מכה שקופה: המדוזות לא רק צורבות
המדוזות המציפות עכשיו את ישראל גורמות נזקים גדולים הרבה יותר מהטרדה שבצריבה: הן פוגעות בדיג ובדגה בים וגורמות נזק כלכלי עצום לתשתיות. נתנחם בעובדה שהזן הקטלני לא מגיע עד חופינו
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
מדוזות הן מבעלי החיים הוותיקים ביותר בכדור הארץ. מאובנים של מדוזות בני 500 מיליון שנה נמצאו דומים מאוד למדוזות בנות ימינו. מדוזות הסוכך מצויות בכל הימים והאוקיינוסים, לאורך החוף ובמעמקים, בגדלים שונים - ממדוזות שגודלן כשל אצבעון ועד כאלה שאורך זרועותיהן 30 מטר. בחוף הישראלי ישנם 4 סוגי מדוזות סוכך מקומיות ו-4 סוגים של מדוזות זרות שהתיישבו כאן בקביעות: חוטית נודדת, קסיופיאה, פילוריזה נקודה וכוכבנית.
◄יש פיתרון למכת המדוזות?
◄פלישת המדוזות לים התיכון
◄תגלית היסטורית: מדוזה ברמת הגולן
◄המתרחצים מבוהלים: שקופה, מגעילה - אבל לא מדוזה
גוף המדוזה הוא דמוי מקפא ג'לטיני, רובו נוזלים ורק 5% ממנו הם חלבונים ורב סוכרים. הוא בנוי כסוכך דמוי פעמון שבחלקו התחתון איבר הדומה לענבל עטור בזרי זרועות ציד ובו חלל העיכול. בשולי הפעמון נמצאים חלקי חוש שיווי המשקל, ותנועת המדוזה נעשית דרך כיווץ שרירים טבעתיים המצויים בהיקף הסוכך.
את ציבור המתרחצים מעניינים במיוחד התאים הצורבים - שרובם שוכנים על גבי זרועות הציד וצורבים באמצעות שלפוחית הארס שבבסיסם. רוב המדוזות צורבות. לחלקן ארס שפגיעתו באדם לא מורגשת, אבל יש מדוזות שהארס שלהן מסוכן ואף קטלני. בים התיכון אין מדוזות שצריבתן מסכנת חיים, והסוג המסוכן ביותר הן
בחופי צפון אוסטרליה וגינאה החדשה מצויה צרעת הים, מדוזה זעירה ושקופה שקשה להבחין בה אך אורך זרועות הציד שלה הוא 3 מטרים. עד היום מתו כ-400 איש מצריבותיה רק בחופי קווינסלנד שבאוסטרליה.
לדברי ד"ר בלה גליל מהמכון לחקר ימים ואגמים, יש סיבות לא מעטות להופעת המדוזות ולהתעצמות הכמות שלהן בעשורים האחרונים, ובהן ההתחממות הגלובלית, דיג יתר, בניית מעגנים ותשתיות. ד"ר גליל חברה ב"משמר המדוזות" - פרויקט בינלאומי שבו מדענים ממדינות רבות לאורך הים התיכון עוקבים אחר השינויים שמפרים את האיזון האקולוגי של הים בעשורים האחרונים.
במסגרת דרישת המדענים למפקד מדוזות נרחב התגלה בחוף הצפוני של איטליה סוג מדוזה שלא נצפה עד אז באזור ומעורר דאגה רבה. הוא התגלה בים השחור בשנות ה-80 ומילא תפקיד בהתמוטטות ענף הדיג שם, כיוון שהמדוזה התחרתה בדגים על מקורות מזון ובמקרים רבים גברה עליהם.
גם בישראל פרנסתם של דייגים רבים נפגעת משום שברשתותיהם עולות מדוזות, ועל כן הצטמצמה פעילות הדיג ברשתות. המדוזה הראשונה בישראל, פרט בודד של פילוריזה נקודה, נראתה ב-1965 בחוף שקמונה החיפאי, ובשנים האחרונות סוג זה התרבה בחופי הים. זה מין פולש שלפני 50 שנה חדר דרך תעלת פנמה מהאוקיינוס השקט לאוקיינוס האטלנטי באמצעות היצמדות לספינות שנעו בתוואי. בשנת 2000 הופיעו נחילי ענק של הפילוריזה במפרץ מקסיקו וגרמו נזקים לדיג ולחקלאות הימית שהיקפם נאמד במאות מיליוני דולרים.
נחילי החוטית הנודדת זכו לתשומת לב ציבורית גדולה בתחילת שנות ה-90, אז נחשב מין זה פולש וחדש למדע. החוטית היגרה לים התיכון מים סוף ומחופי מזרח אפריקה דרך תעלת סואץ. בישראל אנו חשים בנוכחותה בעיקר בין חודש יוני לבין תחילת אוגוסט. הנחילים נמצאים במרחק קילומטרים מהחוף, והמדוזות שנסחפות לחוף בזרמים וברוחות - מתות. קוטר הסוכך של החוטית הוא כ-40 ס"מ בממוצע, ופגיעתה גורמת לצריבה דמוית כווייה, שעוברת כעבור כמה שעות. במקרי פגיעה קשים יותר מופיעות שלפוחיות, עולה חום הגוף וייתכנו צלקות.
מלבד נזקי גוף, המדוזות מסבות נזקים לתעשייה ולכלכלה. בקיץ הקודם נגרמו לחברת החשמל נזקים משום שפתחי היניקה של מי ים, המשמשים לקירור תחנות הכוח, נסתמו במדוזות. כדי למנוע הפסקה של פעולת הטורבינות משתמשת חברת החשמל במחסום בועות, שאמור להציף את המדוזות ולמנוע את צלילתן מתחת למים.
המין האחרון שהתיישב בישראל, אשר התגלה ב-2009 סמוך למתקן ההתפלה באשקלון הוא מסרקנית ליידי, שנחשב לפולש ומזיק וכבר הספיק להתנחל לכל אורך חופי הארץ. גופי שמירה על הסביבה הגדירו את המסרקנית, שאינה צורבת או מסוכנת לבני האדם, כאחת מ-100 המינים הפולשים הגרועים בעולם בגלל השפעתה על עולם החי.
מקורה בחופי אמריקה, ולימים התיכון והשחור היא הגיעה באמצעות אניות. היא גרמה נזקים אדירים לדגה בים השחור וטרפה ביצים ופגיות של דגים ממינים מקומיים. בים הכספי נודע הנזק שלה לדג הבקלה, והיא אף פגעה במקורות המזון של כלב הים הכספי, שנתון בסכנת הכחדה. דיג יתר באזור מונע אפשרות שהדגים יטרפו את המסרקנית, אשר יכולה להפרות את עצמה ולייצר 8,000 ביצים.
אם בשנים קודמות היתה הופעת המדוזות אופיינת לחודשי הקיץ, הרי שזה כ-3 שנים המדוזות מתנחלות כאן בכל קיץ. המינים הפולשים מצליחים להתגבר על כוחו ההולך ונחלש של הים, שסובל מהתערבות יתר של בני האדם, כמעט תמיד לרעתו
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם