כך הזניחו הממשלות את הדיור הציבורי
הם נשבעו לעזור, ולפתור את המצוקה. אבל העובדות לא משקרות: ראשי ממשלה ושרים הפרו את ההתחייבות לספק קורת גג למעוטי יכולת
- מחדל: חברות הדיור מקבלות תשלום על דירות ריקות
- פעילי מחאת הדיור בנו "חומה ומגדל" באישון לילה
- "האחריות למותו של סילמן מוטלת על המנהיגים"
איך כתומך כל כך נלהב בדיור ציבורי הצבעת בעד חוק ההסדרים שהקפיא את חוק הדיור הציבורי?
"אם הייתה לי יכולת, הייתי מצביע בעד החוק, אבל לצערי זה המצב, אני חלק מהממשלה. המשמעות של הצבעה נגד חוק ההסדרים היא פרישה מהממשלה".
אתה גם הצבעת נגד הצעת חוק של דיור ציבורי לפריפריה.
"לא כל מה שהיה שם היה מקובל עלי ".
הממשלה שאתה חבר בה דחתה את הצעת החוק של שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס שעודדה בנייה של דיור ציבורי על קרקעות המדינה.
"אני לא זוכר שהצבעתי נגד, אין מצב שאני נגד, אני תמיד בעד דיור ציבורי".
2,400 משפחות בישראל ממתינות לדיור ציבורי. על פי חוק הדיור הציבורי מאוקטובר98', דירות כאלה יימכרו לדייריהן במחיר מוזל, ומהתמורה ייבנו דירות חדשות.
אולם ב-14 השנים שעברו מאז נחקק אף דירה חדשה לא נבנתה, והחוק מעולם לא יושם. כמו כחלון, פוליטיקאים מכל המפלגות הצביעו נגד הצעות חוק לדיור ציבורי, ראשי ממשלה, שרי אוצר ושרי הבינוי והשיכון כאחד נתנו יד להקפאתו של החוק ופעלו לסיכולו. ש"ס וחלק מחברי יהדות התורה התנגדו לחוק הדיור הציבורי, מפלגת העבודה והליכוד הקפיאו אותו.
"אהוד ברק כראש ממשלה תמך כמובן ברעיון של הדיור הציבורי אבל לא רק שהקפיא את החוק אלא אף הרע את תנאי המכירה של הדירות. גם בנימין נתניהו כשר אוצר וכראש ממשלה התנגד לדיור הציבורי. מאיר שטרית, שהיה שר אוצר ושר השיכון, היה
" מי שחשב שהממשלה תתחיל לבנות דירות למען הדיור הציבורי רק בגלל שחוק הדיור הציבורי עבר, לא יודע על מה הוא מדבר", אומר בייגה שוחט שהיה שר אוצר מטעם מפלגת העבודה כשחוק הדיור הציבורי נכנס לתוקף, שאליו התנגד מיומו הראשון, ונחשב למי שהתווה את מדיניות משרד האוצר שתקפה עד היום.
"למה היה דחוף למכור למישהו בן 50 דירה שהייתה מתפנה עוד כמה שנים ממילא? ממשלה צריכה להיות מטומטמת כדי לבנות דירות בדיור ציבורי כדי שאחר כך אנשים יקנו את זה כמעט בחינם. נוצר מצב שעולים חדשים קנו דירות עם משכנתה, אבל מי שגר בדיור הציבורי קיבל את הדירה כמעט בחינם. מי האידיוט שיעשה דבר כזה? ".
אולי מי שחושב שצריך לעזור לאוכלוסיות מוחלשות?
"יש דרכים אחרות לעזור לאוכלוסיות כאלה, כמו השתתפות בשכר דירה. לא צריך לזרוק אנשים לרחוב, אבל הפתרונות לא צריכים להיות מטומטמים. יש אלף דרכים לטפל בנושא".
ואז אנחנו מגיעים למקרה של סילמן.
"יש הרבה סילמנים, וצריך לטפל בהם ברגישות, אבל אם בגלל סילמן יבנו 20 אלף יחידות של דיור ציבורי אנחנו מטומטמים".
בשנות החמישים מחצית הדירות בישראל נחשבו כדיור ציבורי. בסוף שנות השישים היו 70 דירות של דיור ציבורי על כל אלף אנשים. היום יש רק תשע דירות על כל אלף אנשים. רק שישה אחוזים מכלל הדירות בישראל הן דירות של דיור ציבורי לעומת 36 אחוז בהולנד, 24 אחוז בבריטניה ו-22 אחוז בשוודיה. "מה אפשר לעשות, אנחנו מממשים את מדיניות הממשלה", אומר יצחק כהן מש"ס, סגן שר האוצר.
רבים מהמצביעים של ש"ס גרים בדיור ציבורי או ממתינים לדיור ציבורי. אין לך איזושהי מחויבות כלפיהם?
"נו, אז? החובה שלי היא לא רק למצביעי ש"ס אלא לכלל הציבור, אבל אני אמון על קיום מדיניות משרד האוצר. אין לי מדיניות משל עצמי".
בניגוד למה שאפשר לצפות, ש"ס התנגדה לחוק הדיור הציבורי, כל חברי הכנסת של המפלגה הנחשבת לחברתית הצביעו נגדו. ב-19 באוקטובר98' עבר החוק לדיור ציבורי בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. פתאום נהייתם צדיקים, לגלג חבר הכנסת נסים דיין מש"ס במהלך הדיון בכנסת והצביע עם כל חברי סיעתו נגד החוק. "התנגדנו להסכם שחלק מהכספים שיתקבלו ממכירת הדירות יעברו לסוכנות היהודית, הבעלים של חברת עמיגור", מסביר יצחק כהן, "ולכן הצבענו נגד החוק".
ההסכם עם הסוכנות היה אחרי שהחוק עבר.
"לא זוכר את זה. אני נאבק כדי שהכספים האלה יעברו לדיור הציבורי".
ב-98' היו 108 אלף דירות בדיור הציבורי. מאז נמכרו 37 אלף דירות במבצעים שונים שהכניסו לקופת המדינה 2.75 מיליארד שקלים, אולם אף לא דירה חדשה אחת נבנתה. מספר הדירות היום מגיע ל-65 אלף . על פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, זמן ההמתנה לדירה של זכאי לדיור ציבורי מגיע בממוצע לשנתיים, בירושלים זמן ההמתנה הוא שבע שנים.
שלום אפריאט, זכאי לדיור ציבורי, תושב שכונת גילה בירושלים, נשוי ואב לחמישה, אומר ש"הממשלה אשמה. הם לא עושים שום דבר. היום אין לאנשים כמוני הטבות. אני מקבל השתתפות בשכר דירה, אבל אם הייתי מקבל דירה של דיור ציבורי, הייתי יכול לחיות בשקט בבית משלי בלי לעבור מדירה שכורה לדירה שכורה. לאף אחד בממשלה לא אכפת ממני ומאנשים כמוני".
במערכת הבחירות ב-99' הבטיח אהוד ברק שממשלה בראשותו תחזיר לתוקף את חוק הדיור הציבורי שנחקק כחצי שנה לפני כן אבל לא יושם. במצע הבחירות של מפלגת ישראל אחת אף נכתב ש"הדיור הציבורי הוא אחד מהמכשירים החשובים לצמצום ממדי העוני".
אולם זמן קצר אחרי שנבחר החליטה הממשלה על הרעת תנאי המכירה. על פי החוק המקורי ניתן לרכוש את הדירות אחרי חמש שנות מגורים. ממשלת ברק שינתה את התנאי והוסיפה שבע שנות מגורים, מה שצמצם את מספר הזכאים.
"הממשלה פתחה עכשיו במהפכה חברתית אמיתית", אמר ברק, שאף מיהר להצטלם עם דייר שרכש את דירתו, "נביא אור גדול לרבבות דיירי הדיור הציבורי בישראל". הפורום לדיור ציבורי התלהב קצת פחות. שם אמרו כי החוק המתוקן לא שווה את הנייר שעליו הודפס, "אהוד ברח מכל המצוקות החברתיות והכלכליות", הודיעו פעילים חברתיים ויצאו להפגנות בכל רחבי הארץ. "לחצי התקציב גוברים", הסביר ברק.
ח"כ מאיר שטרית, היום בקדימה, אז בליכוד, כיהן כשר האוצר ושר הבינוי והשיכון. הוא היה נחרץ לאורך השנים בהתנגדותו לדיור הציבורי. שטרית דרש שההצבעה על חוק הדיור הציבורי תהיה הצבעת אי אמון בממשלה. במשך כמה שבועות הפגינו פעילים חברתיים מדי יום שישי ליד ביתו ביבנה. הם המון מוסת, שטרית אמר.
מאז דעותיו לא השתנו. "הפתרון של דיור ציבורי הוא פתרון רע", אמר בוועדת הכלכלה של הכנסת ב-2006. "אתה יוצר אזורי סלאמס בעצמך, בכוונה תחילה, ולכן זה פתרון רע. זה גם עולה הרבה יותר כסף".
הוא הציע לתת הטבות ניכרות לקבלנים שיבנו דירות להשכרה והתנגד באותו דיון להעניק הנחה בדיור לעיוורים בטענה שהם לא נכים. דבריו היו כה חריפים ובוטים עד שמשה כחלון, חבר מפלגתו, הרגיש צורך להתנצל. "כנראה צריכים להכיר את השר שטרית", הוא אמר למוזמנים שהגיעו לדיון. "השר שטרית שם את הכל על השולחן".
בפגישה עם פעילים חברתיים, בפברואר 2007, המשיך שטרית, אז שר הבינוי והשיכון, לשים דברים על השולחן. "כבר שנים לא בונים בדיור הציבורי ובצדק", הוא אמר. "הדיור הציבורי אינו נחוץ ויש לחסל אותו".
ברברה אפשטיין מעמותת "סנגור ציבורי", שהייתה בין יוזמי חוק הדיור הציבורי, מתקשה עד היום לשכוח את ההתבטאויות של שטרית. "הוא תמיד אמר שאם הוא, שגדל בעוני, הרים את עצמו, גם אחרים יכולים. הוא לא הבין שיש אנשים שיכולים להתקדם ויש אנשים שלא מצליחים".
"שטרית היה נחוש מאוד והצליח, אבל לא כולם מצליחים. הבעיה איתו הייתה שהוא לא רק פעל נגד החוק אלא הוא גם פעל, כמי שהיה גזבר הסוכנות, שהסוכנות תקבל פיצוי נכבד על כל דירה שנמכרה, ובמקום שהכסף יעבור לדיור הציבורי חלקו הנכבד עבר לסוכנות".
לחברת עמיגור של הסוכנות היהודית יש 13,500 דירות בדיור הציבורי. החברה קיבלה כמיליארד שקל ממכירת הדירות לדיירים, חלק מהכסף הגיע מהמדינה שהבטיחה לפצות את הסוכנות על מחירן הנמוך של הדירות.
שלמה וזאנה, במאי סרטים מירושלים, הקים את תנועת בני השכונות בקטמונים בירושלים. "גדלתי בדירה של דיור ציבורי, והייתי חשוף למצוקת הדיור הציבורי בגלל מחסור בדירות. עשינו הפגנות, רצינו להשוות את מצבנו לזה של המושבים והקיבוצים שקיבלו קרקעות מהמדינה". חברי מרצ בירושלים קישרו את וזאנה לח"כ רן כהן.
"הגענו למסקנה שהדרך היחידה להוציא לפועל את המאבק היא על ידי חקיקה". ביחד עם ארגונים נוספים כמו הקשת הדמוקרטית המזרחית, קול בשכונות ושתיל, הם גיבשו את חוק הדיור הציבורי. וזאנה, שנחשב לדמות מיתולוגית בתחום הדיור הציבורי, זוכר את ההתנגדות העזה של שטרית אבל גם את הדרישות של הסוכנות.
"יש כאן ארגון רומנטי שמדבר על גאולת קרקעות ופתאום מתייחס לדיור הציבורי כאל משאב שהוא סוג של בנק. אני זוכר את נציגי הסוכנות מגיעים לכנסת, לבושים בחליפות, חלקם בכלל לא ידעו עברית. הם חששו מחוק הדיור הציבורי ואמרו שמכירת הדירות מנוגדת לחוק האמריקאי.
"הם נראו כמו נציגים אמריקאים שמגיעים לפרובינציה ומבהירים לילידים שאסור להם למכור את הדירות. הוויכוחים שלי עם חברי הכנסת היו קשים ונעשו בטונים גבוהים, אבל הפעם ראשונה שהרגשתי ממש רע הייתה כשראיתי את נציגי הסוכנות ואת היחס שלהם לדיור הציבורי".
מהסוכנות נמסר בתגובה ש"עצוב לראות קמפיין שלילי נגד גוף שרק נותן. כדי לבנות את הדירות לקחנו הלוואות והיינו צריכים להחזיר אותן באמצעות הכסף של מכירת הדירות. בשנים האחרונות הוספנו כמה מאות דירות לדיור הציבורי".
שטרית לא היה היחיד מבין השרים שהופקדו על הנושא והתנגדו לדיור ציבורי. סגן השר מאיר פרוש מיהדות התורה למשל התנגד להצעת החוק בקריאה הראשונה. "אני לא זוכר מה הייתה עמדתי", הוא אומר, "לא תמיד העמדות שייצגתי בכנסת תאמו את דעותי האישיות". גם זאב בוים, שהיה שר השיכון כמה שנים מאוחר יותר, התנגד להצעת החוק ואף הפציר בדיירי הדיור הציבורי "להתאזר בסבלנות".
ציפי לבני, שהייתה שרת שיכון בממשלתו של אריאל שרון, תמכה במבצעי המכירות של דירות הדיור הציבורי אבל הצביעה בעד חוק ההסדרים שהקפיא את החוק. בדיון אצל ראש הממשלה באוגוסט 2004 היא נטשה את רעיון הדיור הציבורי ודיברה על פיילוטים של דירות להשכרה.
שרון לגלג: "למה צריך בשביל זה פיילוט? אני לא מבין", הוא תהה ואף שאל את לבני מדוע היא מציעה להקים ועדה לבדיקת הנושא. "מה שרק מטריד אותי זה העניין של ועדה על גבי ועדה. זה עסק לשנים", הוא אמר. לבני הסבירה שהוועדות נועדו לסייע לאנשים שעומדים להיזרק מבתיהם. בשבוע האחרון שאלו לא מעט גולשים בפייסבוק איפה האחריות של לבני למצבו של הדיור הציבורי.
הדובר של ציפי לבני מסר בתגובה כי "בנייה ומימון של דיור ציבורי תלויים במשרד האוצר, שהיה אז בראשות נתניהו שהתנגד לכך. לאור זאת לבני יזמה פתרונות חדשים כגון שכירות לטווח ארוך. לבני אף הצביעה בעד הפשרת חוק הדיור הציבורי ב-2008. ממשלת נתניהו שבה והקפיאה את החוק. משנת 2009 לבני יזמה דיונים והצעות חוק מטעם קדימה בנושאי הדיור הציבורי. הממשלה הפילה את כל הצעות החוק. אשר להצבעה בעד חוק ההסדרים: כל שר בממשלה מחויב להצביע בכנסת בעד החוק".
ובמעבר חד לאריאל אטיאס, השר הנוכחי, שאמנם העלה הצעת חוק הקובעת שבכל פרויקט של בנייה על קרקע ציבורית יוקצו חמישה אחוזים לדיור ציבורי, אבל מיד הואשם על ידי שלי יחימוביץ' שהוא הקפיץ לראש התור משפחות מרובות ילדים. אטיאס טען בתגובה שזו דמגוגיה זולה.
ויקי וענונו מירושלים אינה זכאית לדיור ציבורי. היא אם חד הורית לילדה אחת, מצטופפת עם אמה בדירת שני חדרים קטנה בשכונת הקטמונים. היא מטפלת בקשישים. עם משכורת של כ-3,000 שקל בחודש אין לה סיכוי לקנות דירה. גם על שכירה, לאור המחירים שהאמירו בבירה, אין מה לדבר.
"כשאני מבקשת דיור ציבורי, אומרים לי תלדי עוד שני ילדים ואז תחזרי אלינו. גם מי שזכאי לדיור לא מקבל מפני שאין דירות. אני אולי לא הומלסית מפני שאני גרה עם אמא שלי, אבל אני הומלסית בנשמה, בלי פינה משלי.
"נתניהו ושר האוצר שטייניץ אשמים אבל לא רק הם. נפגשתי עם כחלון, הוא אמר כן כן כן, אני מבין, ושום דבר לא קרה. ואיפה חברי הכנסת שיכולים להשמיע את קולם? יש פה אזרחים במצוקה, אנחנו המעמד המוחלש, ואף אחד לא עושה כלום. אני מאשימה לא רק את השרים אלא גם את חברי הכנסת שרואים ושותקים".
" מוזר להגיד את זה, אבל הקריטריונים לדיור הציבורי הם האשמים העיקריים במצב", אומרת ניצן תנעמי מארגון רבנים לזכויות אדם שנאבק למען דיור ציבורי. "זאת המדיניות של ראש הממשלה. רק מי שיש לו שלושה ילדים ומעלה זכאי לדיור ציבורי. ראש הממשלה, שהוא שר על כלכלי, לא מבין שאפשר להיות מתחת לקו העוני גם עם שני ילדים. אומרים לנו שהקריטריונים מצומצמים כי אין דירות, ומצד שני לא בונים דירות. זה מעגל שוטה של מדיניות מכוונת".
הח "כ לשעבר רן כהן, שיזם את חוק הדיור הציבורי המקורי, אומר ש"ממשלת נתניהו הראשונה הקפיאה את החוק והממשלה המרושעת הזאת שבה והקפיאה אותו עד לשנת 2016, הפסיקה את מכירת הדירות ולא בנתה אף לא דירה אחת. האשם העיקרי הוא נתניהו שהתנגד לחוק הדיור הציבורי בקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה ועכשיו הקפיא אותו.
"אחריו ניצבים שרי השיכון והאוצר לדורותיהם, כולל שרי האוצר והשיכון הנוכחיים. רוני בר-און היה שר האוצר היחיד שגילה הבנה לדיור הציבורי והתנהג כמו בן אדם. יצחק הרצוג כשר שיכון גילה רצון טוב אבל עזב את התפקיד די מהר. מלבדם, כולם, מכל המפלגות, היו יותר גרועים ממרגרט תאצ'ר שנחשבת לקפיטליסטית הגדולה ביותר בעולם המערבי ובכל זאת היא העבירה שני מיליון בתים בחינם. אנחנו הרבה יותר גרועים מהקפיטליסטית הכי גרועה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם