כל התיאוריות: איך מתה הנסיכה דיאנה?
15 שנה למותה של הנסיכה, והקונספירציות על מזימת רצח אפלה רק מתרבות: שמועות על הריון, רכב מסתורי, וכמובן - המוסד
• עקבו אחרינו גם בפייסבוק
• נעמי ווטס מגלמת את דמותה של הנסיכה בהפקה קולנועית
• לפני ארבע שנים: שופט קבע כי אין ראיות שדיאנה נרצחה

פאייד והנהג, הנרי פול, מתו במקום. דיאנה הובהלה לבית החולים ואחרי כמה שעות מתה מפצעיה. שומר הראש, טרבור ריס ג'ונס, נפצע קשה, אך היה היחיד ששרד את התאונה.
החקירה הרשמית של משטרת צרפת, שארכה שנתיים, קבעה כי תאונת הדרכים נגרמה בשל העובדה שהנהג היה שיכור ואיבד שליטה על הרכב. אבל יותר מדי אנשים לא חשבו שזאת תשובה מספקת. כמו למשל אביו של דודי.
המיליונר המצרי ובעליה של חנות הכלבו היוקרתית "הרודס" בלונדון, מוחמד אל-פאייד, גייס את כל משאביו כדי להוכיח שבנו והנסיכה דיאנה מתו כחלק ממזימת רצח אפלה. אבל לא רק תחושת האובדן של אב שבור פעלה כאן. הסיפור של דיאנה שווק מלכתחילה כאגדה להמונים על נסיכה תמימה ויפה שזוכה בנסיך הנערץ, ואז מאבדת את אהבתו לטובת אישה אכזרית ותככנית, שעשתה הכל כדי לחבל באושרה.
רגע לפני שהיא מצאה אהבה חדשה, הסתיים הסיפור במותה הטרגי, בדמי ימיה. תאונה שגרתית בגלל נסיעה במהירות מופרזת נתפסה כפתרון טריוויאלי, פשוט וקל מדי. הדמיון הקולקטיבי מתלהב הרבה יותר מהאפשרות שמישהו גרם בזדון למותה של הנסיכה.

מותה הטרגי של הנסיכה דיאנה בגיל 36, שנה לאחר שהתגרשה מהנסיך צ'רלס, זעזע את העולם, והעניין הציבורי בתאונה, כמו גם ייחוסה של הקורבן, גרמו לכך שכל חשד באשר לנסיבות האירוע נבדק לעומק.
בכל פעם שבדיקה כלשהי קבעה שלא מדובר במזימת רצח, טען מוחמד אלפאייד שמישהו נסחט או שוחד. בתום החקירה של משטרת צרפת פצחה משטרת לונדון בחקירה משל עצמה. ב-2004 הקימה משטרת לונדון - הכוח המשטרתי הבריטי שאחראי בין היתר להגנת משפחת המלוכה - צוות חקירה מיוחד, שמטרתו הייתה לחקור אם סוכנות הביון הבריטית קיבלה הוראה מבית המלוכה לגרום לתאונת דרכים שתהרוג את דיאנה ודודי.
אחת התאוריות שנחקרו היא שהנהג, הנרי פול, היה סוכן של משרד ביטחון כלשהו. מוחמד אל-פאייד היה משוכנע שפול היה שכיר של סוכנות הביון הבריטית ושזאת טמנה לו פח. גם ריצ'רד טומלינסון - סוכן לשעבר בסוכנות הביון של בריטניה - חשב כך.
טומלינסון טען שדיאנה הייתה נתונה במעקב לפני מותה, שצותתו לשיחות הטלפון שלה, ושמותה דומה באופן חשוד לתוכניות שהוא ראה בתחילת שנות התשעים להתנקשות בחייו של נשיא סרביה, סלובודן מילושביץ'. המסמך שטומלינסון דיבר עליו אמנם נמצא, אך מופיעה בו תוכנית להתנקש בחייו של מנהיג אחר בפוליטיקה הסרבית, ולא במילושביץ', וגם לא היה שום קשר בין פרטי תוכנית ההתנקשות הזאת למותה
בנוסף, נמצאו טיוטות לספרו האוטוביוגרפי של טומלינסון על תקופת שירותו בסוכנות הביון, אשר לא הוסיפו לאמינותו. בטיוטה הראשונה, שנכתבה לפני מותה של דיאנה, הוזכרה התוכנית שהוא ראה להתנקשות בחייו של הסרבי, אך לא הוזכרה אף מילה על תאונת דרכים מבוימת. בטיוטה מאוחרת יותר, שנכתבה לאחר מותה של דיאנה, הוסיף טומלינסון שהתוכנית כללה תאונת דרכים מבוימת בתוך מנהרה, בדיוק כמו התאונה שבה מתה דיאנה.
על פי החקירה לא נמצאו הוכחות לאיזשהו קשר בין הנרי פול למשרד ביטחון או לסוכנות ביון כלשהי - על כך אמר טומלינסון שהעובדה שלא נמצאו מסמכים לא אומרת שזה לא נכון. בהמשך הופרכה גם הטענה לגבי האזנות הסתר לדיאנה.
עוד טענה שטומלינסון העלה הייתה שהתאונה נגרמה כתוצאה מכך שאור לבן בוהק סנוור את הנהג בכניסה למנהרה. לדבריו, סוכני הביון הבריטי עברו הכשרה לסנוור טייסי מסוקים על ידי הבזקי אור חזקים, וטקטיקה דומה ננקטה בסנוור הנהג של דיאנה כדי לגרום לתאונה.
בחקירה עלה שסנוור באור מעולם לא נכלל בהכשרה של אנשי סוכנות הביון, ומלבד שני עדי ראייה שטענו כי ראו הבזק אור חשוד במנהרה, שאר העדים לא זכרו דבר כזה. אילו באמת היה מדובר בהבזק אור שהובזק כטקטיקה צבאית, לא סביר שכל כך מעט אנשים ראו אותו. מצד שני, אולי זה היה פלאש של צלם פפראצי.

תאוריית ההבזק היא רק אחת התאוריות הפופולריות שמנסות להצביע על הסיבות לתאונה. פופולרית לא פחות היא תאוריית הפיאט אונו הלבנה. מוחמד אל-פאייד האמין שפיאט אונו לבנה חסמה את הכביש לפני המרצדס וגרמה לה לסטות מהכביש ולהתנגש בקיר המנהרה.

אל-פאייד ואחרים האמינו שהפיאט אונו המסתורית הייתה שייכת לצלם עיתונות צרפתי מיליונר בשם ז' אן-פול ג'יימס אנדנסון, שצילם את דיאנה בווילה של אל-פאייד בסן טרופז, והיה גם בין צלמי הפפראצי שעקבו אחריהם בפריז בימיהם האחרונים.
יש הקושרים את אנדנסון לתאוריית הבזק האור ואומרים שהפלאש של המצלמה שלו הוא שסנוור את הנהג הנרי פול וגרם לתאונה הקטלנית. אבל הוא לא מסביר למה הפיאט אונו חסמה את המרצדס - אם זה אכן מה שקרה - וגם לא ברור מי נהג בה, שהרי אנדנסון לא יכול היה לצלם ולנהוג באותו זמן. תשובות לשאלות אלה ואחרות הקשורות בפיאט אונו המסתורית כנראה לעולם לא נקבל, שכן אנדנסון מצא את מותו באופן מסתורי בשנת 2000.
אחרי שגופתו נמצאה בתוך מכונית ב-מ-וו שרופה ביער בדרום צרפת, דיווח העיתון הבריטי "מייל און סאנדיי" שאנדנסון התאבד כי גילה שאשתו בוגדת בו. עם זאת, יותר מדי עובדות הצביעו על כך שלא סביר שהתאבד. ראשית, עדים טענו שנראה כי הוא נורה בראשו פעמיים. חוץ מזה, המכונית הייתה נעולה מבחוץ, וגופתו המפוחמת נמצאה משולבת ידיים - לא תנוחה סבירה למי שהצית את עצמו למוות. אלמנתו כמובן מכחישה שבגדה ומצטרפת לאלה שמאמינים כי נרצח.
מוחמד אל-פאייד משוכנע שרצחו את אנדנסון על מנת להשתיקו, ולאור העובדה שקולגות שלו אמרו שהשוויץ בכך שעבד עם שירותי המודיעין הצרפתים והאנגלים, וגם שהיה במנהרה בליל התאונה, זה בהחלט אפשרי.
אך הסיפור של ז'אן-פול ג'יימס אנדנסון לא נגמר כאן. שבוע לאחר שפורסמה הידיעה על מותו פרצו שלושה גברים רעולי פנים וחמושים למשרדי סוכנות הצילום הצרפתית סיפא בפריז - מקום עבודתו של אנדנסון - ובדרך ירו בשומר ופגעו בכף רגלו. הם פירקו את מצלמות הביטחון במקום ונכנסו למשרדים.
היה ברור שהם יודעים מה הם מחפשים, והם יצאו מהמקום עם כמה מצלמות, לפטופים ודיסקים קשיחים. סוכנות הצילום פועלת 24 שעות ביממה, והשודדים נאלצו להחזיק את העובדים שהיו במקום כבני ערובה בזמן שחיפשו את מבוקשם. אחד העובדים העיד שהפורצים כלל לא חששו מבואה של המשטרה, מה שעורר חשד שהם עצמם עובדים בשביל שירות חשאי כלשהו של ממשלת צרפת.
מאוחר יותר פורסם כי גוקסין סיפאיוגלו, הבעלים הטורקי של סוכנות הצילום, עבד עם סוכנות המודיעין הצרפתית והיה אחד המקורות העיקריים לטענה שאנדנסון התאבד כי אשתו בגדה בו. הוא אפילו סיפר למשטרת צרפת ולתקשורת שאנדנסון אמר לו שהוא מתכוון להתאבד. באשר לפריצה למשרדיו, סיפאיוגלו אמר למשטרה שהוא מאמין שסלבריטאית שזעמה על כך שפפראצי המועסק בסוכנות צילם אותה בניגוד לרצונה, היא שעמדה מאחורי הפריצה.
השתלשלות העניינים הזאת שכנעה לא מעט אנשים שסוכנות הביון הצרפתית עומדת מאחורי הפשיטה על משרדי סיפא, ושמטרת השוד הייתה להעלים תמונות המוכיחות כי הפיאט אונו הלבנה של אנדנסון אכן הייתה במנהרה בזמן התאונה והתנגשה במרצדס של דיאנה ודודי.
מה גם שהתגלה שפריצות דומות נעשו לבתיהם ולמשרדיהם של עובדים בסוכנויות צילום אחרות בשעות שלאחר התאונה, וכמה צלמים העידו שהמודיעין הבריטי עשה מאמצי על לשים ידו על כל תמונה מהתאונה עצמה, פן ייחשף תוכנה.

בסוף 2006 פורסמו מסקנות החקירה של משטרת לונדון. אחרי דוח מדוקדק ומפורט לעילא שהתפרש על פני 832 עמודים (שבשל העניין הציבורי אף פורסם באינטרנט), עליו עבדו 14 קציני משטרה במשך קרוב לשלוש שנים, פרסמה הוועדה את תוצאות החקירה המאכזבות. המסקנה: כל ההאשמות הן חסרות בסיס, דיאנה ודודי פשוט מתו בתאונה. גם הטענה שעל פיה האמבולנס התמהמה בדרך מזירת התאונה לבית החולים הופרכה. אך זה כמובן לא שם סוף לתאוריות הקונספירציה.

פחות מחודש לאחר שהחקירה המשטרתית הבריטית קבעה כי דיאנה ודודי נהרגו בתאונת דרכים ולא כתוצאה ממזימת רצח, נפתחה בלונדון חקירה נוספת של תעלומת מותה של הנסיכה. החקירה הסתיימה באפריל 2008, כשהשופט סקוט בייקר קבע שדיאנה ודודי נהרגו כי לא היו חגורים בחגורת בטיחות בזמן התאונה, שנגרמה כתוצאה מ"רשלנות חמורה" מצדו של הנהג.
הרשלנות החמורה שעליה מדובר היא שהנרי פול שתה יותר מדי. בדיקת הדם הראתה כמות אלכוהול הגבוהה פי שלושה מהמותר בחוק הצרפתי. אך המסקנה הזאת לא מצאה חן בעיני כל מיני אנשים כמו הוריו של הנרי פול, ובעיקר אל-פאייד עצמו. אחרי הכל, הנרי פול היה עובד של מלון ריץ שבבעלותו, ולפיכך היה נתון באחריותו.
אל-פאייד הצביע על כך שהנרי פול נראה פיכח לחלוטין בצילומי וידאו שצולמו בטלוויזיה במעגל סגור באותו ערב, ואף שכר פתולוג בריטי שהכחיש את ממצאי בדיקת הדם הצרפתית. בתגובה, ערכו הרשויות הצרפתיות בדיקה שלישית, כשהפעם נבדק נוזל העין, שנחשב לאמין ומדויק יותר מדם.
גם בדיקה זו אישרה כי רמת האלכוהול בדמו של הנרי פול בזמן התאונה הייתה גבוהה, ואף הראתה שהוא נטל תרופות אנטי דיכאוניות. שוב, תוצאות הבדיקה הזאת לא סיפקו את כולם, והיו מי שטענו שנוזלי הגוף שנבדקו כלל לא היו של הנרי פול, אלא של מישהו אחר שהתאבד, אם כי בדיקת דנ"א הפריכה את הטענה הזאת.
ובאשר לשאלה האם דיאנה ודודי היו חגורים או לא - יש המאמינים שדיאנה ודודי כן היו חגורים, אלא שחגורות הבטיחות לא עבדו. ב-2005 פרסם ה"דיילי אקספרס" כתבה שבה נטען כי המרצדס נגנבה לפני התאונה על ידי המינהל הצרפתי לפיקוח טריטוריאלי, שעבד בשיתוף עם כוחות הביון הבריטים, ושחגורות הבטיחות שלה חובלו בכוונה על מנת שלא יעבדו.
נשאלת השאלה למה שמישהו ירצה להרוג את דיאנה, שהרי בשביל תאוריית קונספירציה טובה צריך קודם כל מניע משכנע. ומה יכול להיות יותר משכנע מאשר מניע רומנטי?

פחות משנה לאחר הפרידה, נכנסה לתמונה חשודה חדשה, שגרמה לדיאנה להאמין שקמילה - ממש כמוה - היא קורבן תמים במזימה שטנית של צ'רלס, שלמעשה רוצה אישה שלישית. צהובוני השעה מיהרו לחשוף כי האישה המדוברת היא טיגי לג-ברק, המטפלת של ויליאם והארי.
באוקטובר 2003 חשף ה"דיילי מירור" מכתב שהפקידה הנסיכה בידיו של משרתה האישי, פול בארל, עשר שנים קודם לכן. במכתב, שאמור היה להוות מעין "תעודת ביטוח", חזתה דיאנה את האופן שבו תמות, וסיפרה שבעלה מתכנן "תאונת דרכים" באוטו שלה ושהוא רוצה לחסל אותה כדי להתחתן עם טיגי לג-ברק. קמילה - מסבירה דיאנה במכתב - היא רק פיתיון.
המכתב הזה לא היה הרמז היחיד לכך שדיאנה ידעה מה הולך לקרות. בין היתר נחשף בחקירה פתק שדיאנה כתבה ב-95' ללורד מישקון, עורך הדין שייצג אותה במשפט הגירושים שלה מצ'רלס, שבו היא חוזה שב-1996 המלכה תוותר על כס המלוכה, צ'רלס ייפרד מקמילה לטובת טיגי, ואילו היא עצמה תמות בתאונת דרכים מבוימת. אומרים שמישקון הביא את הפתק למשטרה, אך זכה להתעלמות.
העובדה שדיאנה חששה שיהרגו אותה היא מצמררת, וכמובן מחזקת בקלות כל תאוריית קונספירציה. שנותיה של דיאנה בבית המלוכה לוו כל הזמן בתחושת רדיפה איומה. למשל, כשבארי מאנאקי - שומר הראש שלה שכנראה היה גם מאהבה, כשעוד הייתה נשואה לצ'רלס - נדרס על ידי אופנוע ב-87', דיאנה הייתה בטוחה שבית המלוכה דאג להרוג אותו כי הוא ידע יותר מדי.
מצד שני, זה שאתה פרנואיד עדיין לא אומר שלא רודפים אחריך. כך או כך, התאונה המבוימת שדיאנה חששה מפניה לא התרחשה - לפחות לא מיד - והאובססיה של דיאנה לטיגי, הצעירה ממנה בארבע שנים, רק גברה. הצהובונים, מצדם, חגגו. בתחילת 95' הם דיווחו שצ'רלס נישק את טיגי במהלך חופשת סקי משפחתית בשווייץ, ובהזדמנות אחרת צולם הנסיך מנשק את הנני הצעירה על הלחי באירוע ספורט בבית ספרו של הארי.
הנסיך אמר בתגובה שמדובר בחיבה ותו לא. טיגי לג-ברק, שהגיעה ממשפחה מיוחסת והכירה את צ'רלס מאז נעוריה, הודתה שהיא הייתה דלוקה עליו כמו שתלמידת בית ספר דלוקה על מורה, אך הכחישה שמועות על רומן.
בסוף 95' פרצה שמועה שלג-ברק נכנסה להריון מצ' רלס ועשתה הפלה. התקשורת דיווחה שדיאנה ניגשה אליה במסיבה ואמרה לה בארסיות, "אני מצטערת על התינוק".

השמועות שדיאנה הפיצה על כך שבעלה הכניס את המטפלת של הילדים להריון והראיון השערורייתי שנתנה למרטין באשיר, האיצו את תהליך הגירושים שלה מצ'רלס, שהושלם בסופו של דבר באוגוסט 1996.
בשלב זה נראה היה שצ'רלס כבר לא היה צריך להרוג אותה כדי לממש את אהבתו - למי שלא תהיה - אך מצד שני, גברים חדשים החלו להיכנס לחייה של דיאנה, ואיתם גם מניעים אפשריים לכך שבארמון ירצו שהיא תיעלם.
אם תשאלו את מוחמד אל-פאייד, הוא יגיד שבית המלוכה הבריטי רצה להרוג את דיאנה בשל כוונתה להינשא לבנו. על פי אל-פאייד, המחשבה שאמו של יורש העצר האנגלי תתחתן עם מוסלמי היא סיבה מספיק טובה כדי להרוג אותה. אביו של דודי טען שהנסיך צ'רלס ואביו, הנסיך פיליפ, הם שהורו לסוכנות הביון הבריטית להרוג את דיאנה. בעדותו קרא אל-פאייד לנסיך פיליפ - בן השושלת הגרמנית שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג - "נאצי" ו"גזען".
אל-פאייד סיפר כי דיאנה הייתה בהריון מבנו ושהשניים התכוונו להודיע לעולם על אירוסיהם ביום שני שלאחר התאונה. ולראיה, ביום התאונה רכש דודי טבעת, שבהחלט יכולה הייתה לשמש כטבעת אירוסין. אך הרבה אנשים לא האמינו שדיאנה אכן התכוונה להתחתן עם דודי. ראשית, הודעת אירוסין כזו היא אירוע חריג ומסעיר שמצריך הכנה של כלי תקשורת מסביב לעולם, ולא משהו שנעשה בהפתעה ובאופן ספונטני. ושנית, בכלל לא בטוח שדיאנה הייתה בהריון.
אל-פאייד האב סיפר שבנו הביא את דיאנה לבקר בווילה שבבעלותו בפ , בכוונה לעבור לגור שם, ושמטרת הביקור הייתה גם לבחור חדר לתינוק. אך אנשי הצוות שלו הכחישו את הטענה, וטענו שהביקור של השניים בווילה היה קצר ולא היו בו שום דיבורים על תינוק.
חוקר מקרי המוות ד"ר ג'ון ברטון סיפר בראיון ב"טיימס" של לונדון, שהוא בדק את רחמה של דיאנה לאחר מותה וקבע שהיא לא הייתה בהריון. אך מוחמד אל-פאייד התעקש אחרת, ואף טען כי חניטת גופתה של דיאנה בצרפת אינה חוקית וכי בוצעה בהוראת סוכנות המודיעין הבריטית כדי להסתיר את העובדה שהייתה בהריון.
זה נכון שחניטת גופתה של דיאנה נעשתה בזריזות, לפני שנחתמו כל המסמכים הדרושים על פי החוק הצרפתי כדי לחנוט גופה שאמורה לעבור נתיחה שלאחר המוות, אך בית החולים הסביר שהסיבות לכך היו מעשיות, ושמדובר היה בעניין פורמלי בלבד. נציגי בית החולים הסבירו שהחום הכבד ששרר בפריז באוגוסט היה הסיבה לחניטה הזריזה, שכן זאת הייתה הדרך היחידה להביא את הגופה למצב שבו ניתן היה להציג אותה לצ'רלס, למשפחתה של דיאנה ולנשיא צרפת, ז'אק שיראק, שהיו בדרכם לראות אותה.
אך בין אם הייתה בהריון או לא, חברים וקרובים של דיאנה שדיברו איתה בימים שלפני התאונה טענו שלא הייתה לה שום כוונה להתארס או להתחתן עם דודי - אותו הכירה לראשונה בסך הכל מעט מעל חודש לפני התאונה. לדבריהם, הסיבה העיקרית לכך הייתה שהיא עוד לא התגברה על הפרידה מחברה הקודם, מנתח הלב הלונדוני ממוצא פקיסטני, הסנאט חאן.
כמו תמיד, ישנה גם הזווית הישראלית. אחת התאוריות המופרכות ביותר טוענת שהמוסד הישראלי הוא הגוף שעומד מאחורי רצח דיאנה.
על פי התאוריה הזאת, שאותה קידם העיתונאי הבריטי ניקולס דיוויס, ישראל חששה מהנזק התדמיתי שיוסב לה אם דיאנה אכן תתחתן עם גבר ערבי ותלד את ילדו, ועוד ילד שיהיה א חיו למחצה של מלך בריטניה העתידי. בהחלט לא תסריט רצוי.
דיוויס מתבסס על העובדה שאת השנים האחרונות בפעילותה הציבורית הקדישה דיאנה למאמץ הבינלאומי לאיסור על השימוש במוקשים. העולם כולו הזיל דמעה כשה וא ראה את הנסיכה הבלונדינית מסיירת בשדה מוקשים באנגולה, כשעל ראשה קסדה ועל גופה שכפ"ץ. דיוויס טען שאחרי ההצלחה האדירה שלה בקמפיין הזה, תכננה דיאנה להפוך לאייקון של כל הפליטים מסביב לעולם.
לגרסתו, דיאנה התכוונה להתחיל קמפיין במחנה פליטים בעזה או בגדה המערבית, עובדה שהדאיגה מאוד את ישראל. על פי אותה תאוריה, ישראל חששה מהאימפקט של תמונות של דיאנה מבקרת בשטחים ומחבקת ילדים פלסטינאים - ועוד עם בעל ממוצא ערבי שעומד לצדה - ולכן המוסד נשלח לחסל אותה וההסברה הישראלית ניצלה.

ד"ר חאן, רופא כהה ונאה, היה בן זוגה של דיאנה במשך שנתיים. בני הזוג נפרדו כחודש לפני התאונה. חאן סיפר שנפרד ממנה כי לא עמד ברדיפת התקשורת אחריה בכל מקום בעולם. חבריה של דיאנה העידו שדיאנה הגדירה את חאן כאהבת חייה ושהיא נפגעה קשות מהפרידה.

ד"ר חאן, מצדו, תרם להפרכת טענותיו של אביו של דודי, שכן גם הוא היה מוסלמי, ולטענתו מעולם לא הרגיש איזושהי התנגדות למערכת היחסים שלו ושל דיאנה מצד בית המלוכה, מצד הנסיך צ'רלס או מצד גורמי הביטחון הבריטים. הוא גם לא האמין שדיאנה הייתה בהריון מפאייד, כי הוא ידע שהיא הקפידה ליטול גלולות למניעת הריון.
עד היום מתווכחים אנשים בשאלה אם דיאנה הייתה בהריון או לא. היופי בתאוריות קונספירציה הוא שהן אינסופיות, כשגילויים והסברים חדשים צצים ללא הרף, ונעשים מופרכים וקיצוניים יותר ויותר.
לפני שנתיים, למשל, פרסם העיתונאי החוקר הקנדי איאן הלפרין - שבין היתר כתב ספר הטוען שקורט קוביין נרצח - ששישה ימים לפני מותה סיפרה דיאנה לאחת מחברותיה הקרובות שהיא חוששת שהנסיך פיליפ, בעלה של המלכה אליזבת, ירצח אותה כי סירבה לשכב איתו. היחסים הרעועים בין דיאנה לפיליפ, שאותו הגדירה לא פעם כ"אויב הכי גדול שלי בארמון", היו סוד גלוי. אבל האם הנסיך באמת יסתכן בניסיון פיתוי של רעיית בנו? קשה להאמין.
מה באמת גרם למותה הטרגי של הנסיכה דיאנה כנראה לעולם לא נדע. בינתיים זכה סוף סוף הנסיך צ'רלס להתחתן עם אהובתו הנצחית, קמילה. מה שהכי שובר את הלב הוא העובדה שצ'רלס בן ה-63 ואביו בן ה-91 זכו להיות נוכחים בחתונה של ויליאם, יורש העצר הבריטי, וקייט מידלטון. ואילו דיאנה המסכנה - אמו של ויליאם - מקסימום חזתה בחתונת בנה הבכור ממרומים.

