שי לחג
(שליש טור לא חביב - כולל הצעה למו"ל יציב)
אלא שבמקום תלושים קיבלנו השנה מכתב מקוון בתפוצה נרחבת שמבשר לעיתונאים ש"אנחנו עושים כל שניתן כדי לשלם את מלוא שכר אוגוסט לעובדים עד לערב ראש השנה. שליש מהשכר ישולם במועד הרגיל, שני השלישים הנותרים ישולמו עם קבלת הלוואה מהבנקים".
וכמי שמאמין בשוויון בנטל, גם אני כותב השבוע שליש טור, ואת השאר אכתוב ברגע שאדע שאיזה בנק אישר לי הלוואה.
יש שתי סיבות עיקריות למצוקתה חסרת התקדים של העיתונות המודפסת שבקרוב כנראה תמות בשיבה לא טובה: 1. פחות מדי כותבים ויותר מדי מקלידים. 2. המחסור במו"ל עם חזון עיתונאי או לפחות עם איזה שמץ של כריזמה ואמונה.
והנה בא לי הרעיון הזה: המו"ל הבא של העיתון שלנו יהיה הרב פינטו.
מדברים הרבה על הקשר בין הון לעיתון, אבל כמה אנחנו יודעים על הקשר בין הון לאלוהים? הרב פינטו, הרב המהמם, שבקסם רוחניותו הדתית אין לו כל בעיה לגייס 30 מיליון דולר בארוחה כשרה אחת בניו יורק, יכול להציל כל עיתון.
ואם נמצא חן בעיניו, ניסע כולנו ביחד איתו בעזרת השם לבולגריה להשתטח ואם צריך אף ללקק את המצבה של רבי אליעזר פאפו. וכמה יכול להפסיד הרבי היקר הזה, שהונו המשוער הוא יותר מ-80 מיליון שקלים? לכן אני מציע לו לשקול לרכוש אותי ובתמורה אני מבטיח לו לשקול מחדש אם יש אלוהים.
ואם נצא לרגע מבית מעריב כי די מחניק פה, אין דבר שמחליא אותי יותר מהשמחה לאיד הגורפת של עיתונים אחרים, שאם אצלם היה אסון אנושי שכזה שמלין שכר לאלפי משפחות, אין לי כל ספק שהייתי כותב בכל שבוע טור לטובתם ולהצלתם של העובדים.
קחו למשל את גדעון לוי, האביר האפל. אני הראשון שיצדיע לו על פעילותו
טוב, אז מישהו צריך להזכיר לעלה התאנה של "הארץ" ("מגדלור בן מאה שאורו לא הועם" בפרץ הפואטי בטור של לוי), שהוא קצת הועם - לא הייתה לו שום בעיה להסיר את עלה התאנה שלו ולהראות לנו את מבושיו בתוכנית סופר בהמית כמו "מחוברים" תמורת בצע כסף. ורק אל תגידו לי שהוא עשה את זה כדי שתהיה לו במה להשמיע את דעותיו, כי גם ככה אני חלש בגלל המכתב לחג וגם בגלל החג עצמו.
ולדעתי הדרך הטובה ביותר להבראת העיתונות הכתובה בישראל היא... (אבל כאן לצערי הסתיים שליש הטור, וכשנקבל את שני שלישי המשכורת הנוספים תקבלו את שני שלישי הטור הזה. ועד אז אני מאחל לכולכם שנה - )
אקו"ם