גורשו מישראל, מתו ממלריה בדרום סודן
מערכת החיסון נחלשה, הציוד האישי נותר בנתב"ג, ואין במדינה הצעירה תרופות בהישג יד. ארבעה פליטים כבר מתו בחודשיים האחרונים
ביום רביעי השבוע מת ניאן דה-בול, תינוק בן שבעה חודשים, שגורש לאחרונה עם משפחתו מהעיר ערד. שלשום מתה פליטה בת ,25 בשבוע שעבר מת צעיר בן ,31 ובחודש האחרון נפטרה אישה שחלתה במלריה ובטיפוס.
אחד הפליטים שגורש לפני חודש מהארץ לדרום סודן, סיימון, סיפר כי המצב בדרום סודן בלתי נסבל עבור המגורשים. "זו קטסטרופה מה שקורה כאן. יש פה מלריה וטיפוס, בעיקר מלריה שפוגעת בכל מי שלא מקבל תרופות.
"התרופות של המגורשים מישראל נמצאות בציוד שתקוע בנמל התעופה בן גוריון, ופה בדרום סודן אין כסף לרכוש תרופות נגד מלריה, התרופות יקרות מאוד כי אין בהישג יד תרופות. המגורשים, בעיקר נשים וילדים, היו פליטים במשך שנים רבות, אין להם שום חיסון טבעי נגד מלריה והסכנה רבה."
סיימון ביקש לא לשוחח עמו בעברית בטלפון, ולא להזכיר את שם משפחתו בטענה כי עדיין יש מתיחות בדרום סודן וצפויה לו סכנה אם ידבר עברית. הוא מבקש שישלחו למגורשים סיוע של תרופות נגד מלריה וכדורים לטיהור מים נגד מחלת הטיפוס. "זה ממש נורא מה שקורה כאן. המלריה משתוללת כאן והסיבוכים של המחלה פוגעים בנשים ובילדים, כל יום מישהו מת פה. אנשים נשלחו למוות."
גם ד"ר רמי גודוביץ, פעיל מרכזי למען הפליטים, מקיים קשר רציף עם המגורשים בסודן באמצעות הסקייפ. אתמול יצר קשר עם מספר משפחות והזדעזע מהמצב. "דיברתי
"לשני האחים שלו, בני חמש ושמונה, יש טיפוס. ממשלת ישראל שלחה אותם לשם בשיא עונת המלריה, כשהכל בוצי ומלא שלוליות. הם מספרים על משפחות שלמות שמגיעות לבתי חולים ללא הפסקה בגלל המלריה. זה טירוף," מסביר ד"ר גודוביץ.
גם משפחת סנדיי מתל אביב שגורשה לאחרונה עברה מסכת תלאות. אב המשפחה הגיע בשבוע שעבר לבית חולים מקומי בעיר ג'ובה במצב קריטי עם מלריה וניצל בנס. "חברים שלנו חולים מאוד, אנו עוזרים להם להגיע לבית חולים. רובם נדבקו במלריה ובטיפוס.
"מדובר במשפחות שעשרים שנה לא היו בדרום סודן, כולם פליטים שחיו או בישראל או בקהיר או בחרטום. אף אחת מהמשפחות לא הייתה בתת-תנאים שיש היום בדרום סודן. אחרי המלחמה פה אין כלום. הכל הרוס."
אלו שגורשו מספרים לחברים שנשארו בארץ על התנאים הקשים בדרום סודן. לדבריהם, מסתובבים ביניהם עשרות אלפי יתומים בני חמש עד שבע שמתפרנסים מזנות. אין כמעט תנאי מחיה הולמים, יש רעב, אנשים מסתפקים בארוחה אחת ביום.
הם מספרים כי בין האנשים שמתו ממלריה הייתה אם לשני ילדים קטנים שגורשה מאילת בשנת .2009 רוב האנשים שם עסוקים בלשרוד. הם מרגישים שהם בסכנת חיים עם ההגעה לדרום סודן. הם מאמינים שזו בחירה של אלוהים והם מנסים לשרוד. המלריה היא האויב מספר אחת כרגע ואליה מצטרפות מחלות כמו הטיפוס.
אורית מרום, דוברת עמותת אס"פ, מספרת כי עד היום יצאו שבע טיסות מישראל לדרום סודן. וכל מי שיצרו עמו קשר מהמגורשים הוא וילדיו חלו במלריה. "ישראל שלחה את האנשים האלה למקום שאין בו תשתיות למחיה וללא עזרה רפואית."
"הזהרנו בדיוק מפני דברים כאלה," מסבירים במוקד לסיוע לעובדים זרים, שעתרו נגד הגירוש בטענה שהסכנה הביטחונית אינה היחידה שנשקפת להם. "המדינה התחייבה לבדוק באופן פרטני אם קיימת סכנה לחייהם של האנשים בטרם גירושם, אבל לא עשתה זאת.
11 טונות ציוד אישי של המגורשים לדרום סודן תקועים במחסני נתב"ג, ופליטים שגורשו מספרים כי הם במצוקה קשה, ללא לבוש חלופי בסיסי וללא תרופות.
ארגוני סיוע מהארץ לא מפסיקים לקבל תלונות מפליטים שגורשו. אחד המגורשים, חלד, שנמצא בדרום סודן, סיפר בשיחת טלפון כי כל הציוד של משפחתו נמצא בישראל. "אין לנו בגדים להחלפה, לא נעליים ולא ציוד נגד יתושי מלריה. עכשיו עונת הגשמים בעיצומה ואנו סובלים. הציוד שלנו תקוע כבר חודש בבן-גוריון ואף אחד לא יודע מתי נקבל אותו."
גם באס"פ, ארגון סיוע לפליטים, התקבלו תלונות רבות מבני משפחות מגורשים הנמצאות בארץ. דוברת הארגון אורית מרום: "ממשלת ישראל גנבה למעשה את הציוד שלהם. אפשרו להם לקחת 30 ק"ג לאדם, לא ייתכן שאנשים שממש עוברים דירה לא יוכלו לקבל את הציוד שלהם. עדיין יש נוסעים מטיסת הגירוש הראשונה בחודש יוני שלא קיבלו את הציוד שלהם."
דוברת רשות האוכלוסין וההגירה סבין חדד מסרה: "רבים מהנוסעים לדרום סודן הגיעו לטיסה עם עודף משקל של עשרות קילוגרמים. מצב זה יצר הצטברות של 11 טונות ציוד, והרשות הסכימה לטפל בנושא כדי לאפשר לכולם לקבל את ציודם בהקדם. יש להבהיר כי מדובר במחווה כיוון שבמקום לשלוח את הציוד במכולות תמורת סכומי כסף גבוהים, הסכימה המדינה לקחת זאת על אחריותה."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם