מתוק או מלוח? בערבה עדיין ממתינים למים
גם בישראל של 2012 זורמים במקלחות של רוב יישובי הערבה מים מליחים ולא ראויים לשתייה, שעלות הפקתם גבוהה ב–400% ביחס ליתר הקידוחים בארץ. מקורות ממתינה לאישור של רשות המים להקמת מתקני התפלה שיזרימו מים מתוקים בכל ברז באזור
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
אזור הערבה מציב בפני מקורות אתגר גדול מאוד, גם בקנה מידה עולמי. אחרי התמודדות במשך עשורים צפויה בקרוב החברה לסמן פריצת דרך משמעותית באיכות חייהם של תושבי הערבה. קשה להאמין, אבל גם בישראל של שנת 2012 לרוב התושבים בערבה יש שני סוגי ברזים בבתיהם: בחדרי המקלחת זורמים מים מליחים ולא ראויים לשתייה, ובמטבח ישנו ברז אחד ובו מים מותפלים לשתייה ולבישול.
◄מחקר: חסכון במים עדיף על התפלה
◄בצורת? איך ישראל הפכה מעצמה להתפלת מים
◄שאלה של התפלה: המים נטולי מגנזיום - הבריאות בסכנה
משק המים הישראלי מצוי בעיצומה של מהפכה. המוביל הארצי, שבמשך יותר מ-4 עשורים הוביל מים מהכינרת שבצפון למרכז הארץ ולדרומה, שינה את כיוון הזרימה העיקרי שלו, והיום חלק ניכר ממי השתייה בישראל עושה דרכו ממתקני ההתפלה שלאורך חופי מרכז ודרום הארץ לצפון ולנגב.
מתקני ההתפלה באשקלון, בפלמחים ובחדרה מספקים 40% מתצרוכת המים העירונית והביתית, ובתוך שנתיים תושלם הקמת שני מתקני התפלה נוספים (שורק ואשדוד), ואלה יגדילו את היקף האספקה של מי הים המותפלים ל־75% מתצרוכת המים הביתית והעירונית.
המהפכה במשק המים לא פוסחת על אזור הערבה, אם כי כיאה לקצב המדבר ולקשיים הייחודיים שהוא מערים היא מגיעה
ד"ר בני שלמון, אקולוג מחוז אילת ברשות הטבע והגנים, מסביר כי על-פי ספירות מדגמיות שעורכת הרשות צנח מספר היעלים בערבה מ-160 ל-40 בעשור האחרון, ויש לכך קשר ישיר לירידה הדרסטית בכמות המשקעים באזור המדברי. אפילו בחורף האחרון, שנחשב לגשום במיוחד, כמות המשקעים הגיעה למילימטר אחד בלבד.
"רק לאחרונה הוריד השירות המטאורולוגי את ממוצע המשקעים הרב שנתי. עד עכשיו הוא היה 30 מ"מ בשנה, ובעקבות העשור השחון ביותר שחווינו באזור הוא הופחת ל-15 מ"מ בשנה בלבד", אמר ד"ר שלמון. בשל המרחק הרב ממערכת המים הארצית אילת ויישובי הערבה אינם מחוברים אליה, ולכן מקבלים אך ורק מים מותפלים מים סוף ומקידוחי מים מליחים בערבה.
"זה כמו אמבטיה עצומה שאפשר לשאוב ממנה במשך מאות שנים. כמות המים המליחים בערבה גדולה מאוד, אך הפתרון הזה לא כדאי כלכלית", מסביר אריה אמסלם, מנהל מרחב דרום בחברת מקורות.
"הקידוחים באקוויפר החוף למשל מגיעים לעומקים של 50 - 100 מטר. לעומת זאת, עומק הקידוחים בערבה נע בין 400 ל-1,200 מטר. גם הטיפול במים מורכב הרבה יותר, ובקידוחים בחוף צריך בסך הכל להפיק את המים מתת־הקרקע, להכליר אותם ולספקם לצריכה. כאן יש לטפל במים, לסלק את הברזל, לנדף את הגופרית, לחטא אותם ורק אז ניתן לספקם".
בשל עומק הקידוחים והטיפול האינטנסיבי שמקורות מבצעת במים המליחים בערבה עלות הפקתם גבוהה ב-400% בהשוואה ליתר הקידוחים בארץ. עם זאת, בערבה נעשו מחקרים מהמתקדמים בעולם לשימוש במים מליחים לצורכי חקלאות. היום חקלאי הערבה מגדלים בעזרתם תוצרת איכותית של פלפלים, עגבניות שרי, קישואים, חצילים, בצל, מנגו ותמרים, והיא הקנתה לערבה את התואר הבלתי ייאמן - אסם התבואה של ישראל.
כעת ממתינה מקורות לאישורי הרגולטור - רשות המים - לקדם הקמה של מתקני התפלה נוספים כדי להזרים בכל הבתים בערבה הדרומית מי שתייה בלי להבחין בין ברז המקלחת לבין ברז המטבח. הראשונים שייהנו מכך יהיו תושבי הערבה התיכונה. בשנתיים האחרונות מקימה עבורם מקורות מתקני התפלה, ועל-פי ההערכות, עד תחילת 2013 הם יקבלו בשעה טובה - ובאיחור של עשורים רבים - מים מתוקים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם