התגלה: מאגר מים גדול מתקופת בית ראשון

זו הפעם הראשונה שמאגר מים ממין זה נחשף בחפירה ארכיאולוגית. הוא שירת את עולי הרגל שעלו לבית המקדש ונזקקו למי רחצה ושתייה

דליה מזורי | 6/9/2012 15:58 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מאגר מים גדול החצוב בסלע, מתקופת בית ראשון, נחשף לראשונה בחפירות הארכיאולוגית הנערכות בגן הארכיאולוגי של ירושלים, צמוד לכותל המערבי. נפח המאגר כ-250 מ"ק, והוא נחשב לאחד ממאגרי המים הגדולים מימי הבית הראשון שהתגלו עד כה בירושלים. על פי ההערכות מדובר במאגר מים שהיה בשימוש ציבורי.

בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
צילום: ולדימיר נייחין, באדיבות רשות העתיקות
מאגר המים. במסגרת בנייתו נאלצו בוניו להסיר מבנים שהפריעו צילום: ולדימיר נייחין, באדיבות רשות העתיקות

החפירה שבמהלכה נתגלה המאגר היא חלק ממפעל החפירות שבו נחשפת במלואה תעלת הניקוז של ירושלים מימי הבית השני, בתוואי הנמשך מבריכת השילוח צפונה לאורך שלוחת עיר דוד עד מתחת לקשת רובינסון.

תוואי התעלה נקבע במרכזו של הגיא המרכזי, העובר לאורכה של העיר הקדומה מצפון לדרום, במקביל להר הבית. יוסף בן מתתיהו מכנה, בכתביו על ירושלים של ימי הבית השני, את הגיא בשם היווני

'טירופיאון', שפירושו "גיא עושי הגבינות". פרשנות נוספת מזהה את הגיא עם 'עמק החרוץ' המוזכר בספר יואל.

במהלך חפירת התעלה התברר כי במסגרת בנייתו של מפעל הנדסי זה נאלצו בוניו להסיר מבנים
קדומים ששכנו לאורך תוואי התעלה, ולעבור דרך מתקנים חצובים בסלע, ששכנו לאורכו. את החפירות באתר מנהלת רשות העתיקות, במימון עמותת אלע"ד ובשיתוף רשות הטבע והגנים.

צילום ולדימיר נייחין, באדיבות רשות העתיקות
מתחת לרצפת תעלת הניקוז נחשפה פרצה קטנה בסלע, שהובילה אל מאגר המים הגדול צילום ולדימיר נייחין, באדיבות רשות העתיקות

"מתחת לרצפת תעלת הניקוז נחשפה פרצה קטנה בסלע, שהובילה אל מאגר המים הגדול. ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שמאגר מים ממין זה נחשף בחפירה ארכיאולוגית", הסביר אלי שוקרון, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות. לדבריו, חשיפתו של המאגר הנוכחי כמו גם בורות מים קטנים יותר שנחשפו לאורך הטירופיאון מעידים בצורה ברורה, כי תצרוכת המים בירושלים של תקופת הבית הראשון לא התבססה רק על תפוקת מעין הגיחון ומפעליו, אלא גם על מאגרי מים זמינים יותר, כגון זה שנחשף כעת.

המאגר מטויח במספר שכבות של טיח. בעבודת הגימור הסופית של הטיח נראות טביעות ידיים, בדומה למאגרי המים של תל באר שבע, תל ערד ותל בית שמש, המתוארכים אף הם לתקופת בית ראשון. לדברי ד"ר צביקה צוק, הארכיאולוג הראשי של רשות הטבע והגנים, יתכן שמאגר המים הגדול, שנמצא בסמיכות להר הבית, שימש לפעילויות היום-יומיות של בית המקדש עצמו, וכן שירת את עולי הרגל שעלו לבית המקדש ונזקקו למי רחצה ושתייה.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום איכות הסביבה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים