רה"מ: אביא פתרון לנושא גיוס החרדים
בפתח ישיבת הממשלה, הבטיח נתניהו כי יניע מהלך שיביא לגידול במשרתים מבלי לגרום לקרע בעם. "לא נשסה ציבור בציבור"

ראש הממשלה, הוסיף כי המהלך שהוא מתכנן יביא להגדלת מספר המשרתים מגיל 18, מבלי לגרום לקרע בעם. אני מאמין שהמהלך הזה יצליח רק אם הוא יתבצע בהדרגתיות, אבל אני רוצה להגיד שההדרגתיות שאנחנו מדברים עליה היא מאוד שאפתנית. לפני שנים אחדות מספר המתגייסים היה זעום - כמעט אפס בשנה שעברה הוא עמד על 2,400. אנחנו מדברים על תוך 4 שנים להגיע ל-6,000".
נתניהו תקף את ההצעות האחרונות לנושא הגיוס ואמר כי הן "ההצעות בדמות גיוס לאלתר של כל החרדים בגיל 18 הן בבחינת 'תפסת מרובה לא תפסת', משום שבמקום להגדיל את מספר המתגייסים, יכול להיווצר מצב שאם נעשה מהלך קיצוני מדי, מספר המתגייסים והמשרתים יקטן במקום לעלות. הצעות כאלה אולי טובות לכותרות, אבל ספק אם ניתן ליישמן בשטח. דעתי בעניין הזה לא השתנתה. הרבה לפני שבג"ץ פסל את חוק טל, אמרתי שאביא פתרון שיגדיל את השוויון בנטל בצורה הדרגתית, מצד חרדים וערבים כאחד, מבלי לשסות ציבור בציבור."
בתוך כך, נשיא המדינה שמעון פרס והרב הראשי לישראל שלמה עמאר קיימו הבוקר פגישה מיוחדת בבית הנשיא בירושלים, על רקע המחלוקות והפערים בין הצדדים סביב סוגיית גיוס בני הישיבות. בפתח הפגישה פנה הרב עמאר אל הנשיא פרס ואמר: "בשעה זו כשהרוחות מתלהטות עשויה להתפשט שנאה בעם. אנו נמצאים בימים של מחלוקת, מצד אחד חיילנו, שהשם ישמור עליהם, המרגישים תחושת קיפוח שהם תורמים ונושאים נפשם להגנת המדינה, ומהצד השני ישנם בני הישיבות הממיתים עצמם באוהלה של תורה וממשיכים לשמור על קיומו של עם ישראל".
הרב הדגיש כי: "אני רואה שינוי הקורם עור וגידים בקרב הציבור החרדי במדינת ישראל, אי אפשר להתעלם מחרדים שכן בוחרים להתגייס, הוקמו מסגרות כמו שחר והנחל החרדי, ישנם אלפים שמתגייסים ותהליך של שינוי מתקיים בפועל. אני מאמין כי לאורך זמן נראה שינוי מהותי בקרב החרדים. ישנם ויכוחים בתוך העם, אך הוויכוחים
הנשיא פרס השיב לרב: "אני מכבד את כבוד הרב, ומסכים כי יש לעשות הכל על מנת שנגיע לכלל הבנה ולא לכלל מחלוקת מעמיקה. אין חילוקי דעות שבצה"ל צריך לשרת כל מי שיכול בפועל לשרת. לחמנו ב-7 מלחמות קשות, תמיד במצוקה של כוח אדם ומשאבים. האיבה סביבנו לא קטנה והנטל חייב להיות מוטל על כל אדם באופן שוויוני. אני מזכיר לכולם כי הייתה פניה היסטורית לבן גוריון לאפשר למתי מעט ללמוד תורה. לא הייתה כל כוונה אז וגם היום לבטל את הישיבות אבל דובר על 300-400 תלמידי ישיבה בלבד ומאז ועד היום הגענו למספרים אדירים, הכמות הפכה לבעיה".

