רגע לפני שנכנס לכלא, הקבלן דודי אפל נחשף
הקבלן מביט אחורה, מדבר על הפרשות בהן הסתבך וסוגר חשבון עם מערכת המשפט שלטענתו תפרה לו את תיק חייו. ראיון מיוחד
אפל היה אז קבלן בנייה עשיר ומשגשג, החבר של אריק וביבי, אולמרט וריבלין. המנופים שלו חרכו את השמים. זרועות הבטון היומרניות שלו נפרשו מחבל קרוטונה שבאיטליה ועד האי היווני. הזיכוי רק העצים את תחושת העליונות.
"קיבלתי 25 אלף עציצים ביום אחד", הוא נזכר. "הגיעו עוד ועוד משאיות עם ורדים ושושנים, ואני חתמתי ושלחתי לבתי חולים. חשבתי שרוצים להרוג אותי. עשיתי מסיבת הודיה והגיעו מאות אנשים שבכלל לא הזמנתי. אין לתאר איזו שמחה הייתה. רק הפרקליטות נפגעה עד עמקי נשמתה, בדיוק כמו שנפגעה מהזיכוי של אהוד אולמרט. העובדה שיצאתי חף מפשע חיבלה ביוקרה של דורית ביניש יותר מכל דבר אחר".
מאז עברו על אפל אינספור חקירות משטרה, האזנות סתר, חשדות, כתבי אישום, זיכויים והרשעות. "30 שנה של עינוי דין", על פי גרסתו, קשרי הון-שלטון מתוחכמים על פי המדינה. מלאכת ההגנה גזלה עשרות מיליונים וקבלן החלומות הכל יכול הצטמצם במידותיו והפך חולה ועייף.
בינואר השנה הורשע במתן שוחד לראש העיר לוד ולראש המועצה גבעת שמואל ונידון לשלוש וחצי שנות מאסר. השבוע, לראשונה בחייו, נכנס לכלא. "פעם עוד אפשר היה להגיד, דודי אפל הוא האיש שממליך מלכים, דודי אפל הוא האיש שלוחש על האוזניים הנכונות", הוא אומר במרירות. "היום אפשר להגיד, דודי אפל הוא האיש שתופרים לו תיקים, דודי אפל הוא האיש שממציאים עליו עלילות דם רק בגלל שהנחיל פעם לביניש ולחברים שלה בפרקליטות כישלון מהדהד".
אתה באמת מאמין שנשיאת העליון לשעבר ובכירי הפרקליטות פינו עצמם מכל הנושאים הבוערים כדי להתמסר ללכידה אובססיבית של האזרח הקטן אפל?
"במשך 40 שנה הפרקליטות החזיקה ארבעה ראשי ממשלה בצוואר. נתניהו בפרשת המתנות, ברק בפרשת העמותות, שרון בפרשת האי היווני ואולמרט בכתבי האישום שהסתיימו בזיכוי. זו שיטה מבריקה לשלוט בממשלה. היום הם עושים את זה ליועץ המשפטי וינשטיין. בכל פעם שהוא אומר משהו שלא מוצא חן בעיניהם, מתחדשת החקירה של העובדת הזרה. השיטה הזו חזרה על עצמה אצל כולם, מאריה דרעי ועד חיים רמון, מביבי ועד אולמרט. פותחים רשת תיקים רחבה ככל האפשר בתקווה שאחד בסוף יתפוס".
נתניהו ?
"ביבי ושרה נחקרו על שטויות שאין מאחוריהן כלום בפרשת המתנות. בראש היאחב"ל עמד משה מזרחי, בראש מפלג היאחב"ל עמד נחום לוי והיה גם העיתונאי מרדכי גילת, שהיו מתואמים מההתחלה ועד הסוף. בכל פעם שהחלה חקירה נגד נתניהו או שרה, לגילת כבר היו הפרטים החמים.
"ב-2001 פרסם עלי גילת כתבה שכללה ציטוטים מהאזנות סתר חסויות שהמשטרה ביצעה נגדי. הגשנו תלונה, ואחרי שנה של נדנודים הודיעו לנו שהיא הלכה לאיבוד. הגשנו מחדש, ואחרי כמה שנים הודיעו שאין בה עניין לציבור".
רמון ?
"אם רמון לא היה אומר את מה שאמר נגד ביניש, הוא היה ממשיך לכהן כשר המשפטים בלי שום הפרעה. אבל רמון העז לומר שהוא רוצה לחשוב קצת לפני שהוא קובע את המינוי שלה לעליון. זה הספיק כדי להפוך אותו לאויב האומה".
ואולמרט ?
"אולמרט נענש על שהתעקש למנות את דניאל פרידמן לשר המשפטים ולמרות ההתנגדות של בכירי המערכת, להשאיר אותו בתפקידו. מישהו בכיר מאוד במערכת הפוליטית אמר לי אז,'איזה אידיוט החבר שלך אולמרט. אם רק היה זורק את פרידמן, היה עכשיו יקיר השופטים וראש הממשלה ל-30 השנים הבאות'. כך רדפו גם אותי. במערכת היו אומרים: יש חוקים, ויש חוקי דודי אפל".
הניסיון להשוות את עבודת הפרקליטות בתיקים של נתניהו, אולמרט ורמון לעבודתה בכתבי האישום שלך הוא קצת יומרני.
"המערכת החליטה לחסל את דודי אפל כי אני מבטא את כל מה שהיא שונאת: אני איש עסקים אשכנזי, דתי, ליכודניק, שהצליח מאוד בחיים ובנה ערים ובניינים בישראל, וכן, שומו שמים, מתחבר לכל החלשים, ליוצאי עדות המזרח. לאריה דרעי".
לא חסרים אנשי עסקים דתיים מהליכוד שהמערכת המשפטית מניחה להם לנפשם.
"אין כאלה. אנשי עסקים ואלי הון יהיו תמיד בשמאל או יתחברו לאליטה האשכ- נזית. רק דודי אפל, הקבלן האשכנזי החילוני, העז למרוד. חזר בתשובה והפך לדתי, התחבר לעדות המזרח והצליח להפוך כתב אישום בטוח של ביניש לזיכוי שבייש אותה. לכן אני כבר לא בקליקה. לכן אני בוגד. ומה עושים לבוגד? מחסלים".
באחד הדיונים על אחד האישומים באחד המשפטים של אפל, טענה הפרקליטות שלפעמים גם מנת פלאפל יכולה לבסס אשמת שוחד. ברוח זו, הגיש אפל במשטרה, יממה לפני כניסתו לכלא, תלונה חסרת תקדים נגד בכירי המערכת המשפטית באשמת שוחד. לא רק נשיאת העליון לשעבר דורית ביניש חוטפת שם. גם השופטות גיליה רביד, דבורה ברלינר והפרקליטות ענת סבידור וליאת בן-ארי. אפל מאשים אותן בתפירת תיקים ובמינוי מכוון של שופטים במטרה להרשיעו. "זו כבר לא מנה של פלאפל", הוא מחדד. "אצלי מדובר בסטייקים".
הגשת תלונה נגד פרקליטים ושופטים שתבעו והרשיעו אותך, למה אתה מצפה?
"שיזמנו את החשודים לחקירה ויגלו את האמת. המטרה שלי היא לגלות לציבור מה המערכת המשפטית מסוגלת לעולל לאזרח תמים כשהיא מחליטה להכניע אותו בכל מחיר. אם זה לא יקרה, הריקבון ימשיך. אבל אני לפחות אמרתי את אשר על לבי".
מורשע בדין המגיש תלונה נגד אלו שמצאו אותו אשם מעורר אי אמון.
"בדיוק מהסיבה הזו שתקתי עד היום. מנחם בגין לימד אותי שיש שופטים בירושלים, החוק הוא מעל הכל, והאזרח צריך לתת לגופי האכיפה והמשפט לעשות את עבודתם. אז כל זמן שהיה להם סיכוי לרדת מן העץ, שתקתי. ביום שהבנתי שזה נגמר, החלטתי לדבר. לא כדי לעזור לעצמי אלא כדי שלא יקרה למישהו אחר מה שקרה לי. השיטה הנלוזה הזו של כוחי ועוצם ידי צריכה להיפסק. תפירת תיקים נגד ראש הממשלה או האזרח הפשוט מביאה למצב של ראש קטן. בגללה, מקבלי ההחלטות במדינת ישראל היום מפחדים".
רק אפל לא מפחד מאף אחד. במהלך השעות הארוכות שבהן ישבנו, הפגין הומור וביטחון עצמי (" תמיד אמרו שההומור שלי יבש קצת, שצריך להרטיב אותו"). בשבוע האחרון שלו כאיש חופשי חיתן את בתו השביעית. אולי לכן הוא משתדל לשדר עליצות מסוימת. רק השיעול הכבד הפורץ ממנו, עיניו האדומות והתנועה הכבדה, המסורבלת, מסגירים גבר בן 62 שהפך למלך העולם עד שקלפיו נטרפו.
אפל גדל עם נסיכי הליכוד באותו הבית, באותו המגרש. אהוד ויוסי אולמרט למדו בכיתתו, מיקי איתן היה רעו הקרוב. משפחת זאב בוים הייתה לו לאומנה. לימור לבנת הייתה חברתו. אפל היה חבר של פוליטיקאים בתקופה של נורמות אחרות.
בכירי הליכוד הצעירים העריצו אותו כי היה החבר של כולם, המסדר לכולם, הלוחש על האוזניים הנכונות. במשך שנים היה האיש החזק ביותר במפלגה. "הייתה לו כריזמה שלא הייתה לאף אחד אחר", אומר שר לשעבר בליכוד, "לא סתם אמרו עליו שהוא ממליך מלכים, כי מה שדודי אמר, זה מה שהיה קורה. וזה לא היה קשור בשום פנים ואופן לשוחד, אלא לעובדה שהיה ביצועיסט".
פוליטיקאים חששו ממנו, התקשורת זיהתה אצלו כוח גדול מדי, קשרי הון-שלטון וקרבה מסוכנת לבעלי השפעה. "דודי היה יו"ר סניף הליכוד בתל אביב, שזה בעצם הסניף הכי גדול שלנו", אומר בכיר במפלגה. "אם רק היה רוצה ללכת לפוליטיקה, בקלות היה היום שר. אף אחד בכלל לא יכול לחלוק על זה".
"דודי היה מסתכל על החברים שכיהנו כראשי ממשלות, שרים וחברי כנסת, בגובה העיניים. הוא לא היה צריך לשלם שוחד לאף אחד כדי שיעשה משהו. הטענה שהיה צריך לשחד את אריק שרון כדי שיעשה בשבילו משהו היא מגוחכת, כי הוא היה חבר של אריק בדיוק כמו שהיה חבר של אולמרט, ובגלל שהצליח מאוד בעסקים, פוליטיקאים גם עבדו אצלו במהלך השנים. זה היה טבעי. בזמן שרובי ריבלין לא היה חבר כנסת, הוא נתן שירותים משפטיים לחברת'מגדלי הזוהר'. מיכאל קליינר עבד אצלו, אביגדור ליברמן וגם רוחמה אברהם".
"דודי העסיק חברים שפרשו מהכנסת, לא היו עדיין חברי כנסת או יצאו להפסקה ועזר להם להשתלב בעסקים. לכן האמירה שהתקיימו בין ריבלין ואפל יחסי שוחד זה פשוט לא להבין את התמונה. אי אפשר לקחת אדם שכל חבריו הטובים הגיעו אל הממשלה או הכנסת ולהגיד, 'אסור לך לדבר איתם יותר'".
דווקא אפל מבין את הבעייתיות במערכות היחסים. "הייתי קשור בזמנו גם לביזנס וגם לפוליטיקה והחיבור הזה מעורר", הוא מודה. "אוהבים אצלנו לצעוק 'הון שלטון', 'הון שלטון'. זה טרנד כזה. אבל אני ידעתי תמיד להפריד בין המערכת העסקית למגרש הפוליטי".
פרשת פינוי המעברות, שבגינה הגישה ביניש נגד אפל את כתב האישום הראשון שלו בשבתה כפרקליטת המדינה, החלה ביוזמת משרד השיכון לפינוי תושבי מעב- רות בת ים, חולון, כפר סבא ורמלה.
הפרויקט, שזכה לתקציבי ענק מן המדינה, הציע לכל מפונה מענק כספי והטבות נוספות. אפל, שהחברה שלו חלשה על דירות ריקות סמוך למעברות, נכנס לתמונה בשיתוף המדינה וביצע עם המפונים עסקה חליפית, שבמסגרתה הם העבירו אליו את המענקים וההלוואות שקיבלו ובתמורה הוא התחייב לדאוג להם לדירה.
ב-1983 קבע מבקר המדינה שאפל עבר על החוק במסגרת ניהול חברת הבנייה מול המפונים. נפתחה חקירה והוגש כתב אישום. 13 שנה לאחר מכן זיכה השופט יהושע גרוס את אפל ותקף את הפרקליטות על עצם האישום. ב-1992 הגישה המדינה תביעה אזרחית נגד אפל בטענה כי השתמש במנגנון הסיוע למפונים כדי להוציא כספי ממשלה במרמה.
ב-2007 קבעה השופטת רות לבהר-שרון כי באמצעות עסקות החליפין הצליח אפל לשלשל לכיסו מיליוני שקלים. אפל ערער לעליון, שדחה את הערעור וחייב אותו לשלם למדינה 42 מיליון שקל, כפול מהסכום שהושת עליו בבית המשפט המחוזי.
ב-1997 פרצה פרשת בר-און חברון, שבמהלכה נשמעו טענות שלפיהן ראש הממשלה דאז נתניהו ומפלגת ש"ס חברו יחד למעורבות בקנוניה למינוי יועץ משפטי לממשלה. נטען כי ש"ס הסכימה לתמוך בהסגת צה"ל מחברון בתמורה למינוי רוני בראון כיועץ משפטי שיבטיח עסקת טיעון מקילה לאריה דרעי במשפט הפלילי שהתנהל נגדו.
הסערה הציבורית הביאה את בראון להגיש התפטרות מהמינוי עוד בטרם החל. לאחר ההתפטרות טענה איילה חסון בערוץ הראשון כי מינויו של בר-און היה, לכאורה, חלק מקנוניה שיזם אריה דרעי בתיווכו של הקבלן דודי אפל.
"הייתי ממש שולי בפרשה הזו", מקטין אפל את עצמו. "ממש ממש בורג קטן ולא חשוב. רוני בר-און היה חבר שלי, גם דרעי ונתניהו, אבל לא היה לי שום קשר לעניין הזה, שום תרומה. גם לא נחקרתי בגללו. עורך הדין לשעבר של אריה דרעי שרבב את שמי שלא בצדק לסיפור, ובית המשפט החליט להאמין לו ולא לי. גם במקרה הזה בית המשפט טעה". הגשת תביעת דיבה נגד חסון שנדחתה בנימוק של "אמת בפרסום".
"במהלך המשפט איילה חסון אמרה, בצדק, שהיא בכלל לא כיוונה נגדי ולא רצתה לערב אותי בשום דרך. לקחו שיחת חולין ביני לבין אריה דרעי והפכו אותה להצעה שלי למינוי בר-און, מה שלא היה ולא נברא. במהלך המשפט התברר שחסון עצמה אמרה במהלך הדיווח שלא הייתי איש חשוב בכלל בתוך העסק הזה ושהעיתונות כהרגלה ניפחה את החלק שלי בפרשה בלי שהייתה לחסון כוונה כזו. במשפט אמרו לי,'מה אתה קופץ בכלל, אתה הרי ממש לא הנושא. הנושא הוא דרעי'".
אריה דרעי עומד לחזור לפוליטיקה?
"אני חושב שהפוליטיקה בישראל צריכה אנשים כמוהו. גרמו לו עוול איום ונורא בגלל דעות קדומות על הנושא העדתי והדתי. אדם כזה חכם, שיכול לתרום לציבור, חיוני במערכת הפוליטית. לדעתי הוא יחזור בגדול".
ואולמרט ?
"אנחנו מכירים מאז שהיינו ילדים וגדלנו יחד בבנימינה. אני חושב שאהוד הוא פספוס ענק של מדינת ישראל כי רק הוא, כפי שאני מכיר אותו, מסוגל להתקדם ולפתור את הסכסוך המסובך בינינו לבין העם היושב בתוכנו".
אולמרט יחזור לקדימה?
"אולמרט לא יודע מה זה קדימה. הוא הלך אחרי אריק שרון, לא אחרי המפלגה. מאז ששרון חלה ואולמרט עזב, אין בקדימה לא מדריך ולא דרך. זו לא הייתה כוונת המשורר".
בין השנים 1998 ל-2001 התחוללה פרשת "האי היווני", שגם בה ניכרה טביעת ידו של אפל. הקבלן היצירתי ביקש להפוך אי יווני שומם בשם פאטרוקלוס למרכז נופש ותיירות. העסקה נתקלה בקשיים, ואפל שכר את שירותיו של גלעד שרון, בנו של אריאל שרון, שכיהן אותה תקופה כשר החוץ ושר התשתיות הלאומיות, כיועץ שיווק בפרויקט בשכר חודשי מופלג - ואף הבטיח לו בונוס של עד שלושה מיליון דולר.
התעורר חשד שהעסקת גלעד שרון הייתה דרך מוסווית להעביר שוחד לאביו כדי שיסייע לאפל. על פי החשד, אפל אף גייס את אהוד אולמרט, אז ראש עיריית ירושלים, לקידום הפרויקט היווני שלבסוף לא יצא לפועל.
"באותם ימים אני יושב לי להנאתי בבית מלון ברומניה", מתקומם אפל, "פותח את הטלוויזיה ורואה את הפרצוף שלי עם כותרות ענק על שוחד פוליטי. אני מעביר תחנה ועוד תחנה, ערוץ ועוד ערוץ, ובכולם מתעסקים בראש הממשלה ובדודי אפל. האי היווני שלי מרוח על עמוד ראשי ב'ניו יורק טיימס', לצד 500 אלף כתבות בכל מקום אפשרי, כולל ברומניה, ששם אני בעיצומם של עסקים רגישים. ומי אני בכלל, ועל מה כל הסיפור הזה, הרי הכל המצאה כדי להמשיך לנסות לפגוע בשמי הטוב".
גם זו רדיפה?
"זו בושה וחרפה. זו המצאה פושעת של אותם האנשים שמנסים פעם אחר פעם לתפור נגדי תיק. לקחו ארוחת ערב שעשיתי בביתי, שהשתתף בה גם אריק שרון, והפכו אותה לאי היווני".
העובדה ששילמת סכום מופקע לגלעד שרון תמורת עבודה די בסיסית מעוררת תמיהה.
"גלעד עבד אצלי כמו שעבדו אצלי אלפים רבים. התייחסתי אליו כמו אל כולם. לא יותר, גם לא פחות. גלעד הוא איש מיוחד במינו, רגיש מאוד, עם יכולות אינטואיטיביות ושכל בריא. אפילו מני מזוז כתב בהחלטתו ש'מתוך הראיות וההודעות עולה שלגלעד שרון היה תפקיד ניהולי בכיר ולגמרי לא פיקטיבי בפרויקט. כמו כן עולה כי הייתה הערכה מאוד גבוהה לכישוריו מהגורמים המקצועיים שעבדו מולו'".
אילו יחסים היו ביניכם?
"מול גלעד היו יחסי עובד-מעביד לכל דבר. ביני לבין אריק היה יחס מאוד חם, מאוד חברי. אבל זה לא השפיע כהוא זה על היחס שלי לגלעד. מי שמכיר אותי יודע שבעבודה אני דורש שאנשים יעבדו. אני לא נותן תרומות למי שלא עובד. עוד לפני שנפתחו החקירות, הבעתי את הערכתי הגבוהה לכישוריו של גלעד בכל פורום אפשרי. הוא היה ראוי לכל אגורה שקיבל ממני. מזוז כתב בהחלטתו שעובדים אחרים בפרויקט קיבלו שכר דומה. אריק שרון לא התבקש לעשות שום דבר למעני, ובפועל, לא רק שלא עזר לי למרות שבנו עבד אצלי, אלא שעל פי שיקול דעתו המקצועי הוא אפילו הזיק. שלא לדבר על האי היווני שהיה בכלל פרויקט שנבנה בחו"ל".
עוד לפני שהתפוצצה הפרשה, החלה המשטרה לבצע האזנות סתר לקווי הטלפון של אפל. כשנחשפו הפרטים בתקשורת הכחישו המעורבים את הטענות נגדם. בינואר 2004 המליצה המשטרה, ולאחריה הפרקליטות, שלא להגיש כתב אישום נגד משפחת שרון, אך להגיש כתב אישום נגד אפל על מתן שוחד.
במרס 2004 הפתיעה פרקליטת המדינה עדנה ארבל, בשבתה במשך שלושה שבועות כיועצת משפטית לממשלה בתפר שבין עזיבת רובינשטיין וכניסת מזוז לתפקיד, כשהמליצה להגיש כתב אישום גם נגד שרון ובנו בעבירת שוחד. החומרים הובאו לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, שהחליט לסגור את תיקי האישום נגד אולמרט, אריאל שרון ובנו גלעד. שנה לאחר מכן החליט לגנוז גם את כתב האישום נגד אפל.
פרשת השוחד לבכירי ציבור בתיק "מגדלי הזוהר", שהסתיימה בהרשעה ובעונש מאסר, החלה בינואר 2003. כתב האישום המורחב נגד אפל כלל בתחילה ארבעה אישומים. נטען שבעבודתו כיזם מקרקעין באזור המרכז פעל אפל להשגת תמיכתם של אנשי ציבור ובתמורה העניק שוחד לראש העיר לוד בני רגב, ראש מועצת גבעת שמואל זמיר בן-ארי ובכיר מנהל מקרקעי ישראל עודד טל, כדי להבטיח את המשך בחירתם כעובדי ציבור.
אישום נוסף על שוחד לנחמה רונן בתקופה ששימשה כמנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה נסגר מחוסר הוכחות. "כתב האישום המקורי נפתח במבוא כללי מאוד שתיאר את דודי אפל כמלך ההון והשלטון, כשברקע עדיין ריחפו פרשיות האי היווני", אומרת עורכת דינו, שלומית הראל-שוורץ ממשרד עו"ד ון-אמדן, הראל שוורץ. "מאוחר יותר נסגרו תיקי האי היווני נגד שרון ואולמרט, אבל לא נגד אפל. התיקים נגד אפל נותרו תלויים ועומדים שלא לצורך במשך שנה שלמה".
במרס 2005 הגישה הפרקליטות כתב אישום מתוקן, שממנו נמחקו שני אישומי האי היווני הקושרים את אפל לאולמרט בגין שוחד בחירות, לשרון ונגד נחמה רונן. מאותה עת התנהל המשפט רק בעניין האישומים הקושרים את אפל לרגב, טל ובןארי.
"אחרי 53 חקירות שונות שהתקיימו בפרשת השוחד לכאורה, המשטרה המליצה לפרקליטות להגיש נגד כל המעורבים כתבי אישום ורק אצלי לסגור את התיקים מחוסר הוכחות", אומר אפל. "ומה קרה בסוף? הם בכלל לא הועמדו לדין, ואני נשפטתי והורשעתי".
בפסק דינם כתבו השופטים כי "שלושת האישומים נגד אפל חושפים תופעה של שחיתות קשה, מקיפה ומתוחכמת, שמעידה על ריקבון ברשויות הציבוריות. שחיתות זו יש לעצור באבה, לפני שהיא שולחת את גרורותיה המסוכנות לרבדים נוספים".
אפל: "אני אגיד לך רק דבר אחד: היה פעם חבר כנסת בשם משה סנה שאמר שאם אין לך מה להגיד, תרים את הקול ותזעק, כך תעורר רושם שיש ממש בדבריך. אם למערכת המשפט היו עובדות מוצקות נגדי, השופטים לא היו צריכים להשתמש במילים כל כך קשות שאין להן מקום. אם הייתי גונב רק עשרה שקלים, המלאכה שלהם הייתה הרבה יותר קלה. בגלל שאני זכאי, נאלצו להתאמץ הרבה יותר".
התגובה שלך מזכירה את "הוא זכאי" של אריה דרעי, ההשתלחות של בניזרי בפרקליטות ונאום ה"אני מאשים" של קצב.
"את יודעת איזה עונש נותנים במדינת ישראל על עבירות שוחד? ולא עבירות שוחד מהסוג שלי, שהן סיפורי סבתא, לא מיני ולא מקצתי. אני מדבר על עבירות שוחד כבדות, שהעונש עליהן הוא שנה, לכל היותר שנה וחצי בכלא. לי נתנו שלוש וחצי שנות מאסר. בגלל שלא היה להם ממש, אמרו לעצמם, ככל שניתן עונש חמור יותר, הציבור יבין שהמקרה של דודי אפל קשה יותר. לא רק המשפט, גם פסק הדין היה מושחת".
פסק הדין מאשים אותך בשחיתות.
"פסק הדין מתבסס ברובו על מוצגי התביעה. כמעט לא הייתה התייחסות למוצגי הגנה. הכי קל בתיקים כאלה לקבוע ממצאים של מהימנות ואז קשה לערער עליהם. זה תיק שכולו אקדח מעשן. רק נסיבות ראייתיות. לא היו פה מעטפות כסף. הכל התמקד בשאלה אם הייתי אחד הבעלים של חברת'מגדלי הזוהר', וכשהחליטו שהייתי הבעלים, כל מה שחברת' מגדלי הזוהר' עשתה, פחות או יותר, יוחס לי".
על פי כתב האישום, כבעלים של חברת "מגדלי הזוהר" העברת כספים למימון מסע הבחירות של אישי ציבור כדי שייטיבו איתך כראשי ערים.
"באותה עת כלל לא הייתי הבעלים של החברה הזו. הטענה המרכזית שהייתי הבעלים התבססה על עדותו של עו"ד דרור חוטר-ישי, שטען במשפט אחר שהייתי הבעלים של החברה ביחד איתו. בהמשך הוא טען ש'לדודי אפל לא הייתה סמכות לא לחתום על מסמכי החברה ולא לתת הוראות הפעלה בחברה', אבל זה כבר לא עניין את אף אחד. בעצם הורשעתי על סמך חצי הודאה, כשהשופטים מתעלמים לחלוטין מהחצי השני הסותר אותה. השופטים אפילו לא הסכימו שנביא את חוטר-ישי לעדות כדי לאמת את העובדות מול עדותו. אם היו מסכימים, לא היו יכולים להרשיע אותי".
אפשר לתת שוחד בתור בכיר בחברה גם אם אינך מורשה חתימה בה.
"מעולם לא נתתי שוחד. במסגרת עשרות אלפי האזנות הסתר שביצעו לי, לא מצאו דבר אחד קטן, אחרת היו משתמשים בו נגדי. מעולם לא מימנתי את מסע הבחירות של רגב או בן-ארי. גם הפרקליטות וגם בית המשפט ידעו שבאותו זמן הייתי בכלל מסוכסך עם ראשי הערים האלה. והעצוב בכל הסיפור, שבני רגב הפסיד את הבחירות בגלל הבנייה שלי בגני אביב. ובכלל, 95 אחוז מהכסף ניתנו אחרי שהסתיים מסע הבחירות של שניהם".
אז ניתן או לא ניתן כסף?
"שולמו כספים לעמותה שקשורה לראש העיר באמצעות בני תבין וחברותיו במסגרת תשלום לגיטימי תמורת עבודות שנעשו בפועל באתר גני אביב, ולא כפי שהמדינה טענה שלא נעשו עבודות בפועל, ושתבין היה בעצם איש קש. את כל הכסף, גם על פי התביעה, רגב קיבל אחרי שנפל בבחירות. אני כזה אידיוט שאתמוך במישהו שנפל אחרי הבחירות? וזה בנוסף לעובדה שרגב התמודד נגד מועמד של המפלגה שלי, כשהייתי יו"ר הוועדה המוניציפלית של הליכוד.
"לאורך השנים בוצעו לי 86 אלף האזנות סתר שחלקן הפכו לחומרי חקירה. ביאחב"ל היו מתמללים או מקצרים אותן ומעבירים לחדרו של ניצב משה מזרחי. מאוחר יותר קיימה מח"ש חקירה בעניין ולאור הממצאים היועץ המשפטי לממשלה דאז אליקים רובינשטיין מתח ביקורת קשה על ההתנהלות הזו ועל ניצב מזרחי והזיז אותו מתפקידו. באותה תקופה כתב אחד השוטרים במזכר שהוא נשלח לשרוף במקום נידח כמות גדולה של תמלילי האזנות סתר שביצעו לי".
"על פי המזכר, השוטר קיבל הוראה ממפקדו, ראש מחלקת שרטוט ביאחב"ל, לקחת חומר כתוב שהוצא מקלסרים במשרדי, לשרוף אותם בשטח נטוש בצומת ירקונים ולהטמין את השרידים בחורבה במקום. עוד העיד השוטר כי כשהוצא החומר מהקלסרים הבחין כי על אחד מהם מופיע שמו של אביגדור ליברמן. התנהלות כזו מעידה על שחיתות שלי או של המערכת?".
אתה יודע, אולי אם היית מביע חרטה ומקבל את החלטת השופטים בשלוש ערכאות שונות, ייתכן שהיו מפחיתים את עונשך.
"התגובות שלי ממש לא מעניינות את המערכת. הפרקליטות באה מראש כדי להרוג. לכן נתנו לי עונש כבד. אם היו מטילים עלי חצי שנת מאסר, את מי זה היה מעניין? פסק דין של שלוש וחצי שנים זה כבר הישג. בפרט שלכל אחד ברור שאף אחד לא יישב לקרוא ברצינות 200 עמודים מורכבים של הכרעת הדין".
ייתכן שיש הסבר לחלקך בכל פרשה ופרשה בנפרד. אבל סך האישומים, החשדות וכתבי האישום מדברים בעד עצמם.
"אני מכיר את האמירות האלה, לצד האמירה' אין עשן בלי אש', והן צדקניות. שנים על גבי שנים מענים אותי בחקירות משטרה מופרכות ואני יושב ושותק. לא משום שלא היה לי מה להגיד אלא בגלל שהאמנתי שבשלב מסוים המערכת תתעשת. רק לאחרונה אני מרגיש משב רוח חדש מכיוונו של הנשיא אשר גרוניס. לפניו הייתה לכל אורך הדרך יד מכוונת. רוח המפקד, הבנה מוסכמת מראש שדודי אפל פסול מכל פסול. כתוצאה מכך, כשהייתי מגיע אל בית המשפט היו מסתכלים עלי כעל אויב המערכת".
עד כדי כך בטוח אפל שהמערכת נגדו, שהוא סבור, חרף הכחשותיהם של השופטים המדוברים - שהמשפט שלו שהתנהל בבית משפט השלום נוהל בהרכב של שלושה שופטים באופן חסר תקדים כדי לגרום להרשעתו.
"ככה הם עובדים. ככה הם נטפלו לכל שר משפטים שלא מצא חן בעיניהם. זרקו את רמון, ניסו לזרוק את נאמן. איך אמר פרידמן? אני בטוח שעוד יפתחו נגדי תיק פלילי בגלל שעברתי בצהוב".
אפל נולד כחילוני למשפחה מסורתית. אביו אברהם היה ניצול שואה ופעיל במפלגת חרות. מנחם בגין היה סנדקו. הוא גדל תחילה בבית סבו וסבתו ובהמשך נשלח למשפחה אומנת בבנימינה, שם הכיר את זאב בוים ואת אהוד אולמרט. את שנות לימודיו בילה במושבה מגדיאל, שם השתלם במגמת דפוס. במהלך הלימודים נפגעה ידו ולכן לא גויס לצה"ל. בגיל 20 הצטרף לצעירי הליכוד.
ב-1975 פתח אפל רשת לייבוא מוצרי תינוקות בכיכר המדינה. ב-1977 מכר אותה והקים עם הקבלן שלום גניש חברה לבניין ועבודות ציבוריות. שלוש שנים לאחר מכן קיבלה החברה מעמד של חברה משכנת והחלה עוסקת במיזמים רבים של משרד השיכון שהעומד בראשו, שר השיכון דוד לוי, היה חברו הקרוב. מאוחר יותר החל לעבוד ב"מגדלי הזוהר" יחד עם ידידו הקרוב, עו"ד דרור חוטר-ישי. השניים נחשבו לתאומים סיאמיים. יד האחד לא זזה מהשני, עד שעבר ביניהם חתול שחור והידידות הקרובה הפכה לאיבה גדולה.
ב-1990 החליט אפל לחזור בתשובה. "כיוון שאני איש אמת, כשהאמת התגלתה לי, הלכתי אחריה. חבר הביא לי את'ספר הזוהר'. קראתי בו 25 דקות והתחלתי לרעוד מעוצמת הפסוקים. מאותו יום חיי השתנו. שאלתי אינספור שאלות, ועל כולן קיבלתי תשובות. אני זוכר שיצא לי להכיר איש טוב לב באופן בלתי רגיל שסבל סבל גדול. שאלתי, זו תורה וזה שכרה? אז הראו לי בחלום שיש לזה סיבה ואמרו לי, ההוכחה שלך תהיה שתקום למחרת בבוקר עם שלושה נקבים באוזן. התעוררתי והרגשתי דם באוזן. שאלתי את אשתי, מה את רואה? והיא ענתה, שלושה נקבים עם דם".
למצבך המשפטי היה חלק בהחלטה לחזור בתשובה?
"אנשים אמרו, פתאום הוא נהיה חרדי, הולך עם השחורים,'אריה דרעי אנד קומפני'. אבל אני חזרתי בתשובה בלי קשר להתדיינויות המשפטיות, כשהייתי בשיא עסקי. נכון, חרדי זה לא דבר אהוד. אבל אני אף פעם לא חיפשתי להיות נחמד".
גם היום אפל ממשיך לעבוד ביזמות ובנייה, אם כי לדבריו מרבית יומו מוקדש ללימוד. "אני מתעורר ב-11 בלילה ולומד עשר שעות עד הבוקר. אחר כך אני מתפלל, לומד עוד כמה דפי גמרא והולך לעבודה. אני ישן שעתיים ביממה, לפעמים אפילו פחות".
איך אתה מתכונן לתקופת המאסר הממושכת?
"כלא זה קל למי שמכניס וקשה למי שנכנס. אבל האמת שלי נותנת לי כוח. אני לא מחפש חמלה ולא מפחד מאף אחד. כשאני מסתכל בראי בבוקר, אני שלם עם עצמי לגמרי. לא תשמעי אצלי בכיות וגם לא קריאות של צער. נכון, כלא זה לא פשוט, במיוחד לאשתי ולילדי. אבל במשפחתי יודעים מי זה הבעל, האבא, הסבא והחותן שלהם, והידיעה מעניקה כוח. יש לי משפחה מקסימה, חמה ומלוכדת. יש לי אישה מדהימה. היא המעיין שממנו אני שואב את הכוחות להתמודד עם רדיפה שנמשכת 30 שנה. חברי הרבים ביקשו ממני להצטרף אלי וללוות אותי לכלא, אבל אשתי סירבה לכך. היא אמרה לי, תיקח שני נגני כינור שילוו אותך כדי שתיכנס בשמחה וגם כשתצא, תצא בשמחה".
כולם ייאלצו להיפרד ממך לתקופה ארוכה.
"שלוש שנים עוברות מהר ואני גם מעריך שבחצי השנה הקרובה יקרו במדינה דברים שלא ישאירו אותי שם כל כך הרבה זמן".
אתה מתכוון לאיראן?
"אני מתכוון לכל אביב העמים הערבי הזה סביבנו. אני לא קורא לו אביב. אני קורא לו חורף".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם