פינוי מאכזב
למרות כל התחזיות השחורות ונבואות הזעם של ארגוני השמאל, כשהבינו תושבי מגרון שזה נגמר, הם אספו את המיטלטלין, קראו לילדים, והלכו בשקט

אמרו שיהיה מכות, אלימות, תגרות עם שוטרים, ילדים צועקים, וגם כמה משפחות שמתבצרות בתוך הבתים. מחכות בשמחה ובששון שיגררו אותן. זה הרי לא פינוי אמיתי בלי הגרירה המשפילה על הרצפה, כשהילד מוחזק בכוח בידיים של האימא וצווח לכל עבר. כזה חוסר התחשבות מצד המתנחלים לא ראינו כבר הרבה זמן. הרי כלי התקשורת שלחו את ניידות השידור; צלמי העיתונות מתאמנים כבר שבוע על תמונת היציאה הטראגית. ומה בסוף? כמה קרטונים עם חותמת של משרד הביטחון והיינו שם.
מילא מה שקרה בגבעת האולפנה. אז הסבירו ב"שלום עכשיו" שהמדינה עשתה ג'סטה שעלתה מיליוני שקלים, והסכימה לנסר את הבתים. לכן לא ראינו שם אפילו לא הרמת יד אחת על חייל או שוטר. אבל פה באים להרוס, השופלים כבר בדרך. ככה לשבור את המילה ליריב אופנהיימר ולאנשי מרצ? כל כך חסר התחשבות. כל כך לא מתאים לכם. לפחות לא על פי התקשורת.
לרגע ניצתה איזו תקווה קלה, שהנה בכל זאת מצאנו כמה תושבים שמתבצרים בכוח בבתים. מהר מאוד התברר שמדובר בכמה פרחחים שבכלל הגיעו מבחוץ, ושכלל אינם קשורים ליישוב, והאכזבה שוב חזרה והשתלטה על פנינו.
מה לא אמרו על תושבי מגרון בשבועיים האחרונים? כינו אותם כפויי טובה. מפירי הסכם. סחטנים ורודפי בצע. יודעים מה? אולי באמת הם לא היו בסדר פה ושם. אולי לא תמיד הם עמדו במה שסוכם איתם. מותר
בכלל, זה היה מאבק לתפארת. כשציפו מתושבי מגרון להפגנות ענק ולצמיגים בוערים, הם בחרו לשכור חברת יחסי ציבור. כשהיו בטוחים שהם בדרך להעמיס על היישוב את כל נערי הגבעות שיש באזור, הם הסתובבו לנבחרים בין הרגליים בדיונים בכנסת.
הם ניסו לשכנע, עתרו לבית המשפט וכתבו מאמרים. דמוקרטיה במיטבה. בגבעת היקב בונים שכונה חדשה. בבית אל עובדים במרץ על תחליף כפול ומשולש לגבעת האולפנה. תודה ל"שלום עכשיו" על הפריחה המחודשת בהתיישבות. הכל בזכותם. נתראה בעתירה הבאה. כן ירבו.