מכת פתיחה
הגיע הזמן שמורים בישראל יקבלו תגמול כספי על כל ימי ההכנה שהם תורמים מזמנם החופשי לפני פתיחת שנת הלימודים
כדי להכין בית ספר שלם לפתיחת שנת הלימודים נדרשים לפחות שלושה ימים. 24 שעות לפני פתיחת השערים ממש לא מספיקות. לכן נהגו מורים ומנהלים להגיע אל בית הספר כמה ימים בשבוע החופשה האחרון כדי להיערך בנחת, עד שהסתדרות המורים החליטה להפסיק את הנוהל הפסול הזה והגבילה אותו ביום אחד.
מי שיחרוג מהמכסה הלא הגיונית, לא רק שיעשה זאת על חשבונו, אלא גם לא יהיה מבוטח. "בתור מנהל בית ספר בעבר", אומר יוסי וסרמן, מזכ"ל הסתדרות המורים, "אני קובע שאפשר בהחלט להתכונן לפתיחת השנה ביום אחד".
מורים הם עם מוסרי, ועל כן גם השנה נכנעו לצו מצפונם, הפרו את ההנחיות והגיעו אל בית הספר לעוד יומיים-שלושה בשבוע החופשה האחרון. מורה אחת תלתה בכיתתה שרשראות שמחות, נפלה מן הסולם ונקעה את רגלה. מורה אחר גזם את הערוגות מחממות הלב בשבילי הכניסה, פצע את אצבעו ונזקק לתפרים.
לשניהם אין ביטוח, ולכן את כיסוי הוצאות הפציעה ייאלצו לשלם מכיסם רק משום שחמלו על התלמידים ותרגמו את חובתם החינוכית בלב, ולא בשכל.
לצוותי ההוראה בבתי הספר בישראל מכסת חופשות מפנקת. מורים זכאים ל-60 ימי חופשה בשנה, זאת בנוסף ל-16 ימי חופשת חגי ראש השנה-כיפור-סוכות (שלושה שבועות), ששת ימי חופשת חנוכה (שבוע ויום), 16 ימי חופשת פסח (עוד שלושה שבועות תמימים) - וזאת בלי שספרנו את ל"ג בעומר, פורים ושבועות.
רק סביר לצפות שבתקופת כלכלת שוק רגישה וגזירות כיס תכופות, מורים יבצעו את המוטל עליהם ביומיים נוספים מחופשתם, שעליה הם מקבלים שכר מלא, ללא תמורה נוספת. וסרמן מתנגד נחרצות. יומיים עבודה בחופשה בשכר ללא תגמול נוסף, הוא אומר, הם פגיעה אנושה בזכויות.
במאבק האינסופי בין הסתדרות המורים למשרד האוצר והחינוך, מתחבטים תלמידים, הורים וצוות ההוראה עצמו כבני ערובה חסרי אונים. וסרמן מתכנן לנו מאבק חדש. בדעתו לפתוח במשא ומתן אשר יכלול גם תגמול מלא עבור יומיים נוספים להכנת שנת
וסרמן נתלה במדינות ה-OECD, שם זכאים מורים לסל תנאים נאה בהרבה מהמקובל בישראל. מכיוון שבישראל רוב העובדים יוצאים ל-23-15 ימי חופש בשנה, סביר שהאוצר לא יתרצה, הלימודים יושבתו, המשק יושבת, הורים ישמרו על הילדים בבית, הילדים יטפסו על קירות, והבטלה, כבר אמרו חכמינו, מביאה לידי חטא.
גם השנה ערכו מנהלים בדיקת בטיחות מקיפה בבית הספר ביום האחרון של החופשה. אם התגלה מפגע המסכן את התלמידים, היה עליהם למצוא לו מענה בתוך 24 שעות. גם השנה נכנסו תלמידים לכיתות במועד, והערוגות פרחו בשביל, והשומר האיר פנים בשער, והלב התרונן, וריח של דבק נייר התפוגג באוויר.
איך קרה הנס? "גם בתקופתי נהגו מורים להגיע יומיים-שלושה נוספים על חשבונם כדי להספיק להתכונן", מגלה וסרמן. אם כך, מה השתנה? אני שואלת. היום, משיב וסרמן, כבר אין ארוחות חינם.