בין איראן לברית המועצות
מי שטוען שהמלחמה הקרה הוכיחה כי גרעין מעודד יציבות, מתעלם מהעידן הנוכחי שבו טהרן קוראת בגלוי למחוק את הציונים

ברה"מ וארה"ב הכירו האחת בשנייה, ואף אחת מהן מעולם לא קראה ל"מחיקת יריבתה," כפי שמתבטאים מנהיגים איראנים באופן גלוי נגד מדינת ישראל. בין מוסקבה וושינגטון התקיימה תקשורת באמצעות שגרירויות ונציגים מדיניים, שאפשרה לאחיו של הנשיא קנדי להגיע להבנות עם השגריר הסובייטי בוושינגטון ולמנוע הידרדרות של משבר הטילים ב.1962- לאחר מכן, וכחלק ממסקנות המשבר, הוחלט להקים "קו אדום" המחבר בין הקרמלין לבית הלבן. "בולמי הסלמה" כאלו לא קיימים בין ירושלים וטהרן.
אין מקום לטיעון כי איראן לא מתכוונת להשתמש בנשק גרעיני מול ישראל אם יהיה בידה נשק כזה. הסלמה ביחסים בין המדינות על רקע המתחים האזוריים או המתחים ההדדיים כתוצאה מהפעולות שהמדינות מייחסות האחת לשנייה (הרג מדענים, קידום פיגועי טרור נגד אזרחים בבולגריה וכו') עלולה להביא את שני הצדדים למלחמה שלא תוכננה.
גם התנאים הבינלאומיים אינם התנאים שאפיינו את המלחמה הקרה: הסדר העולמי הנוכחי לא נחלק בין שתי מעצמות-על המבקשות לשמר את כוחן, אלא מורכב מהרבה מעצמות עולמיות ואזוריות המקיימות יחסים דינמיים ולא יציבים. למציאות לא יציבה זו יש להוסיף את עליית כוחם של הארגונים הלא מדינתיים, ובתוכם ארגוני הטרור שחלקם נתמכים על ידי טהרן.
ארגוני הטרור מגלמים שני איומים בהקשר של פצצה גרעינית איראנית: ראשית, הם גורם המערער את היציבות האזורית ומגביר את החשש להסלמה לא מתוכננת על רקע מתחים אזוריים בין ישראל לאיראן. שנית, הסיוע האיראני לפעילות הטרור כיום מצביע על הסיכון של זליגת נשק גרעיני לידי ארגוני טרור אם איראן תחזיק בנשק מסוג זה. לכן ברור שפצצה גרעינית בידי טהרן תשנה את מאזן הכוחות בין ישראל לארגוני הטרור המתנגדים לקיומה ותערער עוד יותר את היציבות באזור.
נימוק משמעותי נוסף הוא האיום של מרוץ חימוש גרעיני אזורי, שהינו רלוונטי מתמיד. מנהיגים סעודים מצהירים בגלוי כי לא יישארו אדישים נוכח פצצה גרעינית איראנית ויפתחו יכולות זהות. לסעודיה היכולת להשיג נשק גרעיני, ועוצמתה הכלכלית תסייע לה לאתגר את מדיניות
פצצה גרעינית איראנית תעמיד גם את טורקיה, מעצמה אזורית עולה, בפני דילמה אשר תושפע רבות מהנכונות ומהיכולת האמריקאית להבטיח לה "מטרייה גרעינית." מצרים היא מדינה נוספת שבתנאים מסוימים עלולה לחדש את מאמציה בתחום הגרעין. נוכח הירידה בהשפעה האמריקאית באזור והמציאות הדינמית של המזרח התיכון, איראן גרעינית מגבירה את הסיכון למרוץ חימוש גרעיני אזורי וליצירת מערכת אזורית רב-קוטבית, ולא מערכת דו-קוטבית שאפיינה את המלחמה הקרה.
נוכח כל זאת, לא ברור כיצד ניתן להתייחס בביטול לאפשרות שאיראן תחזיק ביכולת גרעינית. אם יחסי ההרתעה ההדדיים בין ברה"מ לארה"ב לימדו אותנו משהו, הרי שמדובר בכך שמשטר הרתעה אינו יציב מטבעו, ובוודאי לא כאשר הוא מתקיים בסביבה דינמית ולא יציבה, כאשר לא קיימים כמעט "בולמי הסלמה" שיכולים למנוע עימות גרעיני במקרה של הסלמה לא מתוכננת, וכאשר הסבירות ליצירת מערכת רב-קוטבית גבוהה.
ההשוואה בין הפצצה הסובייטית לפצצה האיראנית רק חושפת עד כמה גרעין בבעלות טהרן יהיה מסוכן לישראל, לאזור ולעולם כולו.
הכותב הוא עוזר מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב