מודאגים ו(קצת) עושים: איך החברות הגדולות נערכות לשינויי האקלים?
405 חברות מתוך ה-500 הגדולות בעולם העבירו עדכון לדוח הבודק כיצד הן נערכות להתחממות הגלובלית. 81% מהחברות דיווחו כי שינויי אקלים מהווה מבחינתן סיכון פיזי, אבל רק 20% קבעו מטרות מעבר לשנת 2020. עסק ירוק
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
מכיוון שה-CDP מפרסם את הדוח כבר במשך מספר שנים כבר אפשר ללמוד באמצעותו לא רק על המצב כרגע, אלא גם על השינויים שמתרחשים בעולם העסקי. בקיצור, מדובר באחד הדוחות היותר מעניינים שתוכלו למצוא בנושא.
אז מה הדוח אומר? האם יש סיבה לאופטימיות? אופטימיות זהירה? זו שאלה טובה. לדוח יש נטייה מובנית להציג את חצי הכוס המלאה, אבל הוא גם לא מסתיר את החצי הריקה. השורה התחתונה היא בסופו של דבר בעיני המתבונן. לפיכך, אציג כאן את עיקרי הדוח משתי הזויות, זו של חצי הכוס המלאה וזו של חצי הכוס הריקה ואתן לכם הקוראים להחליט מה השורה התחתונה שלכם. עסק ירוק.
הצצה בהודעה לעיתונות על הדוח מספקת יריית פתיחה נאותה לגבי שתי הזויות שלנו לדוח.
חצי כוס מלאה: "ארועי מזג אויר קיצוני גורמים לנזקים כספיים משמעותיים לשווקים. לכן, המשקיעים מצפים מחברות לחשוב יותר על ההיערכות שלהם. ישנם מנהיגים וכאלו שמפגרים מאחור, אבל התמריץ הכלכלי לפעולה גדל, כמו גם מספר המשקיעים שמבקשים מידע לגבי פליטות. ממשלות המבקשות לבנות כלכלות חזקות צריכות לקחת זאת בחשבון" – פול דיקינסון, מנכ"ל CDP.
חצי כוס ריקה: "אפילו עם ההתקדמות משנה לשנה, המציאות היא שרמת השאפתנות של חברות וממשלות בנושא הפחתת פליטות לא מתקרבת לזו שנדרשת. ה'מצב הנורמלי' החדש עבור חברות הינו תקופה של אי ודאות גבוהה, צמיחה חלשה ותנודות חזקות במחירי סחורות. אם לא תהיה בקרוב
הסיבה העיקרית שמספר רב יחסית של חברות לוקח את ה-CDP ברצינות וטורח לענות על השאלון הארוך שהוא שולח הינה העובדה שהארגון מגובה במספר רב של משקיעים מוסדיים שמבקשים ממך להתייחס לבקשה הזו כאילו הגיעה מהם. זה בדרך כלל מספיק בכדי לשכנע את רוב החברות.
חצי כוס מלאה: השנה הגיע מספר המשקיעים שמגבים את ה-CDP ל-655 ושווי הנכסים המצרפי שהם מנהלים עומד על הסכום הפנטסטי של 78 טריליון דולר, שזה בערך פי 5.5 מהתל"ג האמריקאי. ב-2003, לשם השוואה, כשה-CDP התחיל במלאכה, גיבו אותו רק 35 משקיעים בשווי כולל של 4.5 טריליון דולר.
חצי כוס ריקה: המספרים הללו נשמעים נהדר, אבל בפועל, רבים מהמשקיעים שתומכים ב-CDP לא עושים בפועל צעדים נוספים להראות את המחויבות שהם טוענים לה לנושא ההתחממות הגלובלית.
במילים אחרות, כרגע ההתחייבות של המשקיעים היא בעיקר על הנייר והמשמעות היא שהיא מספיק טובה להניע חברות לדווח, אבל לא בהכרח לקחת צעדים משמעותיים, או יותר משמעותיים ממה שהם עושים היום. זה יקרה רק כאשר המשקיעים ישלבו באופן יותר משמעותי את הסיכונים וההזדמנויות שנובעים משינוי האקלים בעבודה השוטפת שלהם.
הדוח של ה-CDP (שנכתב ביחד עם PwC יש לציין) מתייחס ל-500 החברות הגדולות בעולם לפי שווי שוק הנכללות במדד FTSE Global Equity Index. השנה השיבו על הדוח 405 חברות מתוך ה-500.
חצי כוס מלאה: 81 אחוזים זו תוצאה טובה בכל קנה מידה. בשנה שעברה השיבו לדוח 404 חברות, אז אפילו יש כאן שיפור קטנטן (למרות שב-2010 ענו לדוח 409 חברות). בין החברות שהשיבו, אגב, ישנה חברה ישראלית אחת – טבע, ששיפרה השנה את הציון שלה מ-59 בשנה שעברה ל-69 השנה.
חצי כוס ריקה: בין החברות שלא השיבו אפשר למצוא את אפל, אמזון, Caterpillar, טיים וורנר, קומקסט, Bank of China וחברות גדולות אחרות. העובדה שהחברה המצליחה בעולם וחברות מצליחות אחרות ממשיכות להתעלם מהבקשות של ה-CDP נותנת פרספקטיבה קצת יותר מציאותית לגבי הדוח כולו, כמו גם לרמת האיכפתיות של הצרכן הממוצע מהנושא.
נקודת המוצא הינה שחברות מסתכלות על שינוי אקלים במונחי סיכונים והזדמנויות, עם דגש על סיכונים, לאור ארועי מזג האויר הקיצוני שהולכים ונהיים תכופים יותר וההשפעות שלהם.
חצי הכוס מלאה: 81 אחוזים מהחברות דיווחו כי שינוי אקלים מהווה מבחינתן סיכון פיזי (לעומת 71 אחוזים ב-2011). הסיכונים הללו כוללים השלכות הרסניות של ארועי מזג אויר, עלייה בטמפרטורות ובגובה מי הים, מחסור במים וכו'. הנתון הזה כשלעצמו הוא לא מפתיע במיוחד – מה שכן מפתיע ומעניין כאן הינו טווח הזמן של הסיכונים הללו, כלומר מתי הם ישפיעו על החברות.
אם ב-2010 רק 10% מהחברות חשבו שמדובר בסיכון עכשווי, הרי שב-2011 המספר הזה קפץ ל-30% והשנה הוא עלה ל-37%. אחוז החברות שחושב שמדובר בטווח זמן לא ידוע ירד מ-37% אחוז ב-2010 ל-29% ב-2012. הדוח מציין גם את העלייה ברמת הסיכון שחברות רואות לשרשרת האספקה שלהן כתוצאה מההתחממות הגלובלית – 18% ב-2012 לעומת 14% בשנה שעברה.
חצי כוס ריקה: גם אם יותר חברות מזהות סיכונים יותר משמעותיים בשינוי האקלים, רמת התגובה שלהן נותרת פושרת משהו ואחת הסיבות לכך היא שעדיין מבחינת חלק ניכר מהחברות מדובר בסיכון לטווח הארוך (מעל עשר שנים), מה שנותן לנושא רמת דחיפות נמוכה למדי כרגע.
אחרי שחברות מטמיעות את הסיכונים ומבינות את ההזדמנויות שנובעות משינוי האקלים (כן, יש גם כאלו), מגיע שלב קביעת המטרות להפחתת פליטת גזי חממה וכמובן הפעילות הנדרשת בכדי לעמוד בהן.
חצי הכוס המלאה: 181 חברות דיווחו על קביעת מטרות הפחתה אבסולוטיות (167 חברות ב-2011) ו-173 חברות דיווחו על קביעת מטרות יחסיות (רמת פליטות למוצר או לדולר מכירות לדוגמה לעומת 166 בשנה שעברה.
216 חברות דיווחו כי הן הצליחו כבר לעבור את המטרות שקבעו להן (219 ב-2011). צריך לזכור שרמת הפליטות יכולה לרדת בלי קשר לצעדים שחברה נוקטת בהן – בגלל ירידה ברמת הפעילות לדוגמא, ולכן מעניין לראות ש-228 חברות מדווחות שהירידה בפליטות נובעת מהצעדים שהם נקטו להפחתה בפליטות (212 ב-2011).
חצי הכוס הריקה: למרות ש-82% מהחברות מדווחות על מטרות הפחתה, רק 20% קבעו מטרות ל-2020 או מעבר לכך. בנוסף, רמת ההפחתה הממוצעת של פליטות לטווח הארוך בקרב החברות שענו לדוח היא 1% בשנה. בכדי לעמוד ביעד שמדינות העולם הסכימו עליו בועידת דרבן – עלייה מקסימלית של 2 מעלות בטמפרטורה נדרש מהחברות להפחית בממוצע 4% בפליטות שלהן בין 2020 ל-2050.
בשורה התחתונה, החברות אפילו לא קרובות לעמוד ביעד הגלובלי שנקבע, שגם הוא כשלעצמו היה מתווה של פשרה.
אחד הקשרים שהדוח מנסה להוכיח הוא בין התנהלות אחראית בנושא שינוי האקלים וביצועים פיננסיים טובים יותר.
חצי הכוס המלאה: ניתוח של מדד החברות המובילות בניקוד שהן מקבלות מה-CDP על הדיווח שלהן מראה שהתשואה המצטברת על השקעה בהן בשש השנים האחרונות עומדת על 67.4 אחוזים לעומת 31.1 אחוזים תשואה למי ששם את כספו באותה תקופה במדד רגיל מקביל (Global 500). נתוני השנתיים האחרונות גם מראים עדיפות לחברות שמובילות בתחום התגובה לשינוי האקלים – תשואה של 15.9 אחוז לעומת 6.4 אחוז בלבד במדד הרגיל המקביל.
חצי הכוס הריקה: למה ללכלך? שנה חדשה מתחילה, אז בואו נגמור יפה בלי להתחיל לפשפש יותר מדי בנתונים ולהציב סימני שאלה לגבי הערך של הנתונים ועד כמה באמת הם מראים מה שהם מתיימרים להראות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם