תורת המומנטום: על הנאיביות בק"ש
הנסיכה הישראלית היתה תחת שליטה מול יריבה עם עבר בליגת האלופות. עד לאותה שנייה שהרסה, ועכשיו גם מאיימת להחריב לה עונה שלמה. נפתח עידן גילי לנדאו, כולנו תקווה שמדובר רק בסך הכל תקלה קטנה בדרך להמראה
ז'לינה בפעולה. ניצחון בדקה ה-82 צילום: פיטר מיצ'וך
איפה הייתם ומה עשיתם? השוער עצר הרגע פנדל, נותרו שמונה דקות לסיום, המנון ליגת האלופות מתנגן ברקע. חבר'ה, מה שצריך עכשיו זה רק ריכוז עילאי. לא דריבל מסחרר, לא בעיטת מספרת. ריכוז. כל אחד לוקח שחקן בקרן, מחפים על השוער, סוגרים פינות. בדיוק הנושא שדיברנו עליו אתמול ושלשום באסיפה. אז מי לעזאזל היה צריך לשמור על פיאצ'ק הזה?
כל-כך חבל, ולא בגלל ליגת האלופות. עזבו, היא רחוקה אי שם מעבר להרים ומבעד לערפל. זה בגלל שמהמשחקים האלה עירוני קרית-שמונה תיכנס לעידן גילי לנדאו ואתם יודעים איך זה אצלנו, בעדת חסרי המזל. הפסד קטן יכול לגרור הפסד גדול ואחריו תקופה רעה. תורת המומנטום. אני ממש מקווה ששמונה הדקות האלה לא יחרבשו עונה שלמה, והן בסך הכל תקלה קטנה בדרך להמראה.
כי עד אותו רגע הנסיכה הישראלית היתה תחת שליטה. עמדה בקצב, למרות שזה משחק רשמי ראשון, אמצע יולי, ימים בהם השרירים תפוסים ויש סימני שיזוף מהחופשה באילת. תרשמו 16 ניסיונות הבקעה, משקוף אחד. נוכחות מאסיבית של רוצ'ט במרכז המגרש. אף אחד לא נפל מהרגליים, כולל חסארמה בן ה,38- שחסם לא פעם את סיסאיי, שהוא חתיכת חלוץ.
דויד סולארי. החמצה קריטית
צילום: חמד אלמקת
לנדאו עשה בשכל שלא שינה הרבה ממה שהלך בעונה שעברה. לא הביא שחקנים, לא הכניס שיטת משחק מהפכנית. מה שבן-שמעון בנה טוב גם בשבילו, ותאמינו לי שאני מכיר מאמנים ומשחקי אגו.
אז נכון שיש עדיין חלודה של קיץ. הורגשה איטיות במעבר להתקפה, אובחן נמנום קל במרכז ההגנה (ושוב תודה לדני עמוס), סולארי נעלם, אבל זה טבעי לתקופה והיו
הרבה יותר נקודות חיוביות מאשר אותה שנייה שהרסה.
ובאותה נשימה צריך לזכור שז'ילינה היא שש פעמים אלופת סלובקיה וכבר השתתפה בשלב הבתים של הצ'מפיונס. היא יכולה לכתוב ספר על היסטוריה ומסורת ואילו קריתשמונה רק מעצבת כרגע את הכריכה. תנו כבוד ליריבה, הגומלין בפתח ולפעמים עדיף סיפור סינדרלה חדש מעוד שיעור משעמם בהיסטוריה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם