עלו על הגל: מי הערים הכי ירוקות בישראל?
חולון, דימונה, כפר סבא, רעננה, הוד השרון והרצליה הן בין 10 היישובים הירוקים בארץ. התושבים שם ממחזרים, מתייעלים אנרגטית, חוסכים במים, נוסעים בתחבורה ציבורית וגם מחנכים להתנהלות כזאת. בחיים וסביבה מקווים שבמהרה תידבק כל המדינה בחיידק
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
34 יישובים ברחבי הארץ נענו לאתגר שהציבה ועדת ההיגוי של התחרות: היא העמידה קריטריונים בנושאים כמו מיחזור והפרדה של פסולת, שימוש בתחבורה ציבורית, התייעלות אנרגטית והפחתת גזי חממה, בנייה ירוקה, גינון, צמצום צריכת מים, מערכת החינוך, ניקיון ופעילות סביבתית נוספת.
עוד על ערים ירוקות ב-nrg ירוק:
◄עשרת הדיברות לעיר ירוקה
◄ערים ירוקות: מעבדות להגנה על האקלים
◄עיר ירוקה צריכה תוכן סביבתי ולא שלל סיסמאות
בחולון, למשל, כבר פועלת 4 שנים ועדת היגוי להטמעת ערכי קיימות, אשר עוסקת בשיפור תשתיות פיזיות, ממיחזור ועד מסלולי רכיבה. מבחינת התייעלות אנרגטית הוקמה בעיר המערכת היחידה בארץ לחיסכון בתאורת רחוב. שיעור המיחזור בה הוא כ-20% מסך הפסולת.
כמו כן גיבשו בעיר תוכנית לשימוש בתחבורה ציבורית בעורקיה הראשיים, ויופעל בה מערך שאטלים לאזורי התעשייה שלה. נוסחו תוכניות להסדרת שבילים להולכי רגל ועד כה נסללו 6 ק"מ לרוכבי אופניים (זאת בזמן שבתל-אביב-יפו ישנם כמעט 150 ק"מ של שבילי אופניים).
בנושא החיסכון במים הושגה ירידה של 5% בצריכה העירונית בשנתיים האחרונות בעקבות רישות כל בתי העיר ומוסדות החינוך בחסכמים, ושיעור פחת המים העירוני (צנרת דולפת וכדומה) צנח ב-3 שנים מ־14% ל־6.5%. גם במערכת החינוך העירונית מושקע הון אנושי ופיננסי רב, והיא מקדישה חלק נכבד מסדר היום שלה לשיפור המודעות האקולוגית.
בדימונה הופעלה תוכנית התייעלות אנרגטית ומתקנים פוטו-ולטאיים נבנו וממשיכים להתווסף, חלקם בגגות מוסדות החינוך. במערכת החינוך הוטמעה תוכנית לימודים שמחויבת לקיימות, וכמעט כל בתי הספר היסודיים בעיר הוכרו כירוקים. בעיר הוצבו מתקנים רבים להפרדת פסולת ונעשה שינוי דרמטי בתחבורה הציבורית העירונית.
עד לפני כ-7 חודשים הופעל קו עירוני אחד בתדירויות נמוכות שלא היו נגיש לנכים ולמבוגרים, אולם בעקבות מאבק של פרלמנט הצעירים ושל עיריית דימונה מופעלים כיום 3 קווים נגישים לנכים, והשימוש בתחבורה הציבורית גדל בחודשים האחרונים במאות אחוזים. בתחום הגינון נעשתה התאמה לשימוש בצמחים חסכוניים במים, וביותר מ-900 דונם הוחלפו זנים. בעתיד, לאחר הנחת תשתית צנרת, תעבור דימונה להשקיה של כל שטחי הגינון שלה במי קולחין. גם באר שבע, אף שלא נכללה בעשירייה הפותחת, הציגה התקדמות מרשימה בהתייחסותה לסטנדרטים הירוקים.
נאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה, ארגון הגג של ארגוני הסביבה, אומר
מתוך יותר מ-200 יישובים בישראל ניגשו כ-15% בלבד לתחרות, ולמרות ההתקדמות בתחום יש לבדוק מי מראשי הערים רק "מדבר ירוק" ומי עושה בפועל. יוזמה מרכזית בתחום היא מדד הערים המקיימות של ארגון חיים וסביבה ושל מרכז השל לקיימות, שהתפרסם לראשונה בשנת 2011. המדד החדש צפוי להתפרסם בסתיו הקרוב.
ירושלמי טוען שהיום כבר לא די לעיר לשתול פרחים בכיכרות על מנת להיחשב לירוקה, ומשתנים כמו חיסכון במים, שמירה על שטחי טבע עירוניים, קידום הפרדת פסולת בבתי התושבים והחייאת מרכזי הערים - עברו למרכז השיח הסביבתי העירוני ודורשים מראש העיר וצוותו החלטיות, תקצוב והסתכלות קדימה.
ד"ר יוסי ענבר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה לשעבר, עמד בראש ועדת ההיגוי שבחרה את הערים הירוקות עם 5 שופטים נוספים. ענבר מעריך כי כ-70% מהאוכלוסייה בישראל מודעים לצורכי הסביבה שהם חיים בה ומוכנים לשתף פעולה עם הרשויות בהינתן הכלים הפיזיים וההסברתיים. מבחינתו, תחרות היא מנוף לשינוי תודעתי שיש להמשיך ולקדם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם