לא לפחד מאובמה
למרות תמיכתו של נתניהו במיט רומני, אפשר להיות רגועים: הנשיא הנוכחי אולי סולד מראש ממשלת ישראל אך אינטרסים מדיניים גוברים על העניינים האישיים
עדיין לא הפסיד. רומני צילום: אי-פי
ברם, על פי מצב העניינים כעת, אובמה יכול להרגיש טוב. מסקר של מכון "פיו" משבוע שעבר עולה כי אובמה פתח פער של שמונה אחוזים (51-43) בקרב כלל האוכלוסיה. חשוב מכך, אובמה גם מוביל במספר מדינות מפתח אשר הן אלה שלמעשה יכריעו את גורל הבחירות (פלורידה, אוהיו, וירג'יניה ואחרות).
רומני עוד לא אמר את המילה האחרונה
העובדה שאובמה פותח פער למרות ההתגייסות (המוטעית והלא מובנת) של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לבחירתו של רומני גורמת לרבים בישראל לחשוש מנחת זרועו של אובמה לאחר הבחירות. אולם, הטענה על פיה אובמה בקדנציה שנייה "יתנכל" לישראל רק משום שהוא סולד מראש ממשלתה היא שגויה ומוטעית ביסודה.
לא עוין את ישראל. אובמה צילום: אי-אף-פי
על פי ניסיון העבר, נשיא בקדנציה השנייה רוצה לייצר לעצמו מורשת כדי שיוכל להירשם בדפי ההיסטוריה כמוצלח ומשפיע. ללא קונגרס תומך, הממשל האמריקאי בראשותו של אובמה יהיה בעיקר תקוע, ויזדקק לתמיכה רחבה כדי להניע תהליכים משמעותיים, שיכולה להיפגע ממראה עין של אי-תמיכה בישראל.
שנית, בניגוד לטענתם של רבים, אובמה אינו עוין לישראל. ההיפך הוא הנכון. שיתוף הפעולה הביטחוני בין שתי המדינות בתקופתו הוא מהטובים שהיו אי פעם, והתמיכה הכספית הצבאית של ארה"ב בישראל בתקופתו היא
הגבוהה ביותר בהיסטוריה (הרחבתה של "כיפת ברזל," למשל, רשומה על שמו).
שלישית, אובמה ונתניהו סיימו מזמן את גן הילדים (לעתים קל לשכוח זאת, אבל בדקתי וזה נכון) ולמרות שאובמה כנראה אכן סולד באופן אישי מנתניהו, אינטרסים מדיניים וביטחוניים גוברים על העניינים האישיים וישראל היא בעלת ברית נאמנה וחשובה לארה"ב במזרח התיכון - אפילו נתניהו לא יכול לשנות זאת. גם ביל קלינטון לא חיבב את נתניהו באופן אישי (ורבים מאנשיו של אובמה היו שם גם בשנות התשעים), ולמרות זאת קלינטון זכה לפופולאריות רבה בישראל ונחשב לנשיא אוהד גם בקדנציה השנייה השלו.
ייתכן שאובמה בדרך לכהונה שנייה, אבל רומני עוד לא אמר את המילה האחרונה. בכל מקרה, לישראלים אין מה לחשוש. אובמה יהיה ידיד לישראל גם בקדנציה הבאה שלו, בהנחה ותהיה כזו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם