הנתונים מוכיחים: שואת בע"ח אינה סיסמה
היחס לבעלי החיים, חסרי הישע, הוא המבחן המוסרי העליון שבני האדם נכשלים בו יום אחרי יום. בעולם של אוכלי בשר ושותי חלב, אין אנשים מוסריים. אמנון ברונפלד שטיין בטוח שגארי יורופסקי צודק
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
את גארי יורופסקי, מי שהיה הילד הרע והשובב של הטבעונות בארצות הברית, תיאר ערוץ 2 בתור סוג של משיח למדינת היהודים אוכלי הבשר והחלב. לא סתם בחרו להשוותו בכתבה לישובארץ היהודים, ההשוואה הזאת היא בצעם סוג של עלבון בצורה של מחמאה. את ישו לא ממש אוהבים פה, ונראה שהמטרה העיקרית של הכתבה בערוץ ה-2 הייתה שגם את גארי לא ממש תאהבו.
הדובדבן של הקצפת, הפינאלה הגדולה, אקורד הסיום של התיוג כהזוי ורדיקאלי היה האמירה - שואת בעלי החיים. במדינה שחרטה על דגלה לא רק מגן דוד אלא גם שתי מנטרות - "לעולם לא עוד" ו-"אף פעם לא היה כדוגמת", האמירה הזאת היא ממש חילול הקדוש. על השואה אמנם לומדים במערכת החינוך בשיעורי היסטוריה, אבל מתארים אותה בתור מאורע חוץ-היסטורי, התגלות קוסמית של רוע מוחלט על פני כדור הארץ.
המחשבה שלא רק שהיא לא השואה היחידה, אלא אפילו לא הקשה או האכזרית ביותר, והאשמה של העם הנבחר כי הוא משתתף באופן אקטיבי בתפקיד "הנאצים", מכניסה אותך ישר לארכיון ההזויים המגלומנים הישראלי, ממש בין טלי פחימה למרדכי ואנונו. המראיינת התפלצה וירתה בחזרה -"האם כל פעם שאני אוכלת סטייק אני נאצית?"
עוד על גארי יורופסקי ב-nrg מעריב:
◄עזבו את גארי יורופסקי, תתעמתו עם האמת
◄הגורו הטבעוני מתגייס למען קופי חוות מזור
◄הטופו משדר: המוצר מפנה להרצאת צמחונות
◄נפיחה בפריים-טיים: גארי יורופסקי הוא סתם גימיק
אבל האם גארי יורופסקי טעה, האם אין שואת בעלי חיים? נתחיל בהשוואה הקלה מכולן, ההשוואה המספרית. הישראלי הממוצע אוכל בשנה כ-75 ק"ג בשר ודגים ו-254 ביצים. זה יוצא בערך 103 אלף טון בשר בשנה, מתוכן 37 אלף טון של פרות. ואנחנו מדינה קטנה.
תעשיית הבשר האמריקאית, שהיא התעשייה החקלאית הגדולה ביותר של הדוד סם, רצחה בשנת 2010 כ-8.7 מיליארד תרנגולים, 33.3 מיליון ראשי בקר, 246 מיליון תרנגולי הודו, קצת יותר מ-2 מיליון כבשים וטליות, 113 מיליון חזירים. בסך הכל זה יוצא 90 מיליארד פאונד של בשר. 90 מיליארד. טיפ טיפה יותר מ-6 מיליון.
אבל ההשוואה המספרית מפספסת את העיקר. התודעה האנושית והמוסר החמקמק הם שקובעים את מידת האכזריות שמשתקפת בשפה. שני המאפיינים החשובים של הנאציזם, המבדילים אותו מכל תנועה אנטישמית, עתיקה או מודרנית, היו הטוטאליות שלו והיררכיית הגזע הברורה שלו. הנאציזם סילק את היהודים, ולא רק אותם, ממשפחת העמים האנושית והפך אותם לדומם.
גארי קורא
את הפרות נאנוס בשביל חלב, את הבקר נרצח בשביל בשר, את הסוסים נשעבד בשביל מירוצים ואת האפרוחים הזכרים נשמיד. הם חסרי תועלת. אלו בדיוק אותן פרקטיקות מחשבתיות ששימשו את האידיאולוגיה הנאצית להצדיק את מעשיה.
היהודים, בדומה לבעלי החיים, הפסיקו להיות חלק ממשפחת היצורים החיים ונכנסו למעגל החפצים הדוממים. ולחפץ דומם, לסחורה, מותר לעשות כל דבר על מנת לקבל סיפוק אישי.
המאפיין השני הוא הטוטאליות של רצח היהודים. המסמכים המזעזעים מועידת ואנזה, בהם סוכמים בצורה קרה יהודי אחרי יהודי בכל מדינה, נותנים צידוק נוראי למונח "הפתרון הסופי". אבל האם בעלי החיים במשק לא זוכים לאותו "פתרון סופי" וטוטאלי? ביום שבו עגל נולד, שבו טלה פוקח את עיניו לראשונה או אפרוח בוקע מן הביצה, האדונים שלו כבר החליטו כיצד הוא יסיים את חייו.
בתור פרה מניבת חלב, בלול שבו השמש לא שוקעת לעולם, או אולי בבית המטבחיים. לכל אותם תינוקות רכים אין סיכוי לחיות ואין סיכוי להשתחרר לעולם. גורלם נגזר עליהם. ממלתעות המערכת הזאת אי אפשר לברוח, היא לעולם לא מפספסת הזדמנות לנצל עד תום כל בעל חיים שנכנס אליה.
המראיינת הגדירה שואה בתור "אנשים שמפסיקים לראות אנשים בתור אנשים". אבל האם בעלי החיים שונים מאיתנו בזכות הבסיסית לחיות? אם נפרק את המונח בעלי חיים נגלה אותו בפשוטו - "יצור שיש לו חיים". האם ליצורים שנולדים בחוות, ברפתות ובלולים באמת יש חיים? האם לא הפסקנו לראות בהם חיים?
בשיעורי אזרחות לומדים שהמקור לחוקים בחברה הוא האמנה החברתית בין האנשים. אותה אמנה קובעת שאדם מחליט לציית לחוקים שמגבילים אותו מתוך ידיעה שעדיף לו שגם חברו יציית להם. אנחנו עוצרים ברמזורים אדומים כי אנחנו רוצים שגם הנהג שמשמאלנו יעצור לנו ברמזור האדום הבא. זאת מערכת של שמור לי ואשמור לך, שבה אין מקום למוסר פשוט.
להחלטה לעשות מעשה טוב רק כי הוא טוב. בעלי החיים לא נכנסים לאמנה החברתית. הם לא תבוניים מספיק בשביל להשתתף בה. גם אם נרצח 50 פרות בזו אחר זו, הפרה ה-51 לא תסכן אותנו. איננו מפחדים מבעלי החיים, אז אנחנו לא מוצאים צורך לשמור עליהם. היחס לבעלי החיים, חסרי הישע, הוא המבחן המוסרי העליון שבני האדם נכשלים בו יום אחרי יום. בעולם של אוכלי בשר ושותי חלב, אין אנשים טובים. אין אנשים מוסריים.
אבל שואת בעלי החיים נוראית יותר משואת היהודים, ולא רק מבחינה מספרית. את שואת היהודים הנאצים הסתירו, גם הם הבינו שהמעשה זוועתי. הם החביאו את מחנות ההשמדה עמוק ביערות פולין, דאגו לטשטש את העקבות לאחר שתבוסתם הייתה ברורה.
את שואת בעלי החיים איננו מסתירים, אנחנו מתגאים בה. שמחים להציג את תוצריה בפרסומות, להתגאות בהנאות הרבות שהיא מביאה לחיינו. אנחנו מחנכים דור אחרי דור להמשיך בה, ממכרים אותו למוצריה. גלידות, המבורגרים, חביתות. המוצרים האלו מושרשים עמוק בתרבות האנושית, עד שאיננו מסוגלים לדמיין אותה בלעדיהם. שואת בעלי החיים הפכה להיות סימן ההיכר של המין האנושי. הכיבוש המוחלט של חסרי הישע. בעצב רב, נדמה שלעולם לא נוכל להפסיק אותה. שלנצח נשאר נאצים.
הכותב, אמנון ברונפלד שטיין, בן 19 מתל אביב. כתב ספורט באתר השחקן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם