פחד ותיעוב: מי הנערים שביצעו התקיפה בי-ם?
הנערה שבדתה סיפור אונס, זה שהיה במוסד פסיכיאטרי והילד ששלהב את ההמון ולא נתפס. על צעירי ה"שבאב", שמחפשים להרביץ לערבים
"כל סופשבוע יש כאן קטטה בין ערבים ליהודים", מסביר אניס גמגם, בעל באסטה במרכז העיר שנאלץ להתמודד עם בני הנוער האלה. "זה הפך לשגרה קבועה שהם מגיעים, צועקים "מוות לערבים" ומחפשים בכוונה ערבים על מנת להרביץ להם".
גמגם, כמו בעלי עסקים אחרים במרכז העיר, אומר שהכתובת הייתה על הקיר. שהפציעה החמורה של ג'מאל ג'ולאני ביום חמישי שעבר, במהלך לינץ' שביצעו בו עשרות נערים יהודים, היא אסון שבעבע כבר זמן רב. גם בלי שהם עצמם יחטפו מכות, בעלי העסקים מספרים שהם סובלים מחבורות הנערים, שפושטים על האזור, מפגינים התנהגות מאיימת ושרים שירי שנאה.
לרוב בני הנוער האלה יש רקע דומה: כמעט כולם חוזרים בשאלה, שגדלו במשפחות הנוטות לימין ולעתים אף מזוהות עם הימין הקיצוני. חלקם חברים בקבוצות המזוהות עם הרב מאיר כהנא המנוח, אחרים קשורים לארגון להב"ה, שפועל למניעת יחסים רומנטיים בין יהודיות לערבים, או שמתגאים בחברות פייסבוק עם פעיל הימין איתמר בן-גביר. וכמעט כולם אוהדים שרופים של בית"ר ירושלים.
הם מגיעים למרכז העיר מדי חמישי בערב ובמוצאי שבת, שותים אלכוהול, מעשנים נרגילה ומבקשים מעוברי אורח מבוגרים מהם לקנות להם סיגריות. כשהם מתודלקים בניקוטין ובאלכוהול, הם מתחילים לשיר בקולי קולות שירים הקוראים למוות לערבים.
עד כה עצרה המשטרה שמונה חשודים במעורבות באירוע. שני העצורים המרכזיים הם א', נער בן 14 וחצי תושב ירושלים, ור', נערה בת 15, בת למשפחה חרדית. לדברי המשטרה, ר' אחראית להסתה בכיכר החתולות שהובילה לתקיפתו החמורה של ג'ולאני.
לפי החשד, ר' סיפרה לחבריה כי הותקפה מינית על ידי מספר ערבים בעת ששהתה במרכז העיר. "היא אמרה שאנסו אותה ערבים", סיפר א' בחקירתו. "הם כל הזמן מסתובבים במרכז העיר, ואין להם מה לעשות כאן".
לפי חשדות החוקרים, בעקבות סיפור האונס, החליטו הנערים שהיו במקום לפעול. לרוע מזלם של ג'ולאני ובני דודיו, הם הגיעו למרכז כדי לקנות בגדים לרגל עיד אלפיטר. במשטרה מאמינים כי א' היה הראשון שהבחין בשלושה. עוד כשהיו בכיכר החתולות, אחד הנערים ניגש עם א' לצעירים הערבים וסטר לנועמן ג'ולאני.
השלושה הבינו כי אין להם סיכוי מול ההמון
א' ור' נעצרו מספר ימים לאחר המקרה. העובדה שלדיון בהארכת מעצרם בבית משפט השלום בירושלים הוריהם לא הגיעו, אלא רק עובדות סוציאליות, מעידה על הניתוק שלהם ממשפחותיהם. א' אושפז מספר פעמים בעבר בבית חולים פסיכיאטרי. כששוחרר, נהג להסתובב ברחובות העיר יחד עם חבריו וחברתו ש' בת ה-15 שנעצרה גם היא. כשהובאה לדיון, הפנתה ש' אצבע משולשת כלפי הצלמים, תוך שהיא פולטת, "מה, כולכם באתם לצלם אותי?".
להבדיל מחבריה, ש' לא כיסתה את פניה; היא העדיפה לעשות פוזות למצלמות כמתגאה. היא מתגוררת עם הוריה במעלה אדומים. אחרי כמה שנים שבהן למדה באחד מבתי הספר בעיר, נשלחה לפנימייה. נראה שעוצמת השנאה שמפגינים היא וחבריה כלפי ערבים, המשטרה והתקשורת רק גברה מאז המעצר.
לאורך חקירתו א' לא הביע חרטה על מה שעשה. בדיון הארכת מעצרו אף הכריז כי היה "רוצח" את ג'ולאני גם אם היה פוגש אותו היום וטען ש"מגיע לו למות" רק בגלל היותו ערבי. פרקליטו, עו"ד יצחק בם, ניסה להסביר כי הסיבה להתפרצות הגזענית של א' היא העובדה שהוא סובל מבעיות פסיכיאטריות, ואין להתייחס לדבריו ברצינות.
גם ר', "הנערה המסיתה", עונה על ההגדרה "שבאב" - שכוונתה לצעירים חרדים בעלי התנהגות בעייתית. היא מגיעה ממשפחה נורמטיבית, אמה עובדת מדינה ואביה עסוק גם הוא בפרנסת המשפחה, אך היא עצמה נפלטה במשך תקופות ארוכות מהבית. "בתקופת גיל ההתבגרות שלה היא לא גרה בבית", מספר מקורב למשפחה. "הסתובבה ברחוב ולפעמים גרה בפנימייה לחוסות".
בחקירתה העידה ר' בקור רוח כי לא רק שלא תרמה לשלהוב הרוחות באמצעות סיפור האונס, היא כלל לא נכחה באירוע. "ישבנו בכיכר החתולות", סיפרה ר' לחוקריה. "היה שם אחד שהתסיס את האוויר. הם שרו שירים כמו "יהודי הוא נשמה, ערבי הוא בן זונה". בעיקר שירים של בית"ר ירושלים. באיזשהו שלב הבחור אמר "מי שגבר, שיקום ויכה בערבים".
לדברי ר', היא עזבה את הכיכר לפני תחילת האירוע ועברה לעמוד בסמוך לגלידריית "קצפת" במדרחוב בן יהודה. "הגעתי ל'קצפת' ופתאום ראיתי נהירה לעבר כיכר ציון. כשראיתי את זה גם אני רצתי, אבל לא השתתפתי בתקיפה. כשהגעתי לשם, ראיתי שהכל כבר הסתיים והמשטרה פיזרה את כולם".
דבריה של ר' מתיישבים עם עדותו של מוחמד סעיד, עובד בחניון הסמוך לכיכר החתולות שהיה עד להתססה שקדמה למעשה האלים. כפי שפורסם השבוע במעריב, סעיד, שבהמשך חזר על הדברים בחקירתו, גרם למבוכה רבה במשטרת ירושלים, כשסיפר כי שוטר סיור שהגיע זמן קצר לפני האירוע לכיכר החתולות החליט שלא להתערב.
לדבריו, מי ששלהב את ההמון הזועם הוא נער אתיופי שטרם נתפס. "ראיתי איך נער אתיופי אומר לכולם, "זה ערבי, הוא לא צריך להיות כאן. בואו נרביץ להם"", העיד סעיד. "אחרי זה הוא יחד עם אחרים רצו לכיוון כיכר ציון במרדף אחרי הערבים".
עצור נוסף הוא ט', ילד בן 13 שרק לפני חצי שנה חגג בר מצווה. במשטרה חושדים כי הוא לקח חלק פעיל בלינץ'. בני משפחתו של הנער, מסורתיים המתגוררים במעלה אדומים, הגיעו לדיון בהארכת מעצרו. ט' הכחיש בחקירתו כי היה מעורב באירוע. "יצאנו אני ואחי לחגוג לו יום הולדת", סיפר לחוקריו. "כשכולם התנפלו על הערבי, אני ניסיתי לעזור לו ולהביא לו מים, אבל לא נתנו לי".
ל', אחיו בן ה-17 של ט', לא נשמע כה מפויס. "הערבים מתגרים כל הזמן ביהודים", אמר ט' שאף ניסה בזמן הדיון בהארכת המעצר לתקוף את הצלמים והורחק מבית המשפט. "מה יש להם לעשות כאן? אני אשאל אותך, אם יהודי ייכנס לכפר ערבי, אז יזיינו לו את התחת. למה שערבי יתחיל עם אחותי? הם לא צריכים להיות פה, שלא יהיו פה. זה האזור שלנו. הם באים בשביל לחפש בחורות יהודיות. בשביל מה הם באים לכאן? זה כמו שאנחנו נוסעים לתאילנד לחפש בחורות".
למרות המעצרים וההתקדמות בחקירה, הרבה שאלות נותרו עדיין בלתי פתורות. אחת הסיבות לכך היא שדווקא ביום שבו אירע הלינץ', מצלמות האבטחה שהתקינה עיריית ירושלים בכיכר החתולות לא פעלו. בנוסף, התברר כי עוד לפני התקיפה הקריטית, הנערים החשודים היו מעורבים בקטטות אחרות, מעט פחות חמורות.
"ממש לפני שהם תקפו את ג'ולאני, היו כאן נערים שהבחינו בשתי ערביות, שאחת מהן הייתה עם תינוק", מספר גמגם. "פתאום הם תפסו אבנים שהיו כאן והתחילו לזרוק עליהן אבנים. הן חזרו מיד למכונית שלהן וברחו מהמקום".
לדברי גמגם, מכיוון שתושבי מזרח ירושלים הפסיקו מזמן להאמין ברשויות החוק הישראליות, הם לא מגישים תלונות למשטרה. "הם יודעים ששום דבר טוב לא ייצא מזה. הם הולכים לטפל בעצמם בבית החולים אל מוקאסד, ולא מגישים תלונות למשטרה. כמה פעמים אמרתי להם שצריך להגיש תלונה. אבל הם אומרים שהאדישות כלפי הערבים מצד המשטרה היא כזו גדולה, שאין טעם להגיש תלונות".
וזה לא הכל. בחקירתו סיפר ס', צעיר יהודי בן 19, על שתי קטטות נוספות שאירעו בסמוך לכיכר החתולות. "באותו הערב אני יצאתי עם חבר שלי. היה לו יום הולדת אז קבענו להיפגש בפאב. פגשתי חבר'ה, שתינו ועשינו סיבובים בכמה מקומות בעיר. באותו ערב נקלעתי לשני אירועים של קטטות של ערבים עם יהודים. באחד המקרים ראיתי ערבי שניסה לדקור יהודי. הייתה לו סכין ביד".
"במקרה השני, הבחנתי בקבוצה של יהודים וערבים שהלכו מכות. אני החלטתי להתערב ולהפריד שם. עזבתי את המקום זמן קצר מאוחר יותר, כיוון שידידה שלי התקשרה ואני עזבתי לשכונה אחרת".
ס' לא נמנה עם קבוצת החברים של א' ור', ולדברי פרקליטו, עו"ד אריאל עטרי, הוא נקלע למקום במקרה ושיתף פעולה באופן מלא בחקירה. ס' עומד לפני גיוסו לצה"ל ולדבריו הוא שואף להגיע ליחידה מובחרת. "אם הוא רוצה להתגייס ליחידה מובחרת, והוא ללא עבר פלילי, אז איך בדיוק הוא עונה על ההגדרה של השבאב הקלאסי?", ? תוהה מקורב למשפחה. "הוא ילד טוב שהיה במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון".
הלינץ' האחרון לא הפתיע את המשטרה וגם לא את רשויות הרווחה. אירוע חמור שממחיש את עוצמת השנאה הלאומנית בקרב צעירי השבאב, התרחש בערב יום השואה 2008.
באותו יום קיבלו ילדים ובני נוער המתגוררים בשכונת פסגת זאב הודעה ברשת איי-סי-קיו: "שמים סוף לכל הערבים שמסתובבים בפסגה ובקניון, שורקים לבחורות, מקללים, מאיימים על ילדים קטנים. כל מי שיהודי ורוצה לשים סוף לכל זה שיהיה בשעה 22:00 בבורגראנץ' וסוף סוף נראה להם לא להסתובב באזור שלנו. מי שמוכן לעשות את זה ויש לו את הדם היהודי שירשום את השם שלו בהסכמה להודעה זו".
האיום אכן מומש. על פי כתב האישום שהוגש נגד 11 מהתוקפים, כולם צעירים בני 19-15, החשודים הפכו את יום השואה למהדורה מקומית של ליל הבדולח. עשרות נערים הגיעו לצומת הבורגראנץ' בפסגת זאב (הסניף של רשת ההמבורגרים מזמן לא קיים שם). כשראו שאין אף ערבי בסביבה, החליטו לנסות את מזלם בקניון הסמוך. הם הבחינו בשני נערים שהגיעו למקום לקצת שופינג ובילוי.
הנערים התנפלו על אחמד אבו כמאל בן ה-18 וואליד כבשק בן ה-16, הרביצו להם וכיבו עליהם סיגריות. את אבו כמאל הם אף דקרו באורח קשה. "הלכתי לקניון,? סיפר אבו כמאל לאחר התקיפה, "מישהו תקע לי סכין בגב, הפילו אותי ארצה והמשיכו להכות אותי. בחור אחד נשך אותי באוזן".
למזלו, הוא הצליח להימלט מהתוקפים. למקום הוזמנה משטרה ופינתה אותו לבית החולים במצב קשה. על אף הזעזוע שעורר המקרה, בית המשפט המחוזי בירושלים גזר שנת מאסר אחת על הנאשם המרכזי בפרשה. השאר קיבלו עונשים קלים אף יותר.
ירושלים ידעה מקרים קשים נוספים. האירוע החמור ביותר הסתיים ברציחתו של חוסאם רווידי, צעיר ערבי שהגיע למרכז העיר לבילוי. בפברואר 2011 ניגשו אל רווידי ברחוב הלל ארבעה נערים בני 17 שחיפשו ערבי לתקוף אותו. הם התנפלו עליו ודקרו אותו בכל חלקי גופו. רווידי נפצע באורח אנוש וכעבור כמה שעות מת מפצעיו בבית החולים. גם במקרה זה העונש היה קל למדי: שמונה שנות מאסר על הריגה.
בדצמבר 2010 חשפה משטרת ירושלים כנופיה של נערים, שנחשדה בשורה של תקיפות נגד ערבים באופן מאורגן תוך שימוש בנערת פיתוי. במשטרה חשדו כי הנערים נהגו לשלוח את חברתם, נערה בת 14, בתו של שוטר במחוז, לפתות צעירים ערבים בסביבת כיכר החתולות ולהוביל אותם למקום מבודד, שם נהגו חבריה להתנפל עליהם, להכות אותם ולשדוד את כספם. במקרה אחד התקיפה הסתיימה בפציעה קשה של נער ערבי שעבר במקום בסיום יום עבודתו.
בכל המקרים האלה, דפוס הפעולה, עוצמת השנאה ופרופיל התוקפים דומים: נערים שהם בנים למשפחות מסורתיות או דתיות מרובות ילדים, המנצלים את ימי החופשה לביצוע זממם. כיכר החתולות-אתר מרכזי, קרוב למרכזי בילוי וקניות - היא המקום האידאלי מבחינתם להגשים את המזימה האלימה שלהם: להרוג ערבים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם