הכל דבש? הדבורים שנותרו מחפשות צוף
המחסור במשקעים בשנים האחרונות פגע לא רק בכנרת, אלא גם בתפוקת הדבש. לאחרונה התבשרנו כי השנה תהיה מלאה בדבש במיוחד וכי מועצת הדבש וקק"ל פועלות יחד כדי לספק לנו עוד מהמתוק המתוק הזה
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
במועצת הדבש מסבירים כי השנה ברוכת הגשמים הגבירה את היקף הפריחות של פרחי הבר והעצים הצופניים. "עברנו 7 שנים רעות. החורף האחרון היה אחד מהטובים שזכינו להם בשנים האחרונות ואנחנו רואים שינוי משמעותי בתפוקה. ירדו הרבה גשמים, בהם גשמים מאוחרים, והם השפיעו על פריחות האביב והקיץ", מסביר מנכ"ל מועצת הדבש הרצל אבידור.
◄לא הכל דבש: שודדי הכוורות מכים בדבוראים
◄סקס בכוורת: יותר יחסי מין, יותר דבורים בריאות
עד לפני 3 עשורים הגיעה תפוקת הדבש השנתית בישראל לכ-4,500 טונות. אז היו יותר שטחים פתוחים, שדות חקלאיים ופרדסים רבים כיסו חצי מיליון דונם משטחי המדינה והדבורים הפיקו מפרחיהם הצופניים דבש בשפע.
בעשורים האחרונים הפכה ישראל לאחת המדינות הצפופות ביותר במדינות המערביות. תנופת הפיתוח והבינוי צמצמה את השטחים הפתוחים ועמם את הצמחים, ובהם גם הצמחים הצופניים שמהם מופק דבש. נוסף על כך, השינויים האקלימיים הובילו בעשורים האחרונים לירידה הדרגתית ומדאיגה בכמות הגשמים בישראל.

רק לפני פחות משנה קיימו משרד החקלאות ומועצת הדבש כנס חירום לדבוראים על רקע תעלומת היכחדותם של 30% מאוכלוסיית הדבורים בעולם, החשש מחיסול גידולי מזון והנזק לענפי הבריאות, הקוסמטיקה והטקסטיל. בכנס השתתפו מומחים מהארץ שהציגו שיטות חדשות לבלימת היכחדות הדבורים.
דבורי הדבש אחראיות להאבקת 80% מסך הגידולים החקלאיים בעולם, וכבר לפני 60 שנה הזהיר אלברט איינשטיין בכבודו ובעצמו כי 4 שנים בלבד לאחר שהדבורים ייעלמו מן העולם
"מוזר, אך האדם המשוכלל, ששולח אנשים לחלל, ממציא מחשבים להעברת מידע למרחק של מיליוני מיילים ומשיט ספינות ענק בים - לא הצליח לחקות את מלאכת ההאבקה של הצמחים, כך שאין תחליף להאבקה של חרקים ושל דבורים", מציין אבידור.
הדאגה חובקת העולם מעסיקה ב-3 השנים האחרונות את מומחי הדבורים הגדולים. לאחרונה החל ניסיון להרחיב מגמה חדשה לגידול דבורי הדבש בערים גדולות כמו לונדון, ניו-יורק, הונג קונג ופריז.
"בעולם מדברים על התאמת כוורות לאורח החיים העירוני ולהצבתן על גגות ובגינות ציבוריות גדולות מאוד שבהן יגודלו צמחים צופניים, אבל הרעיון לא רלוונטי לישראל", מסביר אבידור. "שטח הערים בארץ קטן יחסית. אמנם קירבנו את הכוורות לתחומי הערים, אבל ההתמקדות שלנו היא בהגברת הנטיעות של העצים והצמחים שמפיקים צוף גם בתוך שטחים בנויים".
סימה קגן, חוקרת במחלקה לפרחים במכון וולקני במשרד החקלאות, שוחטת את המיתוס הרומנטי שלפיו פרחי הבר זקוקים לשטחים גדולים והם העשירים ביותר בצוף. "הצמח הצופני החשוב ביותר לדבורים הוא אקליפטוס, שנחשב לצמח המלא ביותר בצוף. הוא פורח כל השנה וגם מיטיב לחסוך במים ולחיות בתנאי מדבר", מסבירה קגן.
"את פרחי הבר אפשר להשוות ליישוב שלם שכל הבתים בו צמודי קרקע. כמו שיש בניין גבוה בעיר שמאכלס את כמות התושבים שיש במושב שלם, כך גם אקליפטוס מכיל כמות אדירה של פרחים. עשרות דונמים של שטחים של פרחי בר שקולים לדונם אחד של עצי אקליפטוס".
מועצת הדבש החלה בשנים האחרונות לשתף פעולה עם קק"ל לנטיעות צופניות, ובימים אלו מתקיימים אף מגעים עם רשויות מקומיות ואזוריות שייטעו בגינות העירוניות צמחים כאלה כדי להגדיל את פוטנציאל הצוף לדבורים. כנס החירום לדבוראים התקיים ב-26.12.2011, וכפי שאיש מהמטאורולוגים לא יכול היה לחזות, 4 ימים אחר כך נפתחו לפתע ארובות השמיים והמטירו על פני האדמה והכינרת גשמי ברכה.
השנה כאמור יכלו הדבוראים לנשום לרווחה. אם בשנת 2011 הגיעה תפוקת הדבש בישראל ל-2,800 טונות, השנה (שעדיין לא נגמרה) נסקה התפוקה ל-3,200 טונות. עם זאת, הגורמים העוסקים בנוזל המתוק מודעים לכך שהשינויים האקלימיים ימשיכו להביא לכאן עוד שנות בצורת. לפיכך החלה המועצה במגעים עם גורמים דוגמת הרשות הלאומית לדרכים, כביש 6 ואפילו צה"ל, שנפתח לרעיון של הכנסת עצים צופניים לבסיסים.
החשיבות של הדבש מובילה לעליית מדרגה נוספת בשיתוף הפעולה שנרקם בימים אלה בין קק"ל למועצת הדבש. "אנחנו ממשיכים ואפילו מגבירים את הנטיעות הצופניות עם קק"ל", מסכם אבידור, "כרגע אנחנו נמצאים גם במשא ומתן איתם לט"ו בשבט הקרוב כדי להפוך את החג לשנת הדבורה, תוך התמקדות בנטיעות צופניות".