הלוחמת שהסתתרה מגלה: אם הייתי "גיבורה", הייתי נחטפת
חיילת גדוד קרקל שננזפה בעקבות התנהלותה בפיגוע בגבול מצרים מספרת במכתב אישי על הרגעים המצמררים ועל ההחלטה להתחבא. "ראיתי מחבל שמנסה לכוון עליי ולא מצליח", העידה הלוחמת והוסיפה: "זה קורה כשהטלפון דלוק ואימא שומעת הכל"
עוד ידיעות בנושא:
- לוחמת קרקל הבחינה בלוחמים והסתתרה
- נתניהו: "נמנע פיגוע קטלני הרבה יותר"
- אבי הלוחם שנהרג: היה גאה לשרת בצבא
במכתב שהגיע לידי nrg מעריב גוללה הלוחמת את השעה וחצי הקשות בחייה, ואת הרגעים הקשים עוד יותר לאחר מכן: "שעה וחצי חיפשו אחריי וחשבו שאני חטופה או פצועה. אז כן, אם הייתי גיבורה ונשארתי שם, אז הייתי בטוח נחטפת או נהרגת או כל דבר אחר. זה הסיפור שלי. אני לומדת ממנו מה שאני יכולה".
"אם הסיפור יצא לתקשורת, החלטתי לכתוב לכם את הסיפור בראייתי", כך פתחה את המכתב. "יום שישי, שעה 12:00 בה מתבצע חילוף הנהגים, הכוח שלנו בסיור סטטי עם הזרים (המסתננים, א.מ.ד) בנקודה. הסמל שלי פונה אליי ואל ש' (החיילת שהשתתפה מאוחר יותר בחיסול המחבלים, א.מ.ד) ואומר ש-ש' תישאר למעלה וש' (נוספת) תהיה מפקדת נסיעה לש"ג לחילוף נהגים".
"נשארתי לבד בהאמר ובמרחק של מאה מטר פרקו התותחנים את הציוד שלהם. ישבתי לבד בהאמר החשוף ודיברתי עם אימא שלי. השעה הייתה 12 ושבע דקות למיטב זכרוני. נשמעו צרורות לעברי ואני אומרת לאימא שלי 'יריות, יריות' ומייד מדווחת בקשר על ירי. סרקתי את השטח בעיניים וחשבתי שאולי הירי בא מהתותחנים, אולי זיהו משהו, ולכן לא פתחתי ישר באש".
כפי שתיארה החיילת, לאחר כמה שניות היא זיהתה רעש של ירי ומחבל שכיוון אליה נשק. "אני במרחק של 70 מטר חשופה ממנו ובנס לא נפגעת", סיפרה. הלוחמות הנוספות טענו בדיעבד כי שמעו אותה צורחת, ככל הנראה לאחר שהבחינה באחד המחבלים.
"מיד פרקתי מההאמר ותפסתי מחסה מאחורי הגלגל האחורי", תיארה את רגעי האימה. "טענתי את הנשק וניסיתי שוב לעלות בקשר ולדווח. בעודי מנסה להגיע לקשר שנמצא בצד השני, שוב הירי מכוון לעברי".
"אני חוזרת למחסה מאחרי הגלגל וקולטת שאני לבד, אין לי חיפויים, אין לי עם מי להסתער", היא נזכרת. "אני מסתכלת ומביטה לכל התותחנים שלא ידעו על מיקומי ומבינה שברגע שאני פותחת באש יכול להיווצר ירי דו צדדי והריגה מכוח אש צה"לית".
החיילת ממשיכה ומגוללת את האירוע הקשה שהתרחש כולו כאשר אמה נמצאת עדיין על קו הטלפון ושומעת את היריות לעבר בתה. "כל זה כשהטלפון דלוק ואימא שומעת הכל", היא ממשיכה
"את המחסה תפסתי כאשר אני רצה לכיוון מזרח ועוזבת את מקום האש. בעודי רצה ומסתכלת לאחור, מחבל מנסה לכוון עליי ולא מצליח. כשאני מגיעה לכביש בחוסר אוויר אני ממשיכה לרוץ, נשכבת מאחורי מחסה ומתקשרת לסמ"פ שלי. אני לא מצליחה לתפוס אותו ומייד מתקשרת לנהגת של הסמ"פ וצורחת לה 'יורים עלינו, יש מחבלים'".
"חששתי שאחד המחבלים יעקוב אחרי ותפסתי מחסה ופשוט חיכיתי. הבנתי שאני חיה בנס אבל לא ידעתי מה מתחולל למעלה. כעבור שעה וחצי הקצינה והמ"כית מצאו אותי ולקחו אותי לנקודה. שעה וחצי חיפשו אחריי וחשבו שאני חטופה או פצועה. אז כן, אם הייתי גיבורה ונשארת שם, אז הייתי בטוח נחטפת או נהרגת או כל דבר אחר. זה הסיפור שלי ואני לומדת ממנו מה שאני יכולה".
בעמוד הפייסבוק של החיילת, היא כתבה לאחר האירוע: "לבד, בין המון אנשים שמוחאים לעצמם כפיים". היום בבוקר היא טלפנה להוריה, פרצה בבכי ואמרה: "'עשיתי מה שלימדו אותי'. לאחר השיחה, אביה התקשר למפקדיה וביקש שיעקבו אחר מה שקורה לביתו.
בשיחה עם nrg מעריב, טען היום האב כי בתו פעלה כמו שצריך. "כבר חודשיים היא בקו ופעם בשלושה שבועות היא מגיעה הביתה. תמיד היא שאפה להיות לוחמת. עד האירוע האחרון הן לא ידעו עד כמה האזור הזה באמת מסוכן".
"אין לי ספק שהיא פעלה כמו שצריך ופשוט חששה מירי דו צדדי", הדגש האב. "היא תמיד נתנה את עצמה בכל המשימות ואני בטוח שלמרות הקושי היא תתאושש. בסך הכל ירה עליה מחבל והיא יצאה בריאה אז כל השאר מתגמד".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "לאור העובדה שהאירוע נמצא בתחקיר ע"י המפקדים, לא נתייחס לחלקי דיווח מהאירוע שהגיעו בצורה זו או אחרת. חלקים אלו אינם משקפים את האירוע במלואו ועושים עוול לחיילים שהשתתפו בו. לכשיסתיים התחקיר, יוסקו המסקנות הנדרשות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם