כך מכשירים המתנחלים את בנות המאחזים
המאחז רמת מגרון אירח השבוע עשרות בנות לקייטנה מסוג אחר. בתוכנית: סדנאות הגנה עצמית, סיוד מבנים, והכל בלי חשמל או מים
- המרכז האקדמי באריאל הוכר כאוניברסיטה
- מרזל בנצרת: באנו לפתוח כאן לשכת גיוס
- הניצחון של נערי הגבעות על המשטרה
וכך צצו ברחבי יהודה ושומרון עוד ועוד קייטנות לצעירים המזוהים עם תנועות הימין, אבל אתמול זכינו להצצה נדירה לקייטנה המיועדת לבנות בלבד, ומטרתה להכשיר ולגייס את דור הלוחמות הבא שיישב את הגבעות.
אחרי שמסתיים הכביש וגם שביל העפר כבר לא ראוי לנסיעה, נאלצים המבקרים לרדת מהרכב ולצעוד ברגל אל לבו של המאחז רמת מגרון. אתמול בצהריים, ליד צריף עץ גדול, ניצבו כ-20 נערות צעירות ובעטו האחת בשנייה.
"התוקף הוא בנאדם שפועל מתוך מניע שלילי", מסבירה להן המדריכה עטוית המטפחת. "צריך להציב לו גבול, ואז לנסות לנטרל אותו". החניכות החרוצות ניגשות אליה אחת-אחת ומנסות את מזלן בלתת לה ברכייה. רובן, מה לעשות, עדינות מדי, אבל יש לפחות חמש בנות שלא היית רוצה לפגוש את הברך שלהן.
המאחז רמת מגרון הפך לשם דבר בקרב נערי הגבעות. עשרות פעמים הגיעו כוחות הביטחון אל המאחז והרסו את צריפי העץ שהקימו בו הצעירים, שלא התייאשו וחזרו והקימו שני מאחזים קטנים: אחד לבנים ואחד לבנות. ההקמה החוזרת, לאחר כל הרס, הפכה את רמת מגרון לסמל ואת דייריו לפטריוטיים במיוחד.
אף שעבור רוב ילדי ישראל קייטנה במאחז מבודד, נטול חשמל ומים או כל אמצעי תקשורת עם העולם החיצון הייתה נראית כמו עונש, ברמת מגרון מתגאים במספר בנות שהגיעו במיוחד מצדו המערבי של הקו הירוק רק כדי לא להתקלח במשך שלושה ימים.
למשל, ספיר בת ה-17, שהגיעה ביום ראשון בבוקר מגבעת שמואל, עיר סטנדרטית בבקעת אונו, שעבור תושבות הקבע במאחז מושווית ללא פחות מרמת אביב ג'.
"כשהגעתי לפה ביום ראשון, חשבתי שהגעתי למקום שחיים בו אנשי מערות", מודה הנערה שנחשפה לקייטנה בפורום לנערות דתיות באינטרנט.
"לא האמנתי שאפשר לחיות בלי מטען לפלאפון. אבל מהר מאוד התחברתי פה לבנות, וראינו שהקשר לארץ ישראל מחבר את כולנו". " מי שבאה לכאן לא מחפשת ללכת ללונה פארק, אלא להקריב למען ארץ ישראל", מחזקת אותה אסתר, אחת הבנות המקומיות.
לוח הזמנים של נערות הגבעות צפוף למדי: הן מבשלות לעצמן את המזון על כירת גז ניידת, ובשעות היום מסיידות צריפים חדשים שנבנו במקום, נוטעות עצים ומאזינות להרצאות.
ח"כ מיכאל בן ארי, למשל, הרצה לנערות על התנדבות לפעילות למען ארץ ישראל ואמר להן כי הן ממשיכות דרכו של טרומפלדור. מאיר ברטלר, ממנהיגי נוער הגבעות, הרצה על מצב המאחזים כיום ועל העזרה הדרושה לחיזוקם.
פעיל הימין בנצי גופשטיין הרצה על ארגון להב"ה שנלחם בקשרים רומנטיים של יהודיות וערבים, ופעיל הימין איתמר בן גביר, שלאחרונה קיבל רישיון עריכת דין, הסביר לבנות על זכויותיהן בעת מעצר משטרתי.
איך יש להן כוח לשרוד בחום הזה? אולי משום ש"כיבוי אורות" מתרחש כבר בשמונה וחצי בערב, אז שורר במאחז חושך כמעט מוחלט.
"ברור שאי אפשר להתרגל למקום הזה בפעם אחת", מסכמת ספיר רגע לפני שהיא נוסעת הביתה אל המקלחת, "אבל אם אגיע לכאן שוב ושוב, יש מצב שפעם באמת אוכל לגור פה ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם