"אני קורבן של הטבח הזה, אחי ניר הוא זה ששחט את אמא ואבא"
רגע לפני שבית המשפט יחליט אם להאמין לו או להרשיעו ברצח שזעזע את המדינה, דניאל מעוז עדיין מתעקש שהוא אינו אשם ,מגיב לאישומים נגדו ומוסר ל"סופשבוע" את גרסתו: "שמעתי את אבי צווח וקפאתי. אחר כך שמעתי את אמי צווחת 'הוא רוצח אותי'"
קראו את הכתבות האחרונות על דניאל מעוז
- התובע נגד דניאל מעוז: בנה שקר על שקר והחליף גרסאות
- דניאל מעוז: "האמת היא שלא אני רצחתי"
- דניאל מעוז מיהר לברר: כמה מגיע לו מהביטוח
- ה"השראה" של מעוז: רצח שהסתיים בזיכוי
- נכתב בדם: ניר מעוז חושף את הסודות האפלים של המשפחה
- ניר מעוז לסנגור: מאחל שתראה מה שראיתי
- תמר מעוז: אמרתי לדני שאנחנו חוששים למעשיו
- תמר מעוז: "חשדתי בדניאל מההתחלה"
אבל כשהאחים גיא, תמר וניר יעלו לקברם של הוריהם, הבן הרביעי, דניאל, שנאשם באחד ממקרי הרצח המזעזעים שהיו בשנים האחרונות במדינת ישראל, ימשיך לספור את הימים עד להכרעת הדין, וככל הנראה לא יעלה לקבר הוריו. הוא ימשיך לחכות לגזר דינו בכלא ניצן ברמלה. כעת, בפעם הראשונה מאז שנעצר בחשד לרצח הוריו, דניאל מעוז מדבר.
האיש שלא בחל באמצעים כדי לנסות להסיר מעצמו את החשד הקשה - שינה גרסאות, שיבש, כך על פי החשד, ראיות, ואף הטיל ללא היסוס את האשמה ברצח על אחיו התאום - מנסה עכשיו, אולי בפעם האחרונה, להיחלץ ממלתעות החוק.
מעוז משיב לראשונה לשאלות "סופשבוע" ומגולל את גרסתו האחרונה. גרסה שבאמצעותה, כך הוא מאמין, יוכלו שופטי בית משפט המחוזי בירושלים לזכותו: "אחי ניר מעוז לא רצח את הורי, הוא שחט את אמא ואבא שלי. הוא ממשיך לרצוח אותי בכל יום שהוא יושב ושותק. כל שאר בני משפחתי, כולל אני, קורבנות של הטבח הזה. אבל הקורבנות האמיתיים, המסכנים האמיתיים, הם אמא ואבא שלי".

מדינת ישראל כולה הזדעזעה ב-14 באוגוסט 2011. לאחר שבני הזוג מעוז לא הגיעו לעבודותיהם, הוזעק בנם ניר (29) לדירת הוריו בידי חברו, רופא השיניים ראובן אקרמן. ניר ושכנה נוספת פתחו את דלת הבית. המראה שנגלה לעיניו היה נורא. בני הזוג האוהבים שכבו מתים על רצפת הסלון. 70 דקירות עמוקות בגופם הביאו לכך שניר ואנשי המז"פ של המשטרה התקשו לזהותם. למראה הוריו זעק ניר זעקת שבר, יצא מהבית והתקשר מיד לאחיו התאום דני, בבקשה שיגיע למקום.
דני לא היסס. לא רק שהגיע מיד לזירת הרצח, הוא הגדיל לעשות ובלי להניד עפעף ניגש לצלמים וביקש מהם לא לצלם אותו כדי "לכבד את המשפחה".
במקביל , החלה המשטרה בחקירה מאומצת על מנת להגיע לרוצח. כבר בכניסה לזירת הרצח החלו במשטרה לגבש את הפרופיל של הרוצח, בעיקר לאור העובדה כי מספר ראיות הצביעו על כך כי מדובר במי מקרובי בני הזוג. מאחר שהאחות תמר (35), שחקנית כדורסל מצליחה, שהתה בחו"ל לרגל משחקי נבחרת ישראל, והאח הבכור גיא מתגורר בארצות הברית עם משפחתו, בלשי מפלג תשאול של משטרת ירושלים הבינו במהרה כי שני החשודים המיידיים הם דני וניר מעוז, התאומים הזהים. האליבי של ניר היה מוצק ביותר (הוא היה בביתו בזמן הרצח), והחוקרים החלו להתמקד בדני, עורך דין במקצועו, בעיקר לאור הסתבכותו בהימורים וחובות בבנק שהלכו ותפחו.
כעת, בתשובה לשאלות "סופשבוע", מציג דניאל מעוז גרסה קצת שונה למניעים שהובילו לרצח. "בשבועות האחרונים שלפני הרצח ניר ניסה להתקבל לעבודה במשרד המשפטים בסיועה של אמי", גורס מעוז. "העניין לא הסתייע, ובנוסף, ניר עמד להיכשל בלימודיו האקדמיים, שאותם החל בשנת 2004 ומאז לא הצליח לסיימם. עקב כך, היו לניר ולהורי שיחות קשות מאוד שעל אודותיהן סיפר לי. הורי, ובפרט אבי ז"ל, היו מאוד מתוסכלים ממצבו של ניר בלימודים. הם רצו מאוד בטובתו. אבא שלי כבר לא האמין לניר שהוא לומד ברצינות".
ניר סיים, בסופו של דבר,
לטענת דניאל מעוז, הקריירה של אחיו התאום לא הייתה נקודת המחלוקת היחידה ביניהם. "בערך בסוף שנת 2003 ניר התעמת איתי בעקבות צ'טים שלי שהוא מצא במחשב, בנוגע לנטיותי המיניות", מספר דני. "מספר חודשים לאחר מכן, סמוך לשחרורי מצה"ל ושל ניר מהמשטרה, חזרתי באחד הערבים ממשחק כדורסל ופגשתי את ניר בחצר בית הורי. ניר היה מסטול לחלוטין. הייתי בשוק, עד אז לא ידעתי שניר משתמש בסמים ולא ידעתי מה זה סמים. שאלתי אותו מה הוא עושה, וראיתי שהוא מחזיק סיגריה שלא נראתה לי כמו סיגריה רגילה. ניר השיב בשיא האדישות האופיינית לו:'יש לי במגירה למעלה עוד כמה אצבעות, רוצה לנסות?'.
"לא הבנתי על מה הוא מדבר והוא הסביר שמדובר בחשיש. אמרתי לו:'תשמע ניר, זה חבל לי מאוד שאתה משתמש בסמים, אבל זה עניינך, אך אל תעשה את זה פה בבית של אמא ואבא ובטח ובטח שלא תחזיק סמים בבית'. הסברתי לו שהוא מסכן את ההורים שלי ושהוא שוטר משוחרר, ושאנחנו משפחה מכובדת ושהוא עלול להזיק להרבה מאוד אנשים ובמיוחד להורים. דרשתי שיוציא את הסמים מהבית, והוא צחק עלי. הוא אמר לי, תוך שהוא תופס אותי בחולצה:'תשמע, אתה לא תדבר עם אמא ואבא על זה, כי אם תדבר גם לי יש על מה לדבר איתם, גם לך יש מה להסתיר בחיים'.
"במשך השנים פחדתי מניר מאוד, כיוון שהוא בכל רגע נתון היה יכול למוטט את חיי. ככל שהתקדמתי בחיים, הפך הסיכון גדול יותר וניר תמיד דאג להזכיר לי שהוא'מחזיק אותי בביצים'. קשה להסביר עד כמה האיום הזה, שניר יחשוף את נטיותי, היה ממשי. זה היה חיים בטרור. תמיד חששתי ממנו, זו מצוקה מאוד גדולה שליוותה אותי בחיים שלמים של הסתרה".

בלוויית הוריהם עמדו האחים גיא, ניר ותמר מעוז מחובקים. דניאל החליט להתרחק מן השלושה, ועמד קפוא מעל הקבר הפתוח של אביו ואמו. כשתמר ספדה ליקיריהם וחיבקה את ניר המתייפח, דני, מצדו, דאג כי שלל צלמי העיתונות שהגיעו לצלם את הלוויה לא יצלמו אותו.
בתחילת ספטמבר חלקי הפאזל החלו להתחבר. חוקרי היחידה המרכזית החליטו לעצור את דני מעוז בחשד לרצח הוריו. בחדרי החקירות ניסו מיטב החוקרים לשבור את דני על מנת שיודה במיוחס לו, אך לשווא. דני, מצדו, סיפק לחוקרים שלוש גרסאות שונות, בהתאם לחומר הראיות שהציגו החוקרים.
תחילה הכחיש כי כלל היה בדירה. החוקרים לא הרפו. הם הציגו בפניו סרטונים ממצלמות האבטחה, המעידים כי דני היה בסמוך לבית. או אז החליט דני לספר כי היה בקרבת מקום על מנת להיפגש עם נער ליווי בשכונת רמות. החוקרים לא התייאשו. במהלך החקירה הם ביצעו תרגיל משטרתי. החוקרים הציגו בפני דני סכין מדומה וטענו כי זו הסכין שבאמצעותה בוצע הרצח. בשלב זה הודה דני כי היה בזירה, טשטש ראיות והוציא את הסכין מגופו של אביו, אולם הוא הכחיש כי הוא הרוצח. בחקירה טען כי מי שביצע את הרצח הוא דמות שאיננה מוכרת לו. החוקרים והפרקליטות לא השתכנעו.
ב-27 בספטמבר הוגש כתב אישום חמור מאוד נגד דניאל מעוז, המאשים אותו ברצח כפול בכוונה תחילה. לפי כתב האישום, ביצע דני את הרצח על מנת לזכות בכספי הירושה ולכסות את החובות הגדולים שצבר בגלל התמכרותו להימורים. לטענת כתב האישום, לאור חובותיו הכספיים החליט דני לחפש מידע באתרים שונים באינטרנט בנוגע לרצח ולקבלת כספי ירושה בעקבות רצח. בין השאר, בדק דני באיזה אופן פעלו המחבלים שרצחו את בני משפחת פוגל באיתמר במרס 2011, על מנת לדמות את הזירה לכזו שבוצע בה רצח על רקע לאומני.
לפי כתב האישום, בליל 13 באוגוסט הוזמן מעוז על ידי הוריו לארוחת מוצאי שבת. השלושה שוחחו על עבודתו ועל ענייני המשפחה וצפו יחד בטלוויזיה. לאחר מכן, צוין בכתב האישום, "הנאשם נטל סכין באורך כ-30 ס "מ עם להב באורך כ-18 ס"מ אשר הייתה במטבח הבית, ניגש לעבר נח, שהיה בסלון הבית, ונעץ את הסכין מספר רב של פעמים בחלקי גופו השונים, בכוונה לגרום למותו". בשלב זה, נאמר בכתב האישום, ניסה נח להיאבק בבנו, ואף צעק לעבר נורית להזעיק משטרה.
לדני עצמו גרסה שונה בתכלית להשתלשלות העניינים באותו יום. "ביום הרצח התקשרתי לניר בסביבות השעה 13:00", הוא מסביר. "ניר אמר שהמצב עם ההורים לא טוב. הוא אמר שהוא'מסוגל להרוג את אבא' על איך שהוא דיבר אליו. הוא אמר שהוא מסיים את המשמרת במשטרה ב-14:00 ושהוא מתכוון לנסוע להורים לדבר איתם. שאלתי אותו אם אני יכול להיות רגוע, והוא אמר 'אל תדאג, אני רק הולך ליישר איתם את ההדורים'. ואז הוא ניתק את השיחה.
"אחר הצהריים התקשרתי שוב לניר לשאול איך צלחה השיחה עם ההורים והוא סיפר לי שהשיחה הייתה מאוד לא טובה", טוען מעוז מהכלא. "ניר אמר שהוא דיבר איתם ונתקל בחומה ולא באוזן קשבת ובהרבה צעקות. ניר אמר לי שאבא שלי איבד את הסבלנות והוסיף:'ככה לא ידברו אלי'. שאלתי למה הוא מתכוון, ואז הוא ניתק את השיחה. אני נותרתי מבוהל ומזועזע. בערב החלטתי לנסוע להורים כדי לדבר איתם לגבי ניר בתחושה שאוכל לסייע בגישור ובפתרון הבעיה, שחרגה מגבול הטעם הטוב.
"רציתי לספר להם שניר מדבר בטירוף וזה היה חריג מצדי, כיוון שלא נהגתי לדבר עם הורי על אחי, והורי הקפידו לשמור על פרטיותנו. כאשר הגעתי לבית הורי, הם היו ישובים על הספה בסלון וצפו ב'ארץ נהדרת'. התחבקנו והתנשקנו כיוון שלא התראינו שבועיים. הם סיפרו לי על הטיול לפריז. רציתי לדבר איתם על ניר, אך הדבר לא הסתייע כיוון שאמי הייתה מאוד חולה והרגשתי שיש לה מספיק סיבות להיות במתח ולדאגה ולא רציתי להכביד עליה".

לפי האישומים, דניאל התנפל על אביו עם הסכין בעת שנורית עלתה לחדר השינה בקומה השנייה. לשמע קריאותיו של האב נח, ירדה נורית לסלון הבית. "בשלב זה, ניגש אליה הנאשם ונעץ את סכינו בחלקי גוף שונים של נורית בכוונה לגרום למותה, תוך שהיא נאבקת בו וצועקת לעזרה. הפציעות שגרם הבן לשני הוריו גרמו למותם", נקבע בכתב האישום.
דני, כל הראיות מצביעות נגדך. כתב האישום ברור מאוד. נסה לשכנע שאתה לא באמת הרוצח.
"אמי הייתה עייפה ועלתה לישון. כאשר נותרתי עם אבי הרגשתי פתאום שאני לא מסוגל לדבר על ניר וחששתי שניר יכעס שאני מדבר עם אבא עליו ושבעקבות כך הוא יחשוף את סודי בדבר נטיותי. כאשר התארגנתי ליציאה מבית הורי, נכנסתי לשירותים הסמוכים לדלת הכניסה. שמעתי רעש מהדלת והנחתי שזה אבי שניגש לנעול את הדלת. כעבור מספר שניות שמעתי את קולו של ניר בטון עצבני ואת אבי ממלמל בשקט. בתוך שניות שמעתי את אבי צווח וקפאתי על מקומי. אני רוצה לזוז ולא מצליח. ואז אבי צעק'נורית, משטרה'. לאחר מכן אני שומע את אמי במין צעקה מבועתת ואז ניר אמר לה'תתרחקי'. לאחר זמן מה אני שומע את אמי צווחת'הוא רוצח אותי'".
ההיגיון הפשוט אומר כי כששמעת שתוקפים את הוריך, היית צריך לקפוץ מיד ולהציל אותם. "היום בדיעבד אני יכול להגיד שמאוד קשה לי עם זה שנשארתי בשירותים. זה לא היה בשליטתי. בנוסף, כנראה שאם הייתי יוצא מהשירותים ברגעים הראשונים, ניר היה רוצח גם אותי, כיוון שניר ואני זה לא כוחות. ניר מיומן ומאומן שנים רבות באמנויות לחימה ובפיתוח הגוף. ניר היה ועודנו שוטר חמוש.
"כאשר זיהיתי את ניר ניגש לדלת הכניסה, זינקתי עליו בייאוש ובאפיסת כוחות. הוא הטיל אותי על הרצפה בקלות תוך שאני קורע את חולצתו המכופתרת (לראיה, נמצאו כפתורי חולצתו ליד דלת הכניסה על ידי משטרת ישראל), ואז הוא בעט בי בעוצמה. כאשר אני מוטל על הרצפה, לא מסוגל לנשום, ניר רכן לעברי ולחש לי'אם תפתח את הפה, אתה הבא בתור', ואז הוא יצא מהבית. לאחר מספר דקות שבהן אני מנסה להסדיר את נשימתי, אני קם וניגש לסלון ונגלה לפני האסון הנורא מכל. "ראיתי את שני הורי מוטלים על הרצפה ללא רוח חיים, בשלולית דם ענקית. הדבר הראשון שאני מזהה זה שיש סכין נעוצה בחזה של אבי ומתוך אינסטינקט אני שולף את הסכין וזורק אותה הצדה לרצפה. קראתי לאבי ולאמי וניסיתי לנענע אותם, הם לא הגיבו. עברתי התמוטטות ובמשך כמה דקות ישבתי על המדרגות המובילות מהסלון לקומה השנייה".
לאחר בדיקות מקיפות ואליבי מוצק שסיפק ניר מעוז (בליל הרצח נכח ניר בביתו ועבד על מחשבו האישי - י"א), לחוקרי המשטרה לא נותר כל ספק: מי שעומד מאחורי הרצח המזעזע הוא דניאל. לטענת המשטרה, לאחר הרצח הוציא את הסכין מגופו של אביו, שטף אותה ונסע לתל אביב, שם השליך אותה לאחד מפחי האשפה הסמוכים לביתו. על פי כתב האישום, בסביבות השעה שלוש בלילה ולאחר שהצטרף למשחק קלפים בבית הימורים בבת ים, חזר דני לבית הוריו. בקור רוח מצמרר הוא החל לטשטש ראיות בזירת הרצח. הוא ניקה את הבית בעזרת אקונומיקה באזור שבו היו מוטלות גופותיהם של הוריו וניסה לטשטש כל ראיה שעלולה הייתה לקשור אותו לזירה.
"מבית הורי נמלטתי בעיקר מחשש שניר יחזור", מנסה עכשיו דני להסביר. "לאחר מספר שעות חזרתי לבית הורי במטרה לנקות את הזירה, מכיוון שידעתי שלי ולניר יש את אותו דנ"א".
אתה מבין שאין איש במדינת ישראל שמאמין ולו לחצי מילה מהגרסה שלך, בעיקר בגלל הסתירות הרבות שיש בינה לבין הגרסאות הראשוניות שהצגת בפני החוקרים. אתה מצטער על דרך ההתנהלות שלך במהלך ימי החקירה של המשטרה?
"היום זו חוכמה קטנה מאוד לשאול מדוע לא התקשרתי למשטרה או למגן דוד אדום. אז הייתי בפאניקה והייתי מבוהל ומיואש. ידעתי שאחי ניר הוא שוטר, ושמכיוון שאנחנו תאומים, אנחנו חולקים את אותו דנ"א. איני יכול להסביר מדוע פעלתי כך ולא אחרת, כיוון שמדובר בסיטואציה קיצונית".

פרשת רצח בני הזוג מעוז קיבלה תפנית מזעזעת עוד יותר, כאשר במהלך דיון ההוכחות הראשון הדהים את הנוכחים עו"ד דוד ברהום, תוך שהוא משנה את קו ההגנה מן הקצה אל הקצה. כאשר עלה האח התאום ניר לדוכן העדים, הטיח ברהום בפניו: "אני אומר לך שאתה רצחת את הוריך, לבד או עם אדם אחר". ברהום המשיך: "נאבקת עם דניאל ואמרת לו שאם הוא יחשוף את זה, תחשוף סוד שלו".
כשברהום דיבר על ה"סוד", הוא התכוון לכך שכחלק ממערך ההגנה החדש, החליט דני לחשוף את נטייתו המינית ולגלות את משיכתו לגברים ובפרט את נטיותיו הפדופיליות. מבחינתו של דני, אותו איום מפני גילוי הסוד על ידי ניר לא פסח עליו במשך השנים שבהן התגוררו השניים יחדיו.
במהלך שהותו בבית המעצר נמצא פתק שבו נכתבו דברי איום שלכאורה כוונו כלפיו. "דני יא הומו מזדיין בתחת, אם תגיד את האמת נשחט אותך ואת אחותך הלסבית כמו ששחטנו את ההורים שלך. תמשיך להיות ילד טוב", נכתב בפתק. דניאל מעוז טוען שהעביר את הפתק לידיהם של אנשי השב"ס, אך בנסיבות לא ברורות לא הצליחו בשב"ס לאתר את הפתק, על אף הדרישה של סנגוריו. במהלך הדיון האחרון, ביום שני לפני שבועיים, זימן דני, באמצעות פרקליטיו, עורכי הדין ברהום וארז בר-צבי, את קצין המודיעין של שירות בתי הסוהר ואת ראש מפלג התשאול במשטרת ירושלים, כדי לברר כיצד נעלם הפתק.
במהלך הדיון טענו אנשי השב"ס כי אותו הפתק נכתב באופן מגמתי וייתכן כי נכתב בידי דני עצמו. "חוקרים וקצינים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר עלו לדוכן העדים בבית המשפט ושיקרו במצח נחושה ובלי להניד עפעף", טוען עכשיו דניאל. "חקירתה של המשטרה התנהלה ברשלנות פושעת תוך גרימת נזק ראייתי בלתי הפיך ומתוך החלטה שאני הרוצח גם אם הראיות אומרות אחרת. ראיות רבות שיכלו להביא לזיכויי ביתר קלות, הועלמו, הושמדו או סולפו על ידי משטרת ישראל והשב"ס. אני רוצה להביע את אכזבתי מהפרקליטות, שבתיק זה עושה כל שביכולתה כדי להביא להרשעתי גם בהתעלם מכללי האתיקה וההגינות הבסיסיים. האם מדינת ישראל רוצה לחשוף את האמת או רק להרשיע את החשוד המיידי?".
כל העולם נגדך?
"בתקשורת כבר הורשעתי. שמי הטוב הוכפש ונרמס, וזה כואב. אך הכאב האמיתי זה שאמא שלי ואבא שלי מתים. אתה מבין מה זה? גם במקרה של הרשעה וגם במקרה של זיכוי, חיי אינם חיים. טוענים שאני משקר כיוון שאין לי מה להפסיד. אבל הסתכלו על עברו השני של המטבע - אני אומר את האמת כיוון שאין לי מה להרוויח. חיי שווים כקליפת השום עם מותם של הורי האהובים, שלימדוני וזיכוני באהבת חינם".
אתה מתגעגע להוריך?
"אני לוחש להם כל לילה במיטה את דברי געגועי ואהבתי, לא מאמין ולא מעכל שלעולם לא אזכה לחיבוקים של אבא ולנשיקותיה המתוקות של אמא. אני מחכה ליום שאזכה לעלות לקברם, שם בדמיוני אוכל לדבר איתם וסוף סוף בקול רם".
הכרעת דינו של דניאל מעוז נדחתה בינתיים עד לאחר פגרה שאליה יצא בית המשפט המחוזי. בינתיים יישלח דני לבדיקות פסיכיאטריות על מנת לבחון אם הוא כשיר לעמוד לדין. כך או כך, בית משפחת מעוז, שבינתיים הספיק להחליף בעלים, לא יחזור עוד להיות אותו הדבר.
