הפקרות שמתחזה לאנושיות
מבקשי המקלט הממתינים על הגדר בגבול מצרים הם מחזה קורע לב. יש צורך באנושיות אך העותרים בנושא דורשים מבג"ץ הפקרות
עשרות אלפים מתדפקים בשתי המובלעות הספרדיות במרוקו, סווטה ומלילה, והם נותרים מעבר לגדר, חבולים ורעבים, ולעתים נלקחים על ידי מרוקו ונזרקים במדבריות מעבר לגבול. פה ושם הם גם נהרגים בנסותם לטפס מעל הגדר. ארצות הברית האכזרית אינה חולמת על הכנסת אדם אחד, גם לא נשים וילדים, רק משום שהם יושבים בהפגנתיות, רעבים וצמאים, מעבר לגבול עם מקסיקו. אין כזאת הצגה. אין טעם מלכתחילה. ומדינות אירופה הנאורות אינן מאפשרות לשום ספינת מהגרים או פליטים להגיע אל חופיהן מכיוון אפריקה, אף שברור שהנותרים מאחור נידונים לחיי מצוקה.
המצב האכזרי הזה חייב להשתנות. השאלה היא איך. ייתכן שיש צורך בעולם ללא גבולות. זכותם של אנשים להחזיק בדעה הלגמרי לגיטימית הזאת. כך שהדרך לצמצום המצוקה נעוצה במדיניות סיוע בינלאומית. המצב באפריקה היום הרבה יותר טוב מאשר לפני שני עשורים, אבל הרצון להגירה רק הולך וגדל. בינתיים, כל עוד מדינת ישראל, כמו כמעט כל מדינות העולם, היא מדינה שזכות הכניסה אליה אינה חופשית - הרי שמחזות קורעי לב ראויים לטיפול נקודתי.
זה בדיוק ההסדר שהגיעו אליו אתמול. הרי מדובר בעשרות אלפים שמצויים, ממש ברגעים הללו, בדרך מסודן ומאריתריאה לישראל. הם ממתינים לעתירות נוספות לצורך התשת בג"ץ. יש גם מיליוני פלסטינים שישמחו לספק לנו הצגה דומה. גם הם ישבו מעבר לגדר ויבצעו שביתת רעב. זו תהיה הצגה הומניטרית לעילא. אפשר גם להניח שאותם ארגוני זכויות, עם עוד אלפים שיתגייסו למענם בעולם, יצביעו על ישראל האכזרית שמונעת כניסת "רעבים וצמאים" לבתיהם.
אריתראים היושבים חמישה ימים בין הגדר בנגב לבין השטח המצרי
צילום: איי-פי
מה הטעם בהשקעה של מיליארדים?
כאשר החלה המדינה בהקמת הגדר אפילו ארגוני הזכויות הבהירו שזו זכותה. הם רק טענו שכל מי שכבר נכנס - ראוי למעמד של פליט. עכשיו מתברר שאצל חלקם זו הייתה הונאה. לפי הגיונם, הגדר מלכתחילה הייתה מיותרת. לשם מה היא הוקמה? אם יש צורך בהצגה של בודדים לצורך הפלת הגדר, אז מה הטעם בהשקעה של מיליארדים רבים?
יש גם משהו אבסורדי בשאלה שעלתה בדיון בבג"ץ בנוגע למיקומה של הגדר. ובכן, מדינה שיוזמת הקמת גדר אינה בונה אותה בתחומי המדינה השכנה, והעובדה שפורמלית ישבו האריתריאים בישראל אינה משנה שום דבר. הדקדקנות השיפוטית הזאת הופכת את המשפט למגוחך. גם לשופטים מותר להפעיל שכל ישר, וזה כולל את כבוד הנשיא אשר גרוניס.
הפעם זכה בג"ץ לפטור מהמשך הדיון. הבעיה נותרה
בעינה. הקבוצות הבאות יגיעו. צריך רק להזכיר ששום בית משפט עליון, בשום מדינה, אינו מוחק גדרות שהוקמו בין המדינות, אינו קובע מדיניות הגירה, וגם אינו בעל הסמכות להחליט על המשמעות הביטחונית והלאומית של פתיחת גבולות. לנימוקים הרגילים, שפועלים במשפט הבינלאומי, יש תוספת מיוחדת אצלנו. מאחר שתעשיית ההברחות היא שמממנת את תעשיית הטרור והברחות הנשק בסיני, שום בית משפט אינו מוסמך לקבל החלטה "הומניטרית" שמשמעותה היא מימון הטרור.
עשרות מבקשי מקלט מעבר לגדר הם מחזה קורע לב. הרי אם אחד מהם היה גווע, הנימוקים הרציונליים נגד כניסה לישראל ייכנסו להקפאה. יש צורך באנושיות. לא בהפקרות. ומה שדורשים העותרים לבג"ץ הוא למעשה הפקרות, גם אם היא מתחזה לאנושיות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם