חינוך מתחיל מבית

הממשלה דנה היום בהצעת שר האוצר להקמת מועצה לחינוך פיננסי לציבור. את השיעור הראשון חייבים לקבל 30 שרי הממשלה

יהודה שרוני | 8/7/2012 13:33 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
שר האוצר יובל שטייניץ מוטרד, ובצדק, מהרמה הירודה של הידע הפיננסי בקרב הציבור. משאל קטן יוכיח שיותר ממחצית הנשאלים לא יהיו מסוגלים להשיב היכן מנוהלת קרן הפנסיה שלהם, מה דמי הניהול הנגבים והאם ניתן להתמקח עליהם.
מוזמן לנצל את עברו האקדמי. שטייניץ
מוזמן לנצל את עברו האקדמי. שטייניץ צילום: פלאש 90
בורות היא חולשה, וידע הוא כוח. זאת הסיבה שהקמת קרן החינוך הפיננסי אושרה עוד ב-2005 במסגרת דוח ועדת בכר בלחץ שרת החינוך לשעבר יולי תמיר. אלא שהקמת הקרן נכשלה, כמו המלצות הוועדה האחרות. שש שנים מאוחר יותר, בעקבות המחאה החברתית, עולה מחדש ההצעה.

שר האוצר מציע להטיל את האחריות על החינוך הפיננסי בידי הממונה על שוק ההון והביטוח, פרופ' עודד שריג. לצדו תפעל מועצה מייעצת שתקבע את סדרי העדיפויות ותמליץ על הדרך לשדרוג הידע הפיננסי לבאים במגע עם פקיד הבנק, סוכן הביטוח או יועץ המשכנתאות.

אלא שעוד לפני ששר האוצר יטרח על האוריינות הפיננסית, הצעד הראשון המתחייב הוא להתחיל בביתו שלו, קרי בממשלת ישראל. ד"ר שטייניץ מוזמן לנצל את עברו האקדמי כמרצה לפילוסופיה ולהנחיל לשרי הממשלה את הא"ב של פיננסים, כלכלה ומשמעת תקציבית.
הממשלה צפצפה

את השיעור הראשון רצוי להתחיל בסוגיית גודל הממשלה, שמספר שריה התרחב ל-30. ממשלת שווייץ, שמספר תושביה דומה לישראל, מסוגלת לנהל את המדינה מרובת הקנטונים בעזרת שבעה שרים בלבד. אם כך, אין סיבה שישראל תחגוג עם 30 מיניסטרים שעלותם למשלם המסים מסתכמת ביותר מ-100 מיליון שקל. אגב, עדיין לא ברור אם משבר קדימה יסתיים והממשלה תתרחב בעוד כמה שרים.

הפרק השני בסדרת החינוך צריך להתמקד בנושא האוברדראפט. הממשלה החורגת אינה זקוקה לאלון גל. היא מעסיקה יועץ כלכלי בשם סטנלי פישר שכבר המליץ שהגירעון לא יחרוג מ-2.5

אחוזים מהתוצר. פרופ' פישר התריע והסביר בכל דרך את חששותיו לחריגה מהיעד. אלא שהממשלה חסרת החינוך צפצפה ואישרה את הצעת נתניהו להגדלת יעד הגירעון לשלושה אחוזים מהתוצר. וכי אפשר אחרת? הרי שום שר בממשלה אינו מוכן לקצץ בתקציבו.

שר הביטחון אהוד ברק לא רק שאינו מוכן לקצץ, אלא אף דורש תוספת. ברק סבור בכלל שהצורך בשמירת מסגרת הגירעון הוא אגדה אורבנית, ומבחינתו מומלץ לחרוג. גם הסיכוי לקיצוץ תקציב החינוך ב-2013 הינו אפסי. כמו כן, קשה להאמין שיפגעו דווקא בתקציבי התשתיות והתחבורה הנחשבים מנועי צמיחה.

כולנו יכולים להירגע

אז מי נשאר? תקציבי הרווחה והקצבאות כמובן. ניתן לספק דוגמאות נוספות לאופן שבו שרי הממשלה, באקט בלתי חינוכי בעליל, מעלים את שכרם ובאותה נשימה מטיפים לציבור להדק את החגורה. אבל כולנו יכולים להירגע. גם אם השרים היו נגררים להרצאה על חינוך פיננסי, הם לא היו מגיעים.

אחרי הכל, בעיני עצמם הם מבינים בכלכלה טוב יותר מכל מחנך. גם הציבור יכול להירגע. כמו יוזמות ממשלתיות רבות, גם החוק לחינוך פיננסי יישאר בבחינת אות מתה. בעל חשבון עו"ש או החוסך בקופת גמל או פנסיה חייב לסמוך רק על עצמו. אף פוליטיקאי לא ישיג עבורו את התנאים שהוא יצליח לקבל בכוחות עצמו.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יהודה שרוני

צילום: דעות

בוגר מדע המדינה ומוסמך במינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. חבר מערכת מעריב, העורך הכלכלי של העיתון ובעל טור בגלי צה"ל ובטלוויזיה

לכל הטורים של יהודה שרוני

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים