ראשי » חדשות » דעותגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

כבודה של האישה הוא ביטחונה

מקרה הרצח בנשר השבוע הזכיר לנו שנשים אינן מוגנות גם בביתן. עד שלא נדאג לכבודן במרחב הציבורי הן יישארו קורבנות

אני לא יכול שלא לתהות מה גרם ביום ראשון האחרון לאליהו יחיא, גמלאי של שירות בתי הסוהר, אדם המצטייר כנורמטיבי, לשלוף אקדח, לירות באשתו ובבנה ולבסוף, לשים קץ לחייו. מה גורם לגברים כמו יחיא להפוך את הבית, מקום שאמור להיות חממה של אהבה, מקלט של הגנה, ביטחון, ושלום – לגהינום?
אלימות נגד נשים היא מגפה כלל עולמית שמתפשטת בקצב מסחרר ומאיימת על בריאותן וחייהן של בנות המין הנשי, החל מהפלות מלאכותיות מחמת מין העובר, דרך התעללות מינית של נערות ועד לאלימות פיזית שיטתית של בעלים נגד נשותיהם. מחקרים מראים כי בין 25 עד 50 אחוז מהנשים בעולם חוו תקיפה אלימה במהלך החיים. על פי סטטיסטיקה בינלאומית, כ-55 אחוז של נשים שנרצחו בעולם, נרצחו על ידי בן הזוג שלהן.

לצערי, אנשים רבים נוהגים להצדיק אלימות נגד נשים כחלק אינטיגרלי מתרבויות אתניות מסוימות. רק השנה פורסם כי ח"כ ניסים זאב (ש"ס) טוען במסמך על פעילותו ועמדותיו בכנסת, כי "החקיקה הנוקשה, המבקשת להטיל עונשי מינימום בעבירות אלימות במשפחה, פוגעת במיוחד במשפחות מבני עדות המזרח, שאינם בקיאים במשמעות של פעולות הנראות להם מקובלות על פי אמות המידה הנהוגות בקרב השכבות האתניות הללו". ח"כ ניסים הבהיר שהוא לא מתכוון ל"דקירות סכין ולאלימות קשה", אלא למשל "סטירה או גילוי אלימות חד-פעמי בנסיבות קשות של מצוקה, למשל, כאשר ראש המשפחה מובטל".

ראשית, מיתוסים מהסוג הזה אינם מתיישבים עם מחקרים בינלאומיים המראים כי אלימות במשפחה מתרחשת בכל המגזרים החברתיים, הכלכליים, הדתיים, והתרבותיים. שנית, לו אני יוצא עדות המזרח, הייתי כועס על ח״כ ניסים זאב. לי לפחות, הוא לא מחזק סטריאוטיפים קיימים; אלא יוצר יש מאין. אף אחד מהחברים המזרחיים שלי אינו מכה את אשתו.

בכלל לא הייתי מודע לכך שזוהי חלק מה״מסורת״. אם הייתי אישה הנשואה לבעל מזרחי, הייתי כועס על ח"כ זאב כפליים. כלומר, אפשר להבין מדבריו שאסור לבעל אשכנזי להכות את אשתו, אבל מה לעשות? כולנו מצפים לזה מבעל מזרחי.

אנחנו חיים בעולם שהופך נשים לסוג של חפץ או אובייקט. דבר המתבטא מדי יום ביומו במסך הטלוויזיה, בסרטים ובפרסומות. ומה עושים עם אובייקטים? קונים, מוכרים וסוחרים בהם ולבסוף, כשהאובייקט כבר לא משרת את מטרותינו, אנו נפטרים ממנו.

זה לא יעזור להבין בדיוק איזה עניין ספציפי גרם לאליהו יחיא לאבד עשתונות ולרצוח את אשתו. זו תוצאה סופית של תהליך שלא ניתן להחזיר לאחור. סביר להניח שזהו תהליך שהחל מזמן ברמה תודעתית עמוקה. גברים כמו יחיא מקבלים חיזוקים לתובנות כאלה מהחברה שסובבת אותם.

ברור למשל, שזונה היא לא פחות ולא יותר מאובייקט מיני הנועד לספק את צורכי

הגבר ותו לא. היום כ-15,000 נשים בארץ עוסקות בזנות, כשליש מתוכן קטינות, כאשר הרוב המכריע מתחיל לעסוק בתחום בגיל 14. מדובר בתעשייה ענקית שמספקת יותר מ-1,000,000 מפגשי זנות בחודש ומגלגלת כ-3.5 מיליארד שקלים בשנה. כ-90 אחוז מנשים העוסקות בזנות עברו אלימות והתעללות מינית בתור נערות, לרוב מבני משפחה; והסיכוי למוות מוקדם עקב אלימות ורצח בקרב זונות הוא פי 40 מהסיכוי באוכלוסיה הכללית.

כמו כן, על פי מחקרים, גבר נשוי שנוהג לרכוש שירותיי מין מזונות הנו בעל אלים יותר. הרי, הוא מתרגל לרעיון שאסור לסרב לרצונותיו, ואוי ואבוי לאישה שלא תציית לו.

על רשויות המדינה – החקיקה, האכיפה, והשפיטה – להחמיר את הטיפול בכל גילוי של אלימות כלפי נשים באשר הוא!

ומעבר לכך, מערכת החינוך חייבת להזהיר ולהתריע בפני נערות ונערים מפני ניצול מיני וסכנות הפדופיליה האורבות מעבר לכל פינה, הן ברחובות והן במרחבים הוירטואלים באינטרנט.

הכנסת אישרה פה אחד את הצעת החוק להפללת לקוחות זנות בקריאה ראשונה בחודש אפריל, 2012. מאז, כנראה שיוזמת חקיקה מבורכת זו נקברה אי-שם בערימת ההצעות שלא מתקדמות להצבעה שניה ושלישית. היום, בעוד המקרה המזעזע של אליהו יחיא עוד קיים בתודעה הציבורית, מי ייתן ויעלו את הצעת החוק הזאת לקריאה שניה ושלישית ויעשו מעשה שיחזק ולו בקצת, את כבוד האישה ואולי גם יצליח להפחית את מקרי האלימות נגד נשים במדינת ישראל.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

כלב מאיירס

מייסד ויועץ משפטי של מכון ירושלים לצדק, חבר בארגון הבינלאומי לעורכי דין ומשפטנים יהודיים, שותף בכיר במשרד עורכי הדין יהודה רוה ושות'. נשוי לשלי ואב לארבע בנות מקסימות

לכל הטורים של כלב מאיירס