רוצים כלב קשור ומאולף
אם ערוץ 10 ייסגר אנחנו נישאר עם שידור ציבורי שהפוליטיקאים עושים בו כבשלהם, ותקשורת בבעלות של אנשים שלא חיים פה
אבל לא בגלל הזיכרונות הטובים שלי צריך לדאוג שערוץ 10 ימשיך להתקיים: זה צריך לקרות מהסיבה הפשוטה שבמציאות הכלכלית תקשורתית בישראל, לכלי תקשורת שייסגר פשוט לא יהיה תחליף. לא שזה מדאיג מישהו במיוחד, אם לשפוט לפי היעדר התגובה הציבורית להתפתחויות האחרונות. בחודש שבו פוטר מספר חסר תקדים של אנשים אני לא מצפה שמישהו ייצא לרחובות דווקא בגלל ערוץ טלוויזיה, אבל התוצאה היא שהשלטון לא חש שום איום כתוצאה מכך שהוא מוביל את התקשורת המסחרית לאבדון. וכשהשלטון לא חש שום איום, הוא ממשיך בשלו.
מצבה של התקשורת הישראלית נובע מפירמידה של סיבות, שהתחתונה והרחבה שבהן היא התמוטטות המודלים של התקשורת הממוסדת בכל העולם. מודל ההכנסות מפרסום של התקשורת האלקטרונית והכתובה קרס תחת השינויים הטכנולוגיים, הכלכליים והתרבותיים של העשורים האחרונים. איש אינו יודע איך ייראה המודל החדש. זה נכון לגבי "הניו יורק טיימס", וזה נכון לגבי כלי התקשורת במדינה קטנה וצפופה כמו ישראל.
על המצב הבסיסי הזה נערמו דפוסי צריכה ישראליים אופייניים היוצרים מונופולים בכל תחומי החיים, וכן כניסתם של גורמים חיצוניים, שמבקשים באמצעות כמויות כסף אינסופיות במונחים המקומיים לשנות את מפת התקשורת בארץ.
עובדי ערוץ עשר מפגינים מול בית ראש הממשלה
צילום: יוני ריקנר, ערוץ 10
חסדי ועדת הכלכלה
ומעל לכל, רובץ עליו שלטון שרוצה את התקשורת הממוסדת במצב קבוע של כריעת ברך, קורסת תחת רגולציה בלתי אפשרית ותנאים כלכליים לא סבירים. ערוץ 10 היה אמור לחיות מהרייטינג שהוא מביא כבר היום. זה בוודאי נכון לגוף כמו רשת. בפועל, הם נתונים לחסדי ועדת הכלכלה ולשיקוליו של השלטון - וזה בדיוק מה שהפוליטיקאים רוצים. ככה שומרים את הכלב קשור ומאולף.
נכון, אילי ההון שמחזיקים בערוצים חתמו על כתבי הזיכיון האלה בדעה צלולה, והתחייבויות צריך למלא. אבל הנה המציאות כהווייתה: כלי תקשורת שייסגר, לא יהיה לו תחליף. מי שחושב שבמקום התקשורת של היום שאינה מוצאת חן בעיניו-צהובה מדי, שמאלנית מדי, שיכורת כוח מדי, אתם תבחרו - תקום תקשורת חדשה ואחרת, צריך לדעת שזה פשוט לא יקרה.
לא יהיו לכם לונדון וקירשנבאום יותר
עממיים או רביב דרוקר פחות נודניק. אין בישראל אדם שיהיה מוכן להפסיד מה שהפסידו עד כה בעלי המניות של ערוץ 10. לא שלא נעשו טעויות בניהול, אבל גם אם היו מנהלים אותו גאונים, מדובר בהשקעה שאין אדם שיתייצב היום מאחוריה, ושתביא כל משקיע לאותו מצב. אם יינתנו למשקיע חדש תנאים טובים יותר, יוכלו בעלי הטלוויזיה המסחרית של היום לטעון בצדק שקופחו. זה או הכלים הקיימים או כלום.
אה, כן, יש אנשים שיוכלו להרשות לעצמם את ההרפתקה הזו. הם רק לא חיים בישראל. זה מה שיהיה כאן בסופו של דבר, אם השלטון לא יסור בו מדרכו הרעה: רשות שידור ציבורית שהפוליטיקאים עושים בה כבשלהם, ותקשורת פרטית בבעלות אנשים שלא חיים כאן ושההשלכות הציבוריות של מעשיהם לא נוגעות להם בכלל. אם זה לא מדאיג אתכם, כנראה זה מגיע לכולנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם