מה יודע פרס
מי ששכח מה תפקיד הנשיא הוא דווקא ראש הממשלה נתניהו, שניצל את קשריו ומעמדו המיוחד של פרס בעולם כדי להטיל עליו שליחויות מדיניות
שמעון פרס אינו זקוק לתירוץ הזה. שהרי מי שדחף אותו לתחוב את אפו לעשייה המדינית ולא לממחטה בלבד, וגרם לו להיות מעורב יותר מכל קודמיו, הוא לא אחר מאשר ראש הממשלה. נתניהו ידע לנצל את קשריו ואת מעמדו המיוחד של פרס בעולם ואת נטייתו להעתיר שבחי שווא על אנשים שזה לא בדיוק מגיע להם, כולל על נתניהו עצמו, והטיל עליו שליחויות מדיניות שונות (אף כי גם טרפד פגישה שלו עם אבו מאזן).
כך זכה ביבי לסנגור נאמן אצל הנשיא ברק אובמה ומנהיגים אחרים, שעמל לשכנעם שראש הממשלה הישראלי רציני בכוונותיו כלפי הפלסטינים. פרס אפילו זיכה אותו, בהקשר אחר, בתואר המופרך "עושה היסטוריה".

בסך הכל אמר הנשיא דברים שקולים ומדודים, לא כפר חלילה בסמכות הממשלה להחליט והביע דעה לגיטימית המקובלת על רבים בציבור. אפשר לחלוק על דבריו, אבל לא לשלול את זכותו לומר אותם. ניתן להניח שנתניהו וברק שמעו את עמדתו בשיחות סגורות, והשאלה היא מדוע החליט לומר להם אותה עכשיו בפומבי.
אפשרות אחת היא שנואש סופית מנתניהו ומהתקוות שתלה בו, שיש לו גם חשבונות ישנים איתו ועם ברק שפגעו בו בעבר, והוא החליט שזה העיתוי המתאים להיפרע מהם ולהתעמת איתם. אפשרות אחרת, עניינית ומדאיגה יותר, היא שהוא יודע משהו שאנו איננו יודעים - שנתניהו וברק כבר החליטו על תקיפה ועל מועדה - וחש שעליו לעשות הכל למנוע אותה. ואולי שתיהן גם יחד.
ועוד שתי הערות: 1. נגד
2. מתן וילנאי ש"נמלט" מתפקיד השר להגנת העורף לסין, הכי רחוק שאפשר, הרגיע אותנו שאם רק תפרוץ מלחמה, הוא יעלה על המטוס הראשון הביתה. מיד הורגשה ירידה של ממש במפלס החרדה של הציבור. אבל כדאי להזכיר לשגריר וילנאי שלמרות התרומה המורלית שתהיה להופעתו בישראל, הרי אם אכן העורף יותקף ותפרוץ פה מלחמה אזורית, תפקידו החיוני יהיה להישאר בשגרירות בבייג'ינג ולדאוג שם לאינטרסים הישראליים. לא לשבת פה בממ"ד עם מסכה על הפרצוף (בתקווה שיש לו).