קללת ההתנתקות: יד המקרה או קונספירציה
ניצב ניסו שחם, שנחקר היום בחשד לפרשה חמורה, הוא אחד מבעלי תפקידים רבים שלקחו חלק בפינוי תושבי גוש קטיף בשנת 2005

הראשון הוא כמובן ראש הממשלה באותה התקופה, אריאל שרון. למרות שהיה ממייסדי מפלגת "הליכוד", שחרתה על דגלה את חזון ארץ ישראל השלמה, חל מפנה בעמדותיו,
כאשר בשנת 2003 לאחר שנבחר בשנית לראשות הממשלה, הוא הכריז על תוכנית ההתנתקות.
היוזמה, שהביאה באוגוסט 2005 לפינוי כל ההתנחלויות מרצועת עזה וכן ארבע התנחלויות בצפון השומרון, גרמה לו לעזוב את מפלגת "הבית" שלו ובנובמבר באותה השנה הקים את מפלגת "קדימה", ועמד בראשותה.
חודשיים לאחר מכן, בינואר 2006, לקה שרון באירוע מוחי חמור, ומאז הוא שרוי בתרדמת מעל לשש שנים.
נשיא המדינה באותה התקופה, משה קצב, הורשע בביצוע עבירות אונס, מעשה מגונה בכוח והטרדה מינית וכמו כן הורשע גם בשיבוש מהלכי משפט. קצב נדון לשבע שנות מאסר, אותן הוא מרצה כיום בכלא מעשיהו
אהוד אולמרט, אשר היה מתומכי המהלך, החליף כשר האוצר את בנימין נתניהו, שהתפטר בעקבות המהלך. אולמרט, אשר תפקד כראש הממשלה לאחר אישפוזו של אריאל שרון, לא סיים קדנציה מלאה והודיע על התפטרותו בעקבות חשדות נגדו במספר פרשות. עד עתה, לא חזר אולמרט לפוליטיקה.

דן חלוץ, שהיה הרמטכ"ל בתקופת ההתנתקות, לקח חלק במבצע וגם הוזכר כמי שאמר את המשפט: "הפינוי יהיה בנחישות וברגישות". לאחר מכן, במלחמת לבנון השניה, הואשם בכך שמכר את תיק ניירות הערך שלו עם פתיחת המלחמה והתפטר ב-17 בינואר 2007 בגלל כשלי מלחמת לבנון השניה.
חיים רמון היה מהאנשים שהגו את תוכנית ההתנתקות במתכונתה הראשונית, כשלאחר מכן היא התפתחה לפינוי שנעשה ב-2005. שנה לאחר מכן הואשם בביצוע עבירה של מעשה מגונה ללא הסכמה ואף פרש מהכנסת מאוחר יותר.
משה קראדי, אשר תפקד בתור מפכ"ל המשטרה, לא יכל להאריך את כהונתו בגלל ועדת זיילר, אשר הוקמה כדי לבדוק את התנהלות משטרת ישראל ופרקליטות המדינה בפרשת האחים פריניאן.
הוועדה סברה כי צריך לבטל את מינויו
צחי הנגבי - עבר לקדימה למרות שהתנגד למהלך, אך התנגדותו היתה די פסיבית: "בעמדות המדיניות שלי יש תזוזה מתמשכת לאורך השנים", אמר הנגבי, שלאחר מכן הושעה במהלך הכנסת ה-18 לאחר שהורשע במתן עדות שקר בפני ועדת הבחירות המרכזית בעניין אחריותו לפרסום בעלון פנימי של מרכז הליכוד.

