הארמון שיהושע בן נון שרף נחשף בצפון הארץ
בחפירות בתל חצור אותר מבנה מדהים מתקופת כיבוש הארץ ע"י שבטי ישראל. בתוך אחד החדרים אותרו כדי חרס ובהם חיטה בת 3,300 שנה

חפירות ארכיאולוגיות בתל חצור צילום: שרון צוקרמן
ד"ר שרון צוקרמן מהאוניברסיטה העברית, סיפרה כי למבנה שנחשף יש את כל המאפיינים של ארמון
מלכותי: החל מהארכיטקטורה, מהימצאות קורות עץ ארז, ועד השימוש באבני בזלת מסותתות למשעי.
"זה מבנה גדול מאד ומרובה חדרים שחרב בשריפה גדולה במאה ה-13 לפני הספירה", ציינה. החוקרים מאמינים כי בתנ"ך ניתן למצוא ביסוס לקביעה זו. בספר יהושע פרק י"א מוזכר כי בזמן כיבוש הארץ שרף יהושע בן נון את רק את העיר חצור, שהייתה ראש כל הממלכות בכנען.
חצור שגשגה בתקופה הכנענית
בהתייחס לממצא התבואה בת אלפי השנים, סיפרה הד"ר כי החיטה שהוטמנה בכדים נמצאה מפוחמת לחלוטין, ולכן לא ניתן להנביט אותה. "מה שאנו יכולים לעשות זה לזהות אותה ולנסות להשתמש בה לתיארוכים של שכבת החורבן בה היא נמצאה", אמרה.
ד"ר צביקה צוק, הארכיאולוג הראשי של רשות הטבע והגנים אמר כי חצור שגשגה בתקופה
הכנענית התיכונה (1750 שנה לפני הספירה) ובתקופה הישראלית (מאה 9 לפני הספירה) ויצרה את המכלול המבוצר הגדול ביותר בארץ ישראל בתקופה זו.
"העיר הייתה אחד היישובים החשובים שלאורך הקשת הפורייה. היא עמדה בקשרי מסחר עם ערי בבל וסוריה. כמויות ניכרות של בדיל לתעשיית הברונזה נשלחו אליה", סיפר.

הארמון שהתגלה בתל חצור
צילום: שרון צוקרמן
