ת"א בחזית: אל"מ אדם זוסמן מנסה להרגיע
כשהאזעקות יושמעו במרכז, הצפוי לספוג אלפי טילים במלחמה הבאה, חצי מיליון איש ייוותרו ללא מיגון. מפקד מחוז דן היוצא לא מודאג
הדברים הללו ברורים כבר שנים רבות למקבלי ההחלטות וכמובן לציבור, ולמרות זאת רק לשליש מהתושבים יש ממ"דים, שליש יוכלו להגיע למקלטים, ואילו שליש מהתושבים, למעלה מחצי מיליון באזור גוש דן, ייאלצו לבחור במקום שמכונה בעגה הביטחונית "הכי מוגן שיש", כלומר, למעשה כחצי מיליון בני אדם כלל לא מוגנים.
"המספרים אפילו גרועים יותר", מודה זוסמן, "אבל זה מה שיש, אנחנו לא יכולים לבנות ממ"ד לכל בית. אנחנו מבינים את פערי המקלוט, יש צורך במרחבים מוגנים הרבה יותר מכפי שיש כיום, אבל צריך לזכור שרוב הבניינים בתל אביב ישנים ונבנו לפני91', כשנקבע שבכל בניין חדש צריך לבנות ממ"ד. מערכת ההתרעה, לעומת זאת, משוכללת מאוד ושונה ממערכת ההתרעה שהייתה במלחמת המפרץ.
"לפני 20 שנה הייתה מערכת התרעה אחת לכל הארץ, היום יש למעלה ממאה אזורי צפירה בכל הארץ, בגוש דן יש שני אזורי צפירה, ובקרוב נגיע לשבעה אזורים. המשמעות של אזורי הצפירה היא שרק מי שנמצא בסכנה יהיה תחת ערכות מגן בעוד ששאר התושבים יוכלו להמשיך בחיי השגרה. גם משך ההתרעה בגוש דן סביר ועומד על 90 שניות של התרעה לפני נפילת טילים. בשדרות משך ההתרעה הוא רק 15 שניות".
קשישים, חולים או אנשים שאין בסביבה שלהם מרחב מוגן לא יוכלו למצוא מחסה בתוך דקה וחצי.
"ההוראה שלנו היא לרוץ למרחב הכי מוגן שיש, ממ"ד, מקלט, למצוא מחסה מתחת למשקוף או בחדר פנימי. במקרה שאין כל אלטרנטיבה אחרת רצוי להיצמד לקיר בטון. אם יש פגיעה במקום סמוך, קיר בטון יכול להציל חיים. לגבי פגיעה ישירה, אפילו החמ"ל שלנו לא נבנה כך שהוא יעמוד בפני פגיעה ישירה".
דוח של אגף התכנון בצבא קבע שבזמן מלחמה עלולים ליפול אלף טילים ביום במדינת ישראל. המשרד להגנת העורף קבע שהרוג אחד על כל עשרת אלפים טילים ייחשב להישג. על אף שצה"ל בכלל ופיקוד העורף בפרט מתכוננים במשך שנים לתרחיש הבלהות הזה, המספרים האלו כמעט בלתי נתפסים. זוסמן מודע למשימה הרת הגורל
"בזמן מלחמה כל אחד צריך לחשוב שהטיל בדרך אליו ולקחת אחריות אישית על הביטחון שלו, וזה לא משנה אם זה טיל אחד או כמה מאות. טיל פאג'ר 5, שנחשב לטיל קטן באופן יחסי, עלול להרוס בניין שלם אם הוא פוגע בו פגיעה ישירה".
מה זאת אומרת אחריות אישית?
"כל אחד צריך לחשוב שהטיל בדרך אליו, לברר מה הסביבה המוגנת ביותר שלו במרחב החיים הטבעי שלו, בבית ובעבודה. רצוי גם להצטייד במסיכות אב"כ".
אין מספיק. כמחצית מתושבי המדינה יעבירו מלחמה בלעדיהן, במלאי יש רק עשרות אלפי מסיכות.
"זו לא בעיה של מחוז דן בלבד. אם יהיו מסיכות אספק אותן".
אחרי מלחמת המפרץ התגלה שהמסיכות היו פגומות.
"זה כבר לא כך. הציוד עכשיו טוב. אם יהיה אירוע, הציוד יוכיח את עצמו. התרגולים שלנו הוכיחו שאנחנו בדרך הנכונה. בישראל אין ניסיון לאירועים של נפילת טילים לא קונבנציונליים, וכל עוד אין בזה ניסיון אי אפשר לדעת מה יקרה, ולכן מתבססים על ניסיון בעולם ועל שכל ישר".
לפני כחצי שנה נחשף שתקציב פיקוד העורף ירד ברבע.
"חונכתי להסתדר עם מה שיש. לעולם לא יהיה לנו מספיק תקציב, אין מה לעשות. אם היה מספיק תקציב היינו בונים ממ"ד בכל בית. האיום עולה, האויב משדרג את עצמו, ואנחנו נשתדל לעשות את המקסימום עם מה שיש לנו. יש לנו גדודי חיילים שלנו שיגיעו לכל פינה. הם יודעים להתעסק עם לכודים באירועים קונבנציונליים ולא קונבנציונליים.
"גם התושבים מתחילים לגלות הבנה. עשינו תרגיל בשכונת צהלה בתל אביב. אין להם שם חשיבה לשעת חירום, אבל כ-200 אזרחים התנדבו לסייע, וזה תקדים שאפילו בארצות הברית לא הגיעו אליו".
על אף הלקחים שהופקו ממלחמת לבנון השנייה לאחר שטילי החיזבאללה המחישו את עומקו של חוסר המוכנות של העורף, אין ספק שמדינת ישראל תעמוד במצב לא פשוט של ירי אלפי טילים למרכזי האוכלוסייה. את רוב האש יספוג כאמור גוש דן שסובל נואשות מהיעדר אמצעי מיגון מתאימים.
בתל אביב יש חניוני ענק תת קרקעיים. אתם ממליצים לתושבים להימלט לתוכם?
"בתאטרון הבימה יש חניון מדהים, היה לנו כנס עם בעלי החניונים הפרטיים, תיארנו להם מה עומד לקרות, הם הבינו שהחניונים שלהם יכולים להציל חיים. בחניון של הרכבת הקלה אנחנו פועלים להקים מקלחות. ברוב החניונים אין שירותים וציוד שמתאים לשהייה ארוכה, אבל על פי הצפי התושבים יצטרכו לשהות במקלט רק עשר דקות".
נערכתם לפלישה של תושבים מפוחדים לחניונים? במלחמת העולם השנייה תושבי לונדון שהו במשך שבועות ארוכים בתחנות הרכבת התחתית התת קרקעיות.
"על הסדר המשטרה תצטרך לשמור. בלונדון לא הייתה מערכת התרעה כמו שיש לנו עכשיו, ולכן אנשים חיפשו מסתור בכל מיני מקומות. אנחנו מאפשרים לכל אזור התרעה משלו. אני מניח שתיווצר מעין שגרת חירום. תושבים שהטיל יהיה בדרך אליהם ייכנסו למקלט, יישבו בו עשר דקות ויוכלו להמשיך בחייהם עד להתרעה הבאה".
אם נחזור שוב לאנגליה, ילדים פונו בזמן מלחמת העולם השנייה לאזורים שקטים יותר. גם לכם יש תוכניות כאלה?
"אנחנו לא מעודדים את זה. אנחנו חושבים שיש לאזרחים מענה סביר מתוך ידיעה שיהיו נפגעים".
תסייעו להקים ערי אוהלים בערבה, כדי שלמי שלא ירצה להישאר בגוש דן יהיה לאן לברוח?
"אנחנו מאמינים במשפט: ביתך הוא מבצרך. הסביבה הטבעית ביומיום היא גם הסביבה הכי נכונה בזמן חירום. אנחנו לא חושבים שנכון להעביר אלף אוטובוסים מגבעתיים למצפה רמון. אם נזרוק אזרחים בחורשה ליד קריית גת זה יחזיק מעמד יום-יומיים ואז יתחילו לצוץ בעיות".
במלחמת לבנון השנייה ארקדי גאידמק שהעביר תושבים למקומות בטוחים הפך לדמות נערצת.
"המחקרים שלנו מוכיחים שבזמן חירום האזרח מעדיף להיות בסביבה הטבעית שלו. אם יהיה צורך לפנות אוכלוסייה, נעמיד את בסיסי צה"ל לרשות האזרחים, אבל בגדול התפיסה של פינוי אזרחים איננה התפיסה שלנו".
יש בתל אביב מתקנים כמו הקריה, רדינג ומגדלי עזריאלי שעלולים להיות מטרה לטילים.
"הגזרה שלנו רוויה במתקנים אסטרטגיים. אנחנו עושים עבודה מאוד מאומצת במיגון שלהם. תחנת הכוח רדינג נמצאת בתהליך של מיגון. גם את תחנת הכוח באשקלון לא מיגנו ביום אחד. ב-2006 הטילים לא הגיעו לגוש דן, היום זה לא המצב. בסיבוב הקרוב האויב יגיע לגוש דן".
מה אתם עושים לגבי מפעלים עם חומרים מסוכנים?
"באזור התעשייה בחולון יש מפעלים כאלה. גם בריכות פרטיות עם כלור עלולות להיות מסוכנות. בחולון כ-40 עובדי עירייה עברו הכשרה למחלצים שיוכלו לסייע לתושבים עד שאנחנו נגיע".
איך תתמודדו עם פקקי התנועה שיווצרו כשעשרות אלפי תושבים ינסו להימלט מגוש דן?
"יש הנחיות ברורות לגבי מכוניות. הנהגים יצטרכו לעצור ולעמוד בצד הדרך. אנחנו נעשה כל מה שצריך כדי לפנות צירים עוקפים ולהגיע לכל מקום כדי להציל חיים".
אתה לא חושש שבשעת חירום תשתרר מהומה, התושבים יהיו מבוהלים וצוותי חירום מכל הזרועות יעבדו בלי תיאום ולא יצליחו להשתלט על המהומה?
"בתחילת המלחמה תהיה איזושהי אי ודאות, כמו בכל אירוע, אבל אנחנו נעשה סדר, בדיוק בשביל זה אנחנו מתאמנים. כל אחד יודע מה הוא צריך לעשות. הכוונה שלנו היא ליצור חמ"ל משותף. היום יש לנו חפ"קים משותפים של מד"א והרשויות המקומיות. החשיבה היא להקים חמ"ל של כל זרועות החילוץ. אחרי אסון הכרמל כשכל אחד פתח חפ"ק, הבנו שיש צורך בחמ"ל משותף. האזרח הוא לנגד עינינו".
בסופו של דבר, האם לא נחזור לימי מלחמת המפרץ כשההוראה תהיה לשתות מים ולעמוד מתחת למשקוף?
"המון דברים קרו מאז מלחמת המפרץ. הפערים עוד גדולים, מפני שהאיום גדל כל הזמן, אבל גם המוכנות הולכת וגדלה. היום האזרח יודע שבמקרה חירום יגיע אליו כוח מיומן כדי לחלץ אותו, חלק מבתי החולים ממוגני אב"כ, חלקם תת קרקעיים. אנחנו במקום אחר לגמרי. החששות ברורים, אבל אני מקווה שהאזרחים רואים את התרגילים שלנו ויודעים שהיום הכל נראה אחרת. עד כדי כך הכל שונה עכשיו, שבעתיד אזרח יקבל הודעת אס-אם-אס שתודיע לו שעליו להיכנס למרחב מוגן".
אתה יכול להסתכל בעיניים למיליון וחצי תושבי מחוז דן ולהגיד להם שהכל יהיה בסדר?
"המלאכה עוד רבה לפנינו, אבל ברור לי שיש מענה סביר לאזרחים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם