החלקיק התגלה, הקרב על פרס הנובל החל

התגלית שהרעישה השבוע את עולם המדע האיצה את המאבק על הפרס היוקרתי. הבעיה: לפחות 5 ממפתחי התיאוריה סומנו כמועמדים

אלכס דורון | 6/7/2012 8:54 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
התגלית המדעית הגדולה שעליה הוכרז השבוע בטקס חגיגי בז'נבה מסמלת גם את יריית הפתיחה של הקרב על פרס הנובל בפיזיקה, השנה ואולי גם לאחריה.

החיפוש אחרי הבוזון היגס, מי יקבל את הקרדיט?
החיפוש אחרי הבוזון היגס, מי יקבל את הקרדיט? צילום: אי-אף-פי
המדענים במאיץ החלקיקים בז'נבה הכריזו השבוע על גילוי הוכחות לקיומו של "החלקיק האלוהי", אשר אמור להסביר כיצד בנוי ופועל היקום שלנו.

עדיין לא ברור אם פרס הנובל על ההישג יוענק כבר השנה, אולם עבור שופטי ועדת הפרס בסטוקהולם שבשוודיה מדובר בכאב ראש רציני. באופן מסורתי הפרס מוענק לכל היותר לשלושה מדענים במשותף, אולם בפרויקט הענקי משתתפים עשרות מדענים מכל העולם.

על התגלית, שהוגדרה כחשובה ביותר בעשורים האחרונים, עבדו כ-6,000 מדענים במשך כמה שנים, אבל בקרוב מאוד יחל הקרב הפנימי על השאלה למי יש חלק גדול יותר בהישג לעומת היתר. פרס נובל יוענק כנראה קודם כל לפיזיקאים התיאורטיקנים הקשורים בתגלית, אלה שניבאו את דבר קיומו של החלקיק ותפקידו לפני יותר מ-50 שנה. אלא שכבר כאן מדובר ב"הרבה הורים לילד אחד".
בין בלגיה, ארה"ב ורוסיה

באוגוסט 1964 פורסם המאמר הראשון שעסק בחלקיק הזה, ועליו היו חתומים שני חוקרים יהודים מבלגיה, פרופ' רוברט בראוט ופרופ' פרנסואה אנגלרט מהאוניברסיטה החופשית בבריסל. בראוט הלך לעולמו בשנה שעברה, כך שהוא לא יוכל לזכות בנובל (תקנון הפרס מחייב להעניקו רק למדען שעודנו בחיים).

זמן קצר לאחר מכן פרסם החוקר הסקוטי פיטר היגס שני מאמרים שבהם תיאר את החלקיק וניבא את תכונותיו, וב-1972 החלקיק אף קיבל את שמו. מאז למעשה החל המצוד אחריו בניסויים להוכחת קיומו.

אלא שקבוצת מדענים

הכוללת שני אמריקאים (דיק האגאן וג'רי גורלניק) ובריטי (תום קיבל) פרסמה בנובמבר 1964 מאמר משלה שעסק גם הוא בחלקיק. כל השישה עבדו על כך באופן נפרד וללא קשר ביניהם.

יש גם מדענים ברוסיה שהעלו בעבר השערות בדבר הגורם המסתורי שמעניק מסה לחומר. אנגלרט והיגס נחשבים המועמדים המובילים לקבלת הפרס, והדבר מסעיר רבים מעמיתיהם.

אתמול דווח בלונדון על דרישה להעניק לפיטר היגס את תואר האבירות סר, והקהילה המדעית הבריטית צפויה ללחוץ בקרוב לכבד את החוקר בן ה-83 גם בפרס נובל.

צילום: אי-אף-פי
המדענים מתרגשים מגילוי של הבוזון היגס. מי יקבל נובל? צילום: אי-אף-פי
הקשר הישראלי

פרופ' פיטר היגס, ש"החלקיק האלוהי" נושא את שמו, הוכרז ב-2004 כחתן פרס וולף הישראלי למדע, לצד שני עמיתיו הבלגים אנגלרט ובראוט.

היגס לא קיבל את הפרס בארץ, ואז נמסר שהסיבה לכך היא ביקורתו החריפה על פעולות ישראל בשטחים. היגס גם לא הגיע בשנים האחרונות לקבל פרסים חשובים נוספים ואפילו לא נכח בכנסים שנערכו בעירו אדינבורו - בשל בריאותו הרופפת.

עם זאת, היגס התכתב עם עמיתו הישראלי, פרופ' עילם גרוס ממכון ויצמן, המרכז המתאם של אחד משני הניסויים במאיץ החלקיקים.

"לפני שלוש שנים באתי לאדינבורו והענקתי להיגס במתנה את הספר המאויר של 'ואלס עם באשיר' (על פי סרטו של ארי פולמן, שהיה מועמד לפרס האוסקר הזר ב-2009). רציתי להציג לפניו את מגוון פניה של ישראל," סיפר גרוס. "היגס היה נרגש מאוד. הודה לי בחום. שלח מכתב תודה אישי שבו כתב כי שמע שהסרט מצוין. יתר מכתבו עסק באריכות רבה בפיזיקה בלבד".

צילום: באדיבות מכון ויצמן
פרופסור עילם גרוס צילום: באדיבות מכון ויצמן
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום המדע -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''חלל ופיזיקה''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים