"חשמל סולארי עולה היום כמו חשמל קונבנציונלי"
"לא ברור מדוע ישראל אינה מאפשרת ליזמים לפעול ומדוע רשות החשמל חונקת את השוק במכסות קטנות", תוהה דני דנן, מנכ"ל השלוחה הישראלית של ענקית האנרגיה האיטלקית אנרפוינט
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
נקודת האבסורד שדנן מדובר עליה היא המשוואה הכלכלית החדשה שנוצרה בשנה האחרונה במשק האנרגיה. "כיום, לאחר שרשות החשמל הורידה ב-40% את תעריפי החשמל הסולארי, הגענו לגריד פאריטי, מצב שבו ייצור חשמל ירוק עולה כמו ייצור חשמל קונבנציונלי.
"הצרכן הביתי בישראל משלם היום כ-63 אגורות עבור קוט"ש, והמחירים צפויים לעלות בגלל המע"מ וההתייקרויות הצפויות. מחיר קוט"ש של חשמל סולארי למערכות גדולות הוא 65 אגורות. המיתוס הזה, שהחשמל הסולארי מסובסד ויקר בהרבה, פשוט אינו נכון עוד", אומר דנן.
◄העולם כן מתחמם, צריך אנרגיה סולארית
◄האנרגיה הסולארית בישראל לא פופולארית
◄פיתוח ישראלי מנצל השמש והרוח: טורבינה סולארית
להערכתו, בתקופה הקרובה תיטה הכף יותר ויותר לטובת החשמל הסולארי. "כיום אין היגיון ברכישה של דלקים לייצור חשמל במיליארדי שקלים. מהלכים כאלה רק יוצרים ל חברת החשמל חובות ענק, שכבר היום נושקים ל-70 מיליארד שקל. אלה סכומים אסטרונומיים שהמדינה נאלצת לגבות, והצרכן משלם את המחיר. תעריף החשמל לצרכן ימשיך לעלות בשנים הקרובות ויתייצב להערכתי ב-80-70 אגורות לקוט"ש, ואז החשמל הסולארי יהיה זול בהרבה. לא ברור מדוע ישראל אינה מאפשרת ליזמים לפעול בשוק הזה ומדוע רשות החשמל חונקת את השוק במכסות קטנות ללא אופק".
מנכ"ל אנרפוינט ישראל, השלוחה בארץ של החברה האיטלקית שהוקמה ב-2001, טוען כי בהשוואה לפעילותה באירופה ובארה"ב הפעילות בישראל מתקיימת בחוסר ודאות קבוע. "בישראל אין מנהיגות, אין מחוקק, וכל גוף שיש לו נגיעה בשוק האנרגיה פועל כזרוע עצמאית. במצב הנוכחי של השוק אני, כיזם,
אחת המדינות שאנרפוינט פעילה בהן כיום ודנן משווה אליה את הפעילות בשוק הישראלי היא גרמניה. "בגרמניה, מדינה שיש בה 900 שעות אור בשנה בלבד, הגיעו להפקת 6% חשמל סולארי ו-8% חשמל מרוח. 14% של חשמל נקי. זה פרדוקס. אצלנו יש 1,700 שעות אור בשנה ובערך 1% חשמל סולארי. לא ברור לי למה לא להצטרף למהפכה הסולארית. בטוח שהאינטרס הציבורי נפגע כאן", הוא טוען.
על אופן ניהול מכסת האנרגיה הסולארית לקיץ הנוכחי הוא אומר: "המדינה טענה שאין חשמל ושכל מגה-ואט חשוב, אבל אני יודע בוודאות על כ-10 מגה-ואט של מערכות סולאריות, מתוך מכסה של 30 מגה-ואט, שהותקנו על גגות וטרם חוברו לרשת החשמל. הסיבה היא בירוקרטיה ולחץ הזמנים. בשורה התחתונה הוחלט על מכסת חירום בטענה שהיא חשובה, אבל עשו את זה באופן בלתי ישים".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום איכות הסביבה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם