הכלב צ'יף עובר דירה
הבית התמלא בעוד ועוד ארגזים. נלחצתי והתחלתי לנשוך לעצמי את הזנב. אמא ואבא אמרו משהו על בית חדש ולקחו אותי לסיבוב היכרות
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
בפעם הראשונה שראיתי את הבית ככה, הייתי בטוח שהם יכעסו עלי ומצאתי לי מקום מחבוא מאחורי הספה. כשאבא הגיע הביתה הוא קרא לי לטיול ולא נראה כועס במיוחד, שמחתי. הם התחילו לדבר איתי על מעבר דירה, או משהו כזה. אם להגיד את האמת, לא הבנתי כלום אבל קשקשתי בזנב, לא רציתי להיראות אחד שלא מבין.
ככל שעברו הימים הבלגן גדל, החפצים שלי נעלמו והוכנסו לתוך הלארגזים. התחלתי לדאוג. מרוב תסכול התחלתי לנשוך לעצמי את הזנב. עשיתי לעצמי פצע והדאגתי את אמא ואבא. הווטרינר נתן לי אנטיביוטיקה כדי שהפצע לא יזדהם.
עוד הרפתקאות בחייו של צ'יף:
◄הכלב צ'יף ועצם הקסמים
◄הכלב צ'יף נותן בהם סימנים
◄נבחתי, הם צעקו "די" ו"שקט"
◄הופ, על הכורסה: הכלב צ'יף לבד בבית
צ'יף. טיולים במקומות חדשים
צילום: שי גרצמן
המאלפת אמרה להחזיר לי את המיטה ולקנות עבורי צעצוע שיעסיק אותי. היא גם אמרה להם להתחיל לטייל איתי בסביבה החדשה ולתת לי לרחרח את הבית החדש. הרווחתי טיולים ארוכים במקומות חדשים. איזה כיף.
עד שהגיע יום ממש מוזר, הגיעו אנשים גדולים והתחילו לקחת את כל הדברים שלי. נבחתי עליהם ורציתי שיברחו, אבל אחד מהם התכופף וקרא לי לבוא, רחרחתי אותו והוא היה ממש נחמד, גם ראיתי שאבא ואמא לא ממש מודאגים אז נרגעתי. השארתי עין אחת שומרת ונמנמתי.
הם
עשו את הכל די מהר והבית היה ריק. היה גם הד כשהם דיברו וזה עשה לי כואב באוזניים. הם קראו לי לעלות לאוטו, מבט אחרון לאחור וממשיכים קדימה. הגענו למקום החדש, שכבר יצא לי להכיר בזכות הטיולים שערכנו בשבוע האחרון. אפילו הכרתי את הופ, שהיא הכלבה הכי יפה שראיתי.
הופ הסכימה לשחק איתי, זה היה נהדר. אני כבר ממש אוהב את המקום החדש. אחרי טיול ממש ארוך כבר הייתי עייף ולא שמתי לב לבלגן, לכמות החדרים ולבית הגדול. פשוט נרדמתי.
האישה מאחורי הכלב צ'יף: טלי ברקן, פסיכודוג - מאלפת כלבים ומומחית לפתרון בעיות התנהגות, מאלפת כלבי שירות לבעלי מוגבלויות, מתנדבת בעמותת תנו לחיות לחיות חיפה ובפרוייקט כלבי ליטוף. פרטים נוספים באתר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם