מספיק בקושי
אם הברנז'ה התקשורתית תפנים שהסולידריות חשובה לא רק בסכנת סגירה, אז אולי ייצא מהמשבר במעריב משהו טוב לתעשייה כולה
אלה ימים לא קלים לעיתונות. רואים את זה בכל מקום. במשך תקופה ארוכה התבטאו עיתונאים בשם המקצועיות ועד כמה היא מושפעת מלחצים - פוליטיים או עסקיים. אבל מה זאת מקצועיות עיתונאית? אם אתם שואלים אותי, המקצועיות העיתונאית נבחנת יוםיום, ועל אחת כמה וכמה בשעת משבר. ובעיניי, העיתונאים של מעריב", ואני מוציאה את עצמי מהמשוואה הזו, הפגינו השבוע מקצוענות אמיתית.
למה אני מחוץ למשוואה? כי אני לא עובדת קבועה של מעריב אלא פרילנסרית, לא הייתי שותפה לעשייה העיתונאית ביומיים האחרונים וגם לא הייתי בהפגנה. עקבתי אחרי התרחישים, ראיתי את סערת הרגשות, אבל גם קיבלתי למחרת בבוקר עיתון רגיל, כמו בכל יום, שלא מושפע מהתהליכים האישיים הממש לא פשוטים שעוברים העיתונאים בעצמם.
ביום כזה סוער שבו העובדים חשים שייתכן שרומו על ידי אחד הבעלים הקודמים, הם עדיין היו מחויבים לעצמם ולקוראים. הם הוציאו עיתון מתוקתק, מקצועי ומעניין, ממש כמו בכל יום אחר. זאת מקצוענות אמיתית.
איפה הייתה הסולידריות הזאת בשנה האחרונה?
המקצוענות העיתונאית נמדדת גם בסולידריות. הרי תחושת השליחות אמורה לפעפע בכולם. הרבה עיתונאים מכלי תקשורת אחרים הגיעו להפגין שלשום עם עובדי מעריב. היה בזה משהו יפה, אבל בה בעת זה הותיר גם טעם חמוץ.
איפה הייתה הסולידריות הזאת בשנה האחרונה? במהלך השנה האחרונה, אם שמענו משהו מעיתונאים אחרים על מעריב, זו הייתה רק ביקורת. רק סכינים. אף אחד לא רצה לראות את המצב הבעייתי שהעיתון נמצא בו או לדבר עליו. אף אחד לא מצא לנכון להזכיר את העובדה שכבר לפני שנה וחצי הוא היה על סף סגירה, ואף אחד לא התרשם מכך שהגיע משקיע חדש שהחליט לנסות להציל את העיתון בסיטואציה שנראתה אז שונה.
עכשיו אנחנו רואים סולידריות, אבל איפה היא הייתה בעבר?
מהעבר אני זוכרת בעיקר מלחמות אישיות ואג'נדות, עד כדי שמחה לאיד על כך שכלי תקשורת אחר נמצא במצב רע. זה אולי נובע מרצון להכפיש אחרים כדי להאדיר את עצמך, ואולי מתוך מלחמת הישרדות שבה כספי הפרסום מוגבלים, ונדמה שאם תחסל מתחרה - יהיה עוד נתח קטן בשבילך. זה אולי נעשה באצטלה של מקצוענות, אבל זו לא מקצוענות אמיתית - היא לא באה לתקן את העולם, אלא נועדה להרוס למישהו אחר.
זה לא מקומי להיות צדקנית או להטיף, אני בסך הכל אחת מכולם. רק אומר כך: אם כתוצאה ממה שקורה עכשיו הברנז'ה העיתונאית תבין שהסולידריות המקצועית חשובה כל הזמן, ולא רק כשזה מגיע למשבר או לסכנת סגירה, אז עשוי לצאת מכל התרחיש הזה גם משהו טוב עבור התעשייה כולה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם