הירי בקולורדו: אובמה לא מוותר על הנשק
התקפת הירי זעזעה את ארה"ב, אבל הנשיא שעסוק בקמפיין הבחירות יודע שרוב הציבור מתנגד להגבלת הזכות לרכוש כלי נשק
- אובמה לניצולי הטבח: אומה שלמה אתכם
- הטבח בקולורדו: רצח מחושב שתוכנן חודשים
- היורה לשוטרים: אני הג'וקר
רגע מתוק, שלא ארך זמן רב. ראשיתו באירוע מצער: ב-8 בינואר , בטוסון שבאריזונה, באסיפת בחירות של חברת הקונגרס גבריאל גיפורדס, נפתחה אש לעבר המחוקקת ולעבר הנוכחים. היא נפצעה קשה, שישה אחרים נהרגו.
אובמה התייצב לטקס האזכרה ונשא את אחד מנאומיו הטובים ביותר עד אז, אם לא הטוב שבהם, כנשיא מכהן. זה היה נאום ארוך למדי, כמחצית השעה אורכו, שהזכיר כיצד הצליח האיש הזה לכבוש את הבית הלבן במילים. אמריקה נצמדה אל המרקעים ולרגע הזדהתה עם הנשיא השנוי במחלוקת שלה. אם באותו רגע היו נערכות בחירות, אולי היה זוכה בהן להצלחה.
אלא שבינואר 2011 לא היו בחירות, ומספרי התמיכה באובמה לא המשיכו לעלות, אלא ירדו. הטרגדיה של טוסון הייתה מטלטלת מספיק כדי לספק לנשיא שבו עיים-שלושה של שקט, לא יותר. וקשה להאמין שהטרגדיה של קולורדו - זו של סוף השבוע-תסייע לו יותר מזה.
הנשיא בדרך כלל מרוויח נקודות בעקבות אסונות שאינם בשליטתו. כך, כמובן, ג'ורג' בוש, לאחר הפיגועים של ספטמבר 2001, שהנקודות שצבר בשבועות שאחריהם סחבו אותו עד מעל למשוכת בחירות 2004. כך גם הנשיא ביל קלינטון, שאחוזי התמיכה בו עלו באחת לאחר הנאום שנשא על הריסות הבניין הפדרלי באוקלהומה סיטי בשנת 1995.
זה היה נאום שהפך מגמת ירידה למגמת עלייה שנמשכה, עד שקלינטון נבחר מחדש שנה וחצי לאחר מכן. מ-44 אחוזי תמיכה בחודש מרס 1995 עלה עד 51 אחוז באפריל, לאחר הפיגוע. אלא ששני אלה, בניגוד לפיגועים של טוסון ושל קולורדו, היו מגה-פיגועים, שמהדהדים עד היום.
הפיגוע בקולורדו הוא עוד אחד שרואים כמוהו פעם בשנה-שנתיים. באוניברסיטת וירג'יניה-טק, בבית ספר של בני האמיש בפנסילבניה, בתיכון במינסוטה, וכן, גם בקולורדו כבר נראו כאלה, אולי המוכר שבפיגועים שאין להם הסבר מתחום ההיגיון: הטבח בקולומביין.
אלה אירועים המזמינים ריטואל קבוע: זעזוע, ויכוח קצר על כוונת מנסחי התיקון השני לחוקה - זה שמאפשר לאמריקאים לרכוש נשק בקלות כזאת - וחזרה לשגרה. סקר מכון "פיו" מלפני כחודשיים מצא כי יותר אמריקאים מאמינים כיום בצורך להגן על זכותם לשאת נשק (49 אחוז) מאשר בצורך להגביל החזקת נשק (45 אחוז).
למעשה, בכמעט ארבע השנים שחלפו מאז נבחר אובמה לנשיא חלה עלייה תלולה
המועמד הרפובליקני, מיט רומני, ודאי לא יציע להגביל את הזכות לאחוז בנשק, שבוחריו הם אוהדיה האדוקים ביותר. אך גם לאובמה, המועמד הדמוקרטי, מדובר במהלך מסוכן - בסיס הבוחרים הדמוקרטי שלו עשוי להיות מרוצה מהצעה כזאת, אך בוחרים מהמרכז, שהנשיא יזדקק להם בהנחה שהבחירות יהיו צמודות, עשויים להירתע מניסיון להיאחז ביורה מקולורדו כמנוף לשינוי מדיניות אמריקאית ארוכת שנים, שהיא כמעט על תקן של דת.
בשנת 1999 נרצחו בפורט וורת' שבטקסס שבעה בני אדם, כאשר לארי ג'ין אשברוק פתח באש על מתפלליה של כנסייה בפטיסטית לפני שהתאבד. אל גור, המועמד לנשיאות וסגן הנשיא דאז, קבע בתגובה שכלי נשק כמו שהחזיק אשברוק צריכים להיאסר לשימוש. אך הקמפיין של יריבו, ג' ורג' בוש, לא קיבל את המשוואה הזאת.
"מאסנו באלה העושים שימוש פוליטי בטרגדיות", הגיבו דובריו של בוש. גור הפסיד את הבחירות בפער זעיר - פער שיש מי שסבורים כי הושפע גם מההתבטאות הזאת שלו.
ממילא, אובמה החליט להיות נחרץ פחות בתגובתו לאירועים באורורה, קולורדו. אין לדעת מה יאמר בימים הבאים, אך הנה מה שאמר ביום שישי, לאחר שהפסיק את מסע הבחירות שלו: "זהו רשע שאין בו היגיון".
ועוד : "זהו יום לתפילה לשלום הקורבנות ולהתבוננות עצמית". כמעט ערב בחירות, וגם אובמה מן הסתם מבין: הפוליטיקה היחידה שצריך לעסוק בה אחרי הטבח היא הפוליטיקה של זהירות מטעויות.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם