הקרב על ברית המילה בגרמניה עולה מדרגה
סערת הברית לא נרגעת: "המילה גורמת לטראומה גופנית ומנטלית", טוען רופא. "דווקא הגרמנים צריכים להיות רגישים", משיב רב
"במקרה של אלימות באזור איבר המין הנשי כבר הושג מזמן קונצנזוס לאומי ובינלאומי. . . ההאשמה הכבדה - שמזכירה אסוציאטיבית את השואה - שלפיה במקרה שיוחל איסור ביצוע המילה ממניעים דתיים 'לא יתקיימו חיים יהודיים בגרמניה', היא בלתי קבילה עבור נציגי השמירה על זכויות הילדים. . . הרעיון הוא גם להגן על החיים היהודיים והמוסלמיים. . . אנחנו , ילדי עידן הנאורות, חייבים לפקוח את העיניים: לא מכאיבים לילדים".
- פרס לנשיא גרמניה: ברית המילה היא נדבך מרכזי ביהדות
- ישי למרקל: התנגדי להתנכלות למבצעי הברית
- הרב שעשוי לעמוד לדין: אמשיך לבצע בריתות
מכתב זה נשלח למשרדי הממשלה בגרמניה ב-21 ביולי השנה, כחודש אחרי ששופט מחוזי בבית משפט בעיר קלן פסק באופן תקדימי שברית מילה ממניעים דתיים היא למעשה חבלה גופנית בלתי הפיכה ועל כן בת ענישה. כ-600 רופאים , פסיכולוגים, פילוסופים ומשפטנים מגרמניה, מאוסטריה ומשווייץ חתמו על המכתב.
במשך כמה שבועות נדמה היה שהשקט הנוח חזר לאזור, ואז נחתה בשבוע שעבר הפצצה: אחד מחותמי המכתב, רופא מהעיר הסן, הגיש תלונה נגד רבה של העיר הקטנה הוף שבמדינת בוואריה שבגרמניה. בעקבות הדבר עשוי הרב דוד גולדברג להיות הרב הראשון במדינה שיעמוד בפני הליכים משפטיים בעוון ביצוע בריתות.
יצוין, כי לא מדובר בתלונה על רקע אישי בשל ביצוע הליך מרושל. מדובר בעיקרון, בקבוצה של אנשי מקצוע שהחליטו פה אחד: מילת זכרים שאינה ממניעים רפואיים חייבת להיפסק ומיד.
"כרופא וכפסיכולוג טיפלתי באנשים שסבלו מטראומה קשה הן גופנית והן מנטלית בעקבות המילה שעברו", מעיד פרופ' מתיאס פרנץ (57) מאוניברסיטת דיסלדורף. "חלקם מגוללים סיפורי אימים על אודות הסבל הקשה".
פרנץ הוא יוזם מכתב הרופאים והיה ראשון לחתום עליו. כבר עשר שנים שהוא עוסק ב"בעיית המילה" בהיבט הרפואי והתרבותי. "מטופליי סבלו כמבוגרים מפחדים", הוא טוען, "ומהפרעות בתפקוד המיני, והם הרבו לריב עם בן או בת הזוג".
מזווית ראיה חילונית, כך מגדיר זאת פרנץ, המילה היא ריטואל ארכאי שהונהג בחברות פרהיסטוריות ונועד לכפות על הילד זהות ונאמנות פטריאכלית באמצעות איום בסירוס ושליטה בדחפים. "גם לאברהם היה מותר להביא ילדים, כלומר לעשות סקס, אבל רק בתנאיו של האל", מדגים פרנץ, "וכדי שהוא לא ישכח זאת הקריב האל חלק מאיברו - איום ברור בסירוס
לדבריו , כמדינת חוק, גרמניה חייבת לשמור על השלמות הגופנית של הילדים. "באופן כללי למבוגרים אין מה לחפש באיברי המין של ילדיהם, אלא אם כן יש מחלה שמצריכה התערבות רפואית", הוא טוען. "ודאי שאין צורך רפואי או היגייני לחתוך את העורלה של ילד בריא".
פרנץ מציין כי בנושא של איסור מילת הנשים, קיימת כבר הסכמה כוללת בעולם. אותו טיעון תקף לדעתו גם בנוגע לזכותם של ילדים יהודים ומוסלמים לשלמות פיזית. "בשלב מאוחר יותר בחיים הם יוכלו להחליט איזה חלק הם רוצים להקריב ולאיזה אלוהים", הוא משלים.
כיצד מתבטא הנזק הגופני והמנטלי?
"חיתוך העורלה, שהיא חלק חשוב ורגיש ביותר, הוא פגיעה כואבת ביותר, מסוכנת ובלתי ניתנת לשחזור באזור איבר המין של התינוק. זה יכול להוביל לדימומים, לניתוח, לשיבושים בהגלדת הפצע, לאיבוד כלי דם ואף לכריתה טוטאלית של איבר המין. מחקר דני שנעשה לאחרונה טוען כי מבוגרים שעברו מילה עלולים לסבול מצלקות, מכאבים בזמן הזקפה ומשיבושים ברגישות האזור במידה הגדולה פי שלושה מגברים שאינם נימולו. בעבר היו גם מקרי מוות שקרו כתוצאה מזיהומים ומשילוב לא תקין של משככי כאבים. יתרה מזאת, גם מבחינה התפתחותית יש משמעות לתזמון ביצוע המילה. אצל המוסלמים מתקיימת לרוב המילה בגיל 6-4 ובגיל הזה חווים הילדים את הפחד הכי גדול מפני סירוס, דבר שעלול להביא לפחדים ולחרדות בשלב מאוחר יותר. לראיה, אפילו גורמי ביטחון ישראלים דיווחו בעבר על מחבל מתאבד שנתפס לפני המעשה, שעטף את איבר מינו במטרה לגונן עליו מהפיצוץ. אז מדוע הורים, שמודעים לסיכונים הללו, ירצו לסכן כך את ילדיהם? עם זאת, בגיל מבוגר יכולה המילה להקטין את הסיכון להידבק במחלות מין".
רבים מהקוראים נימולו בעצמם ויעידו כי אינם סובלים מזה כלל.
"אמנם הם אינם זוכרים את הכאבים כאשר נימולו כתינוקות, אבל מרכז הפחד במוח זוכר זאת, וככל שהם היו עדים לריטואל הזה במהלך הילדות, מתחזקים גם אותם הכאבים. מלבד זאת, מכיוון שהיו אלה הוריהם שנתנו את האישור שבנם יעבור את התהליך, נוטים רבים לחשוב באופן לא מודע שלא יכול להיות שמה שהוריהם עשו נורא כל כך. עבור קורבנות של של ריטואל פטריאכלי קשה מאוד להתנגד להורים או לעמוד בלחץ החברתי שמוגדר על ידי הזהות הדתית ולצאת נגד זה. אז חיים בשלום עם מה שיש. כך נוצר מצב שבו הנאמנות למנהג עוברת מדור לדור, וגורמת לכך שגורמי הפחד או הסיכונים הרפואיים לא נלקחים ברצינות".
איך אתה מגיב כשמטיחים בך ובעמיתיך "נאצים", "שונאי זרים" או "מתנגדי דת"?
"אלה הם ביטויים של פחד, שלו יכולות להיות סיבות שונות: כאשר נוגעים פתאום בטראומה שהודחקה במשך שנים או כאשר ההתמודדות עם העובדות מאיימת על הזהות הקבוצתית. פחדים אלה כמובן מובנים על ההיסטוריה של השואה. אך עם זאת, כאשר דת, המאורגנת באופן פקידותי, למעשה משרה באמצעות ריטואלים פחד על ילדים קטנים - והיו בעבר מקרים רבים שכאלה - צריך לנקוט לפעמים ביקורת חזיתית ולהזכיר את זכויות האדם. לא מדובר בדחייה סטיגמתית של דתיות, אלא בעמדה ברורה למען רווחת הילד. וגם אלה שמבקרים את ביצוע המילה צריכים להבין שעבור מוסלמים, ובעיקר עבור יהודים, הוויתור על המילה כסמל להישרדות הוא דבר מפחיד מאוד. אפילו יותר מכך כאשר הזהות קשורה כל כך לשואה. הרעיון הוא לקדם במדינה חילונית דיון ענייני ואיכותי בנושא סבוך מאוד. אנחנו חייבים זאת לילדינו. לקלל ולגדף לא מקדם דבר". בקרוב צפוי בית המחוקקים בגרמניה לדון בנושא.
אתה חושב שעל רקע ההיסטוריה תוכל גרמניה להחיל איסור על המילה?
"אני לא ידוע מה יחליטו הפוליטיקאים. נכון לעכשיו, במסגרת ההחלטות האחרונות שהתקבלו בנושא המילה הפגינו פוליטיקאים רבים בורות. על רקע העבר הנורא שלנו, אנחנו בטח לא צריכים בגרמניה את הפתרון המהיר לוויכוח הציבורי הזה, אלא זמן לחשוב. זה יאפשר את פיתוח הבנת הצורך להגן על ילדים וגם על המסגרות החברתיות-דתיות. הדיון קיבל נפח לא איכותי ונשלט בידי הפחד. אני מקווה ששם יתחשבו באינטרסים של כולם, ובעיקר באלה של הילדים חסרי הישע".
בקהילה היהודית מנסים לעכל את הלך הרוח בגרמניה. "אין פה עניין של שחור ולבן", אומר הרב יצחק ארנברג, שמכהן כ-16 שנים כרב וכאב בית דין בקהילת קודש ברלין, בהתייחסו לטענה כי ברית המילה מותירה טראומה אצל הנימול. "אני מכיר ארגון בריאות בארה"ב שדווקא ממליץ לכל הגויים לעשות מילה. 70 אחוז מהאמריקאים נימולים, וכך גם בית המלוכה הבריטי כדרך מסורת. יכול להיות שאף אחד מהם לא לקח את נושא הטראומה בחשבון? ".
מומחים טוענים שלא מודעים לטראומה.
"ואני שואל, האם זה מדעי? זה הרי נתון לוויכוח כי רופא אחד אומר דבר אחד ורופא שני אומר דבר אחר. עובדה שיש המוני אנשי מדע יהודים שלא התייחסו מעולם לעניין הטראומה. וגם אם היא קיימת - אנחנו לא אלה שהרגו שישה מיליון יהודים. דווקא במקום הזה, חשוב שהם יהיו רגישים ויותר זהירים".
הרב ארנברג מדגיש את העובדה שהעם היהודי מבצע את מצוות המילה כבר אלפי שנים. "אצלנו היהודים, ברית המילה היא קונצנזוס עבור כל יהודי בכל רמה שהיא. את הברית שומרים כי יודעים שזוהי היהדות. אם מישהו ויתר על הברית זאת אומר שהוא ויתר על היהדות".
ומה בנוגע לאפשרות לעשות את הברית בגיל מאוחר יותר?
"הם בעצם אומרים שהילד יגדל כגוי, בלי סימן יהודי, ובכך הם קוראים להשמיד את דור הילדים כפי שהנאצים עשו. אגב, חקרו ומצאו ששמונה ימים זה הגיל האופטימלי לביצוע הברית מבחינת הרגישות לכאב ומבחינת קרישת דם. אני בטוח שאם לא היינו עושים את הברית היו באים אלינו הילדים מאוחר יותר בטענות מדוע לא עשינו זאת בסופו של דבר. ובכלל - אנחנו כן שואלים את הילדים אם הם רוצים בזה: עובדה שכאשר הם גדלים, הם עושים את אותו דבר לילד שלהם. שורה תחתונה: אין שום הכרעה שיש נזק בברית".
מה הסיכוי שהמחוקק יכריע נגד המצווה?
"הממשלה כבר יצאה בהודעות נגד החלטת בית המשפט בקלן. הם אומרים שזו היתה טעות שגורמת לגרמניה המון נזק, ולא רק בגלל היהודים אלא גם בגלל המוסלמים, כי לגרמניה יש יחסים עם מדינות מוסלמיות. הם יודעים שאין יהדות בלי ברית. הממשל הביא 150 אלף יהודים מרוסיה כדי להחיות את היהדות בגרמניה, אז שהם פתאום יאסרו את הברית? זה אבסורד. לדעתי התלונה שהגיש הרופא נגד הרב גולדברג בשבוע שעבר טובה לנו: היא רק תזרז את הליך החקיקה. בקרוב ייצא החוק שיתיר את הברית".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם