הקדוש מרחוב כרמיה
פרקליטיו של אולמרט הצליחו כצפוי להטיל ספק במהימנות טלנסקי, אבל אל לנו לשכוח, הברנש המכונה "הזוי" היה זה שנתן לרה"מ לשעבר כסף
במישור העובדתי הוכחו כמעט כל טענות הפרקליטות. היו מעטפות כסף מטלנסקי (למרות טענתו של אולמרט בסיום משפטו), היה שימוש פרטי בכספים, הייתה קופה סודית אצל אורי מסר, היה מימון כפול לנסיעות והיה משוא פנים כלפי לקוחותיו של מסר, עבירה שבגינה אולמרט הורשע.
כישלון הפרקליטות אינו בזירה העובדתית ואף לא במישור הציבורי, אלא בפרשנות המשפטית של העובדות. זיכוי הוא זיכוי גם אם מדובר בזיכוי מחמת הספק, אבל האם האדם הסביר יכול לקבל את התנהלותו של מר אולמרט במישור הציבורי הערכי? מסופקני.
פרקליטיו של אולמרט הצליחו כצפוי להטיל ספק במהימנות העד המרכזי טלנסקי ובאמינותו. אבל בל נשכח, הברנש המפוקפק שבית המשפט מכנה "הזוי" היה בקשרים קרובים עם אולמרט. הוא נתן לו כסף.
ומה למדתי עד רגע כתיבת הדברים מהסיקור התקשורתי? ראשית, שרבים מעמיתיי נוהגים כסטייק. מתהפכים באופן שהיה מעורר סחרחורת גם עבור אוגר בכלוב. האיש הורשע, אבל על פי הכותרות בכלי תקשורת מסוימים, מאז משפט דרייפוס לא נולד עיוות דין כזה.
אם אני מבין נכון את הנרטיב המוצע, הרי שעומד לפנינו קדוש מעונה, אדם צדיק וישר דרך שהוכשל על ידי מזכירתו. כתב אישום שנולד בשל קונספירציה ימנית שניסתה לחבל במאמצי השלום. נו, הרי ברור שהפרקליטות היא חבורת ימניים קיצוניים המשתפים פעולה נגד כל שמאלני תאב שלום.
מה עוד למדתי? שלאולמרט, באופן סדרתי, אין את היסוד הנפשי להכיר עבירה ושחיתות מהן, אפילו כשהן סוטרות בפניו. כשאני שומע את תרועות הניצחון ופוגש בפרצופו של מר אברום "דרכון צרפתי" בורג, אני מתחיל לגבש תובנה. סיפור הפוטש טוב להם מאחר שכנראה אין בנמצא דמות מנהיגותית בעלת סיכוי להדיח את נתניהו. לא לפיד, לא יחימוביץ'.
כעת נמצאה להם התקווה הלבנה החדשה-ישנה, הקדוש המעונה מרחוב כרמיה, ישו של עטי המון-בלאן שעמם שרטט את מפת חלוקת ירושלים על מפית נייר. אופס, מתחלקת לי הכרעה, הכרעה נפשית הנובעת מתפיסה פוליטית.
לכן ולו רק מהטעם הנ"ל, היה רצוי שמקרה אולמרט יתברר עד תום בערכאה גבוהה יותר. בבית המשפט העליון. ברור גם שהניסיונות להטיל אימה על הפרקליטות בכלל ועל לדור בפרט נעשים מתוך מטרה לשבש כוונות להגיש ערעור. אגב, זו תהיה טעות של החברים בפרקליטות להיגרר לקרב בוץ מול מקורביו ויחצניו של מר אולמרט. בקרבות בוץ אולמרט לא רק טוב יותר מלדור, הוא גם נהנה יותר.
למען הצדק, את העניין המהוה והחמקמק שלפעמים מתכסה חלודה כקנה של רובה, יש לשפשף, למרוח בשמן, להסיר את הכתם. יבהיר בית המשפט העליון את המותר והאסור. מתי מונף דגל שחור על מעטפות מזומנים (השופט ריבלין בערעור הירשזון) ומתי זה כשר אבל מסריח.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם