מלחמת החורמה האמיתית
לא בסוריה וגם לא במצרים: המלחמה האכזרית ביותר באזורנו היא זו שמנהלת חלק מהתקשורת הישראלית נגד נתניהו וברק בנושא האיראני
בראשה עומד מי שהיה פעם "העיתון של המדינה", בסיוע ישיר ועקיף של "בכירים לשעבר" ודיסאינפורמציה אמריקאית. מטרתה האסטרטגית של מלחמה זאת היא למנוע מהדרג המדיני של מדינה דמוקרטית לקבל החלטות קרדינליות בהתאם לתפיסתו, לאחריותו ולזכותו הלגיטימית כנבחר העם.
אנחנו נמצאים עכשיו בבית משוגעים שאף מדינה דמוקרטית בעולם לא ידעה כמותו. הגענו למצב האבסורדי שבו ראש הממשלה צריך להתנצל ולהסביר את הדבר הכי בסיסי: הוא מקבל את ההחלטות והדרג הביצועי מבצע אותן. וזה עוד יותר אבסורדי כאשר בתקשורת הלוחמת מודים שאכן זה אולי נכון עקרונית, אבל טוענים שביבי יכול גם להחליט להפציץ את "הבית הלבן", והאם אז הדרג המבצעי יצטרך לבצע זאת?
חדשות לבקרים אנחנו מתבשרים על ידי "חסידי הדמוקרטיה" כי בארצנו קורסת הדמוקרטיה בגלל מעשה עוול כזה או אחר של השלטון. כמובן שכלום לא קרס, כי כמה פעמים יכול הבניין לקרוס? אבל דעתי היא כי בסוגיה האיראנית אכן יש ניסיון לקעקע את אחד מיסודות הדמוקרטיה: החופש וזכות ההחלטה של דרג נבחר, וכפיפותו המוחלטת של הדרג המבצעי להחלטותיו של הדרג המדיני.
לפני כשנה התנגד מפקד הכוחות האמריקאיים באפגניסטן למדיניות של אובמה. למחרת הוא הלך הביתה. הלך, ומאז לא שמענו אותו בפומבי. ואצלנו? הפקר!
יכול להיות שיש הרבה אמת והיגיון בחלק מהבליסטראות שמטיחים בביבי ובברק, אך מה שמאוד מקומם הוא האמצעים שבהם משתמשים במלחמה נגדם (והפעם לא נגד העוזרות שלהם) למשל, מציגים תמונה הלקוחה מהגיהינום ומתארת מה יקרה לנו לאחר שנתקוף באיראן - ערי ישראל יבערו מהטילים, דימונה תחוסל, באמת ניהפך למצורעים בעולם, איראן תרוץ לפצצה, המדינה תפשוט את הרגל ועוד מרעין בישין, ישמרנו האל.
היכן כאן הבעיה? כל הזוועות הללו מוצגות בדרגת ודאות מוחלטת למה הדבר דומה? לנהג שיגידו לו כי אם יעלה על הכביש, צפויות לו מיתות איומות ברמת ודאות גבוהה.
כמו כן, מלעיטים את הציבור במידע לא נכון. לפני כשבוע "נחשפנו" לתוכנית האמריקאית לתקיפת הגרעין האיראני בעוד "שנה וחצי בדיוק", כפי שנמסרה לצה"ל על ידי האמריקאים. אני משוכנע כי שום תוכנית תקיפה אמריקאית אופרטיבית לא נמסרה לצה"ל. כמו כן, נטען כי בשבועות
זאת ועוד, יוצרים מצג שלפיו גם לברק וגם לביבי אין שיקול דעת, והיו כאלו שקראו להם "משיחיים" במובן של סהרורים. ממצג זה עולה שכל הצמרת המקצועית המבצעית היא נגדם, כלומר היא זאת שיש לה שיקול דעת ותבונה, ומכאן זכותה להכתיב לדרג המדיני הבלתי שקול את דרכו. יש לציין גם שכל המידע הנמסר לציבור הוא אנונימי, מסתורי. אמריקאי מסוים אמר ככה וככה לצה"ל, גורמים צבאיים אמרו ככה וככה. לא נמסר שם אחד לרפואה.
אז מה יהיו ההחלטות של הדרג המדיני שלנו לקראת הסתיו? לדעתי, השיקולים האסטרטגיים הם אלו שיכריעו אצלו, ולא קריאות הקרב התקשורתיות. והראשון שבשיקולים: כל פעולה ישראלית חייבת להיות בתיאום עם ארה"ב ולהתבצע בעיתוי שאינו נוגד את האינטרסים שלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם