שאלה של מחסור: איך חוסכים מים באיטליה?

פיתוח ישראלי פשוט יכול לשמש פתרון לבעיה גלובלית קשה ולסייע לחסוך במים - תוך חסכון בעלויות - גם במדינות בהן אין מחסור

אופירה אילון | 24/7/2012 16:28 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
בשנת 1987 פורסם דוח מכונן, "עתידנו המשותף" בוועידת האו"ם, הנקרא בפי כל, דוח ברוטלנד. הדוח עסק בסוגיות ובעיות שונות הנובעות משינויי אקלים. בין השאר: בעיית המשאבים המתכלים, הצורך בפתוח בר קיימא וההכרה כי עלינו לקחת בחשבון את התדלדלות המשאבים בעת השאיפה האין סופית לשפר את רמת החיים שלנו. גולת הכותרת בדוח כללה את ההתייחסות לכדור שבו אנחנו חיים. ההבנה שעל מנת לשמור על כדור הארץ חייב להתנהל מאמץ גלובלי משותף, כאשר מאמץ זה חייב לבוא לידי ביטוי גם במדינות בהן, לכאורה, לא קיים מחסור.

בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

קחו לדוגמה את בעיית המים, שנחשבת בעיה אמיתית בעולם. טיול משפחתי בצפון איטליה, גילה לתדהמתי שבאיטליה אין מודעות לנושא. בכל מקום מים זורמים, בכל עיירה מזרקה עם מים שזורמים הישר מבטן ההר בכל שעות היממה, מים זכים, קרירים, זמינים, רבים.

יושבים עם הילד לאכול פיצה והוא נוטל את ידיו המלוכלכות בברזיה הציבורית, רוכב אופניים יגע מגיע למזרקה ויימלא את בקבוקו במים מרעננים, הכלב הצמא גם הוא מקבל זוכה לרוויה. אלא שזה לא המסר על עתידנו המשותף. בפועל, למעשה, אותו ילד ואותו רוכב אופניים לא יוכלו להפנים כי יש בעיית מים עולמית. הם לא יוכלו להבין כי פחות מ-2.7% מהמים בעולם הינם מים מתוקים, ומתוכם, כ-2.1% הם מים מתוקים אצורים בקרחונים, כך שאינם זמינים כלל לשימוש.

למה לא להשתמש במים פעמיים?
מחקר: חסכון במים עדיף על התפלה
מקורות: הישראלים הבינו חשיבות חיסכון מים
להשתמש בבזבוז

אותו ילד ואותו רוכב אופניים לא יוכלו להבין את הצורך לצמצם ולייעל את השימוש במים. הם גם לא יבינו כי יש אפילו היום בעולם אנשים (בעיקר נשים), שנדרשות ללכת קילומטרים מדי יום ולחזור לכפר עם דליי מים מהנהר או האגם, וגם לא יקלטו שיש סיכוי שילדיהם יסבלו ממחסור במים כי גם איטליה עשויה להיחשף לבעיות מים, לאור שינויי האקלים הצפויים.

רק בעת מחסור אנו יכולים להבין מהי בצורת. והבצורת במשאבים אינה רק נחלת המים, היא גם נחלת האנרגיה (שהחלו, בצדק, לכנותה בימים חמים אלה בישראל "בצורת בחשמל"). נחלת המתכות הנדירות, נחלת השטחים הפתוחים, נחלת החופים והחולות הנודדים.

כל אלו, משאבים שכבר היום ברור לכולם שהם במחסור, ועד שחסרונם אינו מורגש,

יש לנו נטייה להשתמש בהם בזבוז. אבל מעבר לחסכון ישנה סוגיה נוספת שעולה בגלל, או בזכות, בעיית המחסור, שכן מחסור הוא עילה טובה ליזמות וחדשנות. באותו טיול לצפון איטליה פגשתי חקלאי בעמק נון, איתו שוחחתי ארוכות.

אותו חקלאי מגדל תפוחים, כ-10 שנים הוא משקה את מטעיו בטפטפות ישראליות של חברת נטפים. הטפטפות הללו, הן בהחלט בבחינת "למכור קרח לאסקימוסים". אבל המוצר הזה, שחוסך מים, עלויות וכן תפעול שוטף של מערכות השקייה אחרות, בהחלט העלה אצלי את תחושת ה"גאווה הישראלית".

הוא הוכיח שפיתוח ישראלי, פשוט וטריוויאלי, יכול לשמש פתרון מדהים לבעיה גלובלית קשה ולסייע לחסוך במים, תוך חסכון בעלויות - גם במדינות בהן אין, לכאורה, מחסור.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אופירה אילון

צילום: פרטי

פרופ' אופירה אילון הינה מנהלת תחום איכות הסביבה במוסד שמואל נאמן בטכניון וחברת סגל בחוג לניהול משאבי טבע וסביבה ועומדת בראש תוכנית האנרגיה באוניברסיטת חיפה.

לכל הטורים של אופירה אילון

עוד ב''אופירה אילון''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים