המסקנה הלא נכונה
בעבר האיראנים הסכימו להפסקת אש עם עיראק. האם מנהיג איראן יקבל החלטה היסטורית כמו חומייני בזמנו? לא מומלץ לסמוך על זה
מלחמת עיראק-איראן פרצה בספטמבר 1980 ביוזמת סדאם חוסיין. המערב, וארה"ב בראשו, וכן ברה"מ תמכו בעיראק. המלחמה גבתה למעלה ממיליון הרוגים משני הצדדים. חומייני וכל הצמרת האיראנית נשבעו שלא יסכימו לשום הפסקת אש, אלא לאחר שיפילו את משטרו של סדאם חוסיין ויכבשו את בגדד. והנה בא חומייני והכריז, בניגוד מוחלט לשבועתו הקודמת, כי הוא מוכן להפסקת אש. זאת הייתה הפתעה מארץ ההפתעות למודיעין האמריקאי, למודיעין הישראלי ולכל ארגוני המודיעין באשר הם.
"מרכז המידע למודיעין וטרור על שם מאיר עמית" פרסם בימים אלו נייר על השיח האיראני של יום השנה להחלטת חומייני. התקשורת האיראנית הגדירה את החלטת חומייני מ-1988 כ "שתייה מכוס התרעלה". אולם מה שמדהים הם הדברים שהשמיע חמינאי, המנהיג הנוכחי. הוא אמר שחומייני קיבל את החלטתו להסכים להפסקת אש מסיבות פנים-איראניות - הבעיות הכלכליות. קבלת ההחלטה סיכלה את כל המזימות של אויבי איראן.
ארה"ב היא אלופת ההפתעות
האם לפנינו אנלוגיה בין החלטת חומייני בזמנו לבין השיח המתנהל כיום בהנהגה האיראנית בשאלת הגרעין? האם משמעות הדברים היא כי מנהיג איראן עומד לקבל החלטה היסטורית בנוסח החלטתו של חומייני בזמנו, ולשתות כמותו מ"כוס התרעלה" על מנת להציל את העם האיראני שסובל מהסנקציות? התשובה היא שלילית.
בשיח האיראני הנוכחי נעשית השוואה בין מצבה של איראן ב-1988 לבין מצבה כיום, ולפיה מצבה של איראן כיום הרבה יותר טוב, והעם האיראני יכול לעמוד בהצלחה בסנקציות ולהמשיך בדרכו הגרעינית ובמאבקו הנחרץ נגד אויבי האיסלאם.
עם זאת, דומני שיש לשים לב למשמעויות הבאות: ראשית, בצמרת האיראנית רווחות כיום שתי גישות. האחת מצדדת בוויתורים
מכיוון שהיא מעריכה כי הלחצים על איראן, ובמרכזם הסנקציות, פוגעים יותר ויותר בעם האיראני ובאינטרסים האיראניים; השנייה מתנגדת לכל ויתור ומאמינה ביכולותיה של איראן ובכושר עמידתה.
שנית, ייתכן מאוד שבקרוב יעמוד המנהיג חמינאי (הוא ולא אחמדינג'אד הפטפטן) בפני הצורך לקבל הכרעה אסטרטגית בסדר גודל שקיבל חומייני אז: "לשתות מכוס התרעלה" או "להסתער" לכיוון נשק גרעיני. מתי זה יתרחש? לפני הבחירות בארה"ב? אחריהן? בעוד שנה? האם נדע על כך? הבעיה היא שכמעט כל תפנית מהותית באסטרטגיה של מדינה כלשהי באה בהפתעה רבתי. ארה"ב היא אלופת המופתעות, בין היתר בכל התפניות שהתחוללו באיראן מאז נפילת השאה ועליית חומייני לשלטון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם