מהפכה? אם לא תקבל ישירות חזקה על ילדיה
ע"פ הצעת החוק הממשלתית שקודמה ע"י שר המשפטים, תבוטל חזקת הגיל הרך. עוד הוצע כי ילד יוכל לתבוע את הוריו על התרשלות בתפקיד
החוק המוצע מסדיר את נושא האחריות ההורית למימוש זכויות הילד על פי האמנה, הן במסגרת המשפחתית והן לאחר פירוד ההורים, והוא נועד לשנות את המצב המשפטי הנהוג ביחסי הורים וילדיהם.
אחת מהמלצות היסוד בחוק היא לקבוע שהקשר בין הורים לילדיהם אינו מושתת עוד על מושג האפוטרופסות, אלא הוא מתבסס על מושג "האחריות ההורית" שבאמנה. משמעות הדברים היא ששני ההורים אחראים במשותף לטיפול בילד, למימוש זכויותיו ולהתפתחותו. היקף חובות ההורים אמנם לא ישתנה, אולם הורה לא יוכל לוותר על האפוטרופסות שלו כלפי ילדיו. הורה שיתרשל אף יוכל להיתבע על-ידי ילדו.
החוק קובע עוד כי ילדים הם בעלי זכויות עצמאיות ואף בעלי זכויות כלפי הוריהם. בהתאם לאמנה, נקבע עיקרון טובת הילד כשיקול ראשון במעלה. אחריותם של ההורים היא לממש בהתאם לעיקרון זה את זכויותיהם של ילדיהם וכן לייצגם, הן במסגרת המשפחה והן לאחר שנפרדו. אם ההורים לא מגיעים להסכמה ביניהם, יכריע בית המשפט בהתאם לטובת הילד.
כאמור, הוועדה ממליצה לבטל את חזקת הגיל הרך, כפי שהמליצה ועדת שניט, היות וזכותו של הילד היא ששני הוריו יהיו אחראים לגידולו ולהתפתחותו ושיהיה לו קשר אישי, ישיר ורציף עם כל אחד מהם. במקום שהילד יעבור אוטומטית לחזקת האם, החוק קובע קווים מנחים להורים ולבית המשפט כשההורים אינם מגיעים להסכמה ביניהם.
לראשונה יכיר החוק בילד כאדם עצמאי בעל זכויות ייחודיות, לגדול ולהתפתח. החוק מונה רשימה לא סגורה של זכויות בסיסיות של הילד לפי האמנה, החובקות את כל תחומי חייו והתפתחותו,
קביעה נוספת בחוק תהיה חיוב ההורים ליישב חילוקי דעות ביניהם בהסכמה, במסגרת המשפחתית או במצב של פירוד, בעזרת צד שלישי שהוא בעל מקצוע או מגשר, לפני שהם פונים לבית המשפט.
לכן החוק מציע שכאשר ההורים עומדים להיפרד יהיה עליהם להגיש לבית המשפט הסכם הורות שבו יציגו את אופן מימוש אחריותם ההורית לאחר הפירוד בנושאי בריאות, חינוך, מגורי הילד, זמני הטיפול האישי של ההורה בילד לרבות ימי חופשה או מחלה, נסיעות לחו"ל והתחייבות לעמידה בתנאי ההסכם ועל דרכי הסכמה על שינוי ההסכם או פתרון חילוקי דעות בהסכמה.
כדי להבטיח עמידה של ההורים בהסכם, מעניק החוק לבית המשפט אמצעים הדרגתיים לטיפול בהפרה של ההסכם על פי הסדר שקבע בית המשפט, החל מהפניה ליחידת סיוע בבית המשפט ועד לחיוב ההורה המפר בתשלום פיצויים.
החוק אף יסדיר לראשונה מצבים שבהם לאחר פרידה, אחד ההורים מעוניין להגר עם הילד או להעתיק את מקום מגוריו בארץ. אם ההורה אינו מגיע להסכמה עם ההורה האחר, עליו לפנות מראש לבית המשפט ולהציג תוכנית לקליטת הילד מחוץ לישראל, וכן הסכם הורות שיבטיח את שמירת הקשר של הילד עם ההורה שנשאר בארץ, כאשר התוכנית וההסכם חייבים לעלות בקנה אחד עם טובת הילד.
עוד קובע החוק שלא יוגשו חוות דעת מומחה לבית המשפט למשפחה בעניינו של ילד, אלא לאחר שהוגשה חוות דעת של יחידת הסיוע או תסקיר עובד סוציאלי הקובע שיש צורך בחוות דעת המומחה. זאת, כדי למנוע נזק לקטין בשל ריבוי חוות דעת, בפרט כאשר הן מחייבות את הילד לעבור מבחנים ובדיקות מספר פעמים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם