בין רומא לטהרן
למה חייבים להפציץ את האיראנים באמצע האספרסו שלי, והאם יכול להיות שכל השיגעון הזה הוא בעצם הכותרות שמשתוללות לבדן?
ולעצם העניין: זה כמעט משוגע לקרוא את הכותרות על ההפצצה הממשמשת באיראן מתוך השלווה הפסטורלית בעיר האיטלקית המופלאה הזו. למה חייבים להפציץ את איראן באמצע האספרסו שלי, והאם יכול להיות שכל השיגעון הוא בעצם הכותרות שמשתוללות לבדן? האם המלפפונים של עונת המלפפונים הם כה גדולים העונה, עד שהסיפור האיראני הוא מציאת שלל רב ואפילו אמין, והנה, האמריקאים הודיעו שגם הם ישתתפו בהילולה?
יש לי חבר טוב, תסריטאי מצליח ששנים מתעסק רק במצבים שקשורים לקומדיה ולא לחיים האמיתיים. אתמול הוא התקשר וסיפר לי שהוא מתחיל לארוז כי זה באמת קורה - חורבן בית שלישי. אתה לא מבין, צרח מהצד השני של הים, אתה שם עם הפסטה שלך והקפוצ'ינו, ופה החליטו להחריב את המדינה
אל תחזור, הוא ממשיך וצולל לתוך הפאניקה והאימה המתגלגלת, אין לך לאן. ביבי מפציץ בשבוע הבא בין 12 לחמש לפנות ערב. אמר וניתק.
כן, מתברר שגם על שעת ההפצצה כבר דווח בהרחבה ב"פנאי פלוס" זה או אחר. הכל הם יודעים שם, העיתונאים המעולים האלה - מתי, איפה, כמה ולמה.
אני מניח את הנייד על המפה הרומאית המשובצת באדום לבן, מסמן למלצרית שכבר מחייכת אליי ואפילו לא כועסת בכל פעם שאני נכנס בבוקר ולא שולט בניב האיטלקי. בהתחלה הייתה לי תחושה שממש לא חשוב לה אם אמות עכשיו או בעוד כמה דקות, העיקר שלא אחזור שוב עם האנגלית המסובכת שלי שכללה "קפה", "גוד מורנינג" וכדומה.
בקיצור, אני מניח
ועוד עניין קטן מרומא, כזה שמעורר קנאה - אבל מהצד השני של החיים: מדי בוקר, אחרי ריצה קלה, אני עוצר במינימרקט השכונתי לקניית מצרכים. בכל יום, ליד מקרר מוצרי החלב, עומדת עובדת צעירה יחסית, ומסדרת את הסחורה החדשה. היא עומדת מול המקרר ומדי כמה שניות פולטת צרחות וקולות מוזרים שנשמעים קצת כמו השחפים שגם אותם אני שומע בכל בוקר.
אחרי הלם של כמה שניות אתה מבין שמדובר באישה חולה בתסמונת טורט. מחלה לא פשוטה, שמי שלוקה בה יכול גם לפלוט קללות עסיסיות ובעיקר להוציא מגופו קולות או עיוותים בלתי נשלטים. שאלוהים יעזור לי אם אני טועה, אני מתקשה לזכור שראיתי באיזשהו מקום ציבורי בישראל איש או אישה שקיבלו עבודה עם קהל כשהם לוקים בתסמונת הקשה הזו.
ראיתי נכים מועסקים בעיריות, גם הם בדרך כלל נכים "קלים". מעולם לא נתקלתי במקרה כזה. אם אני טועה, אשמח מיד לדעת, ואם לא, תחשבו כמה זה שפוי שגם האנשים האלה, שחייהם כל כך קשים ממילא, יחיו כאחד האדם ויתפרנסו בכבוד בעבודות רגילות ממש כמונו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם