איפה החמלה למגורשים?
מאות המסתננים שהוחזרו לדרום סודן הופקרו, וחלקם מתו ממחלות. יש לעצור את הגירוש הארור עד שיובטח כי איננו שולחים אנשים אל מותם
מתברר שמילים לחוד ומעשים לחוד; שהצהרות ריקות לחוד ופעולות קרות לב לחוד. ככה זה בישראל של אלי ישי (בינינו, הבעיה אינה בו. הוא לא היה פועל כך ללא רוח גבית ציבורית וללא הסכמה שבשתיקה של פרלמנטרים ושרים רבים סביבו ששותקים בשעה שהוא נוקט מדיניות זו).
גורלם של 1,500 הדרום-סודנים (אלף כבר גורשו ו-500 נוספים צפויים להיות מגורשים בקרוב) אינו מעניין איש בישראל. עובדה: הם נשלחים בחזרה לארצם מוכת המחלות לאחר שמערכת החיסון שלהם נחלשה מאוד, תוצאה של השהות בישראל, והתרופות שנועדו להצילם תקועות בנמל התעופה הישראלי בשל איזה עניין ביורוקרטי.
זה נשמע כמו עניין פעוט ("שוב יפי הנפש המתחסדים מן השמאל הבוגדני דואגים יותר לדרום-סודנים מאשר ליהודים", מלהגים הטוקבקיסטים), אבל התוצאה אכזרית: קורבנות בנפש, בקרב ילדים, נשים וגברים שהיו בחיים כששהו בישראל, והנה, עם הגעתם לדרום סודן, חלו ומתו. הקשר בין פעולת הגירוש לבין תוצאת המוות הינו ישיר וזועק לשמיים.
להבטיח את הישרדותם
העניין פשוט בתכלית: בכל גירוש אדם מגבולות ישראל, חייבת המדינה להבטיח שפעולה זו לא תסכן את חייו. אין תועלת רבה בפלפולי מילים ובפרשנויות מתחכמות. אם אותם אזרחי דרום סודן אינם מסוגלים לעמוד בסכנות המחלות והמגפות שממתינות להן בארצם, מוכרחה ישראל להבטיח כי איש לא ייצא מגבולותיה לפני שיש בידו את החיסונים המתאימים.
יותר מכך, הייתי מגדיל ומציע כי על ישראל להעמיד צוות רפואי בדרום סודן אשר יבטיח טיפול במגורשים לארצם. כל התנהלות אחרת פירושה המעשי, המוסרי והמשפטי הוא הפקרת חיים. והפקרת חיים עומדת מדרגה אחת בלבד מתחת להריגה.
בעיית הפליטים, מבקשי העבודה והמהגרים צפויה ללוות את ישראל בשנים הקרובות. צריך להפנים זאת. אחרי עשור של עצימת עיניים,
כנהוג כאן, הנה מתפוצץ העניין בפרצופנו בקול נפץ גדול ומכוער. אל נא נוסיף חטא על פשע ועבירה על עוון - ישראל מוכרחה להתמודד עם ההיבטים המוסריים המורכבים והעדינים שיצרה המציאות כתוצאה מהתנהלותה.
האנשים הללו מהווים אמנם "בעיה לאומית", אבל הם עדיין בני אדם. מוכרחים לנהוג בהם כבני אדם - עד כמה שהדבר נשמע מוגזם ובלתי מציאותי בישראל זו שלנו, שלבה גס ועיניה טחו מלראות את אשר היא מעוללת במו ידיה לאחרים ולעצמה. כן, גם לעצמה.
עצרו את הגירוש הארור הזה עד שיובטח בוודאות כי איננו שולחים אנשים אל מותם. אחר כך הבטיחו את הישרדותם בארץ שאליה הם נשלחים. ואחר כך שאו תפילה לאלוהים, שימחל לכם על הנשמות שהפקרתם לשווא. לב יהודי פועם בכם? הוכיחו נא.
אקו"ם