השקיות מזהמות? אסור ללמוד מהאיטלקים

באיטליה חל איסור חלוקת שקיות פלסטיק. האם זה באמת יעיל? אולי רק לבעל החברה היחידה בארץ המגף המייצרת שקיות מתכלות

אופירה אילון | 31/7/2012 14:27 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
בשנת 2011, איטליה, היתה למדינה הראשונה באירופה שאסרה על חלוקה של שקיות "גופיה" חד-פעמיות במרכולים. ההערכה היא כי האיטלקים, טרם החקיקה, השתמשו בכ-20 מיליארד שקיות פלסטיק בשנה, כלומר כחמישית מ-100 מיליארד שקיות הפלסטיק בהן משתמשים מדי שנה ברחבי אירופה. המשמעות היא שהאיטלקים מכורים לשקיות.

בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

לאור זאת, החוק האיטלקי קבע שהחל משנת 2010 תיאסר חלוקה חינם של שקיות. תחילה התעשייה התנגדה הן משום שהנחיות החוק לא היו ברורות וכן בגלל שהחוק חייב, למעשה, שאם תחולקנה שקיות הן יהיו "מתכלות", שקיות יקרות הרבה יותר משקיות הפלסטיק הרגילות. באיחור של שנה, יושם החוק, ומשנת 2011, חנויות באיטליה יכולות להציע רק שקיות מנייר, פלסטיק מתכלה או בד. בתשלום.

כך לדוגמה, שקית מתכלה במרכול עולה תשעה יורו סנט (כמעט חצי שקל) ואילו בחנויות הבגדים מחולקות שקיות נייר, שעלותן מופנמת, מטבע הדברים, במחיר המוצרים הנמכרים, ממש כמו מחיר החשמל והעובדים בחנות.

החיים ללא שקיות - גרסת העולם
לארוז לכם? שקית ירוקה – פרסומת רדודה
לוס אנג'לס: אין שקית חינם, המחיר: 10 סנט
ללא תנאים

בפועל, "מאניית השקיות" עובדת כך: כשאתה רוכש ירקות במרכול, אתה מצטייד בשקיות גופיה דקות במיוחד (המחולקות חינם, לצד כפפות חד פעמיות המאפשרות לך לבחור עגבניות בהיגיינה רבה). מטבע הדברים, בגלל הדקיקות, אתה מכניס שקית בתוך שקית, על מנת להבטיח שהעגבניה תגיע הביתה שלמה. במקביל, אתה מצטייד בעוד כמה שקיות כפולות דופן כדי לסחוב גם את החלב והיוגורט.

סיאטל החליטה: שקיות ניילון אסורות על פי חוק
שוק השקיות החופשי: לא רק הפלסטיק מזיק לסביבה
שקית רב פעמית? יש דרכים אחרות להיות באמת ירוק

כשאתה מגיע לקופה, השאלה הראשונה היא:"סאקטו?", כלומר, האם תרצה לרכוש שקית? (הבונג'ורנו מגיע אחר כך). כלומר, במקום לצאת עם 2-3 שקיות אתה יוצא עם מלאי שקיות כפולות דופן. לעומת זאת, בשווקים הפתוחים, שקיות מתכלות מחולקות חינם בכל קנייה.

משיחות עם עמיתים, מתברר, כי בכל איטליה קיים יצרן אחד בלבד של שקיות מתכלות, והוא זה שדחף את החקיקה לכיוון המתואר. תרעומת נוספת שנוצרה היא שבעבר שימשו השקיות לאיסוף

הפסולת הביתית וסילוקה לפחי האשפה השכונתיים. מאז כניסת החוק לתוקפו, ירד משמעותית מספר השקיות הנצרכות, והתושבים נאלצים לרכוש שקיות, בעיקר לשם איסוף וסילוק הפסולת.

התוצאה: חוק שמתעדף חברה מונופוליסטית אחת באיטליה ועלות כבדה על הציבור (גם לרכישת השקיות המתכלות וגם לרכישת שקיות אשפה רגילות). בנוסף, ההגדרה ל"שקית המתכלה" אינה מעוגנת בחוק ולא ברור כלל ועיקר באילו תנאים השקית יכולה להתפרק ביולוגית.

לטיפול הרשתות

ביולי 2008 עברה בישראל, בקריאה ראשונה, הצעת חוק הפחתת השימוש בשקיות פלסטיק (התשס"ח-2008) ומטרתה "להפחית באופן משמעותי את השימוש בשקיות פלסטיק ולהגביר את השימוש בשקיות מתכלות או בשקיות המיועדות לשימוש רב-פעמי בקרב הציבור". על הצעת החוק חל חוק רציפות. עם זאת, העתקת החוק האיטלקי ויישומו בישראל לא יביא בהכרח לשיפור איכות הסביבה בארץ.

ניתן להקטין חלק מהנזק הסביבתי של השקיות על ידי הקצאת משאבים, לא הרבה יחסית, להגברת החינוך, ההסברה ובעיקר, של הפעלת מנגנונים וולונטריים של רשתות השיווק בארץ. ממילא הרשתות נמצאות בעין הביקורת הציבורית בימים אלה, ולכן, מוטב שיעשו צעדים למען הסביבה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אופירה אילון

צילום: פרטי

פרופ' אופירה אילון הינה מנהלת תחום איכות הסביבה במוסד שמואל נאמן בטכניון וחברת סגל בחוג לניהול משאבי טבע וסביבה ועומדת בראש תוכנית האנרגיה באוניברסיטת חיפה.

לכל הטורים של אופירה אילון

עוד ב''אופירה אילון''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים