ניפגש בעליון

המסר שיצא היום מבית המשפט המחוזי בירושלים בנוגע לחלקו של אהוד אולמרט בפרשת הולילנד אינו מרתיע. אולי ברוח הימים הנוראים, זהו מסר סלחני, סלחני מדי

נועם שרביט | 24/9/2012 15:46 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
1. גזר דינם של אהוד אולמרט ושולה זקן מפתיע, למרות שהשופטים המשיכו את הקו המקל מאוד שנקטו עם הנאשמים בהכרעת הדין. העונשים שנגזרו על השניים קלים למדי, ביחס לענישה המקובלת בעבירות אלו. גזר הדין נדמה לעתים כנאום הסניגורים, ובין השורות גם ניתן אולי לקרוא בו ביקורת על הפרקליטות, שהעידה את טלנסקי בעדות מוקדמת והעמידה לדין את אולמרט בשתי פרשות מהן זוכה, ודווקא הן שהובילו להתפטרותו מראשות הממשלה.

בגזר הדין השופטים אמנם עקצו את אולמרט, שאמר לאחר הכרעת הדין כי הורשע בסך הכל ב"אי תקינות פרוצדורלית". הם הזהירו מתיוג עבירת הפרת האמונים כעבירה טכנית או פרוצדורלית וציינו שהיא חלק מעבירות השחיתות. אלא שהמסר שיצא היום מבית המשפט המחוזי בירושלים אינו מרתיע. אולי ברוח הימים הנוראים, זהו מסר סלחני, אך סלחני מדי.
אהוד אולמרט לאחר הקראת גזר דינו
אהוד אולמרט לאחר הקראת גזר דינו צילום: אורי לנץ
2. חזרתו של אולמרט לפוליטיקה לא תיעשה בקרוב. ראשית, כל עוד הוא עומד לדין בפרשת הולילנד הוא אינו יכול לכהן בממשלה. אם יזוכה במשפט הולילנד, העתיד אינו כה ברור. חוק יסוד הממשלה קובע כי "לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר, וביום מינויו טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר... אלא אם כן קבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות העניין, משום קלון".

אם ירצה אולמרט לשוב לפוליטיקה, יהיה עליו לפנות מיוזמתו
ליו"ר ועדת הבחירות ולבקש לקבוע שלא דבק קלון במעשיו. אם כך ייקבע, הדרך פתוחה בפניו לרוץ לראשות הממשלה או להתמנות לשר. אם ייקבע שדבק קלון במעשיו, תעלה במלוא עוזה השאלה האם כשנכתב בחוק "מאסר" הכוונה גם למאסר על-תנאי או רק למאסר בפועל. הנושא טרם הוכרע בפסיקה ולכן יובא מן הסתם להכרעת בג"ץ. מעבר לכך יש לזכור שבג"ץ פסק מספר פעמים בעבר שגם כאשר מועמד עומד בתנאי הכשירות הפורמליים לתפקיד וצולח את המגבלות החוקיות, אין זה אומר שמינויו ייחשב לראוי וסביר.

3. אולמרט, פרקליטיו ויחצ"ניו כבר פתחו היום במערכה נגד הערעור. "זו תהיה רדיפה", אמר עו"ד נבות תל-צור, בניסיון ללחוץ על הפרקליטות להימנע מכך. אלי זהר ציטט באופן לא מדויק פסיקה של העליון מלפני כשבוע, שבה הזכירו השופטים לפרקליטות שהמדינה צריכה לערער על זיכויים פה-אחד רק לעתים רחוקות.
  
אבל לא רק ראשי הפרקליטות מפקפקים בצדקת הכרעת הדין. שורה של משפטנים בכירים, ובהם שופטים מכהנים ובדימוס, סבורים שהפרקליטות חייבת לערער על הכרעת הדין המנוגדת לרוח הפסיקה.
  
כעת ניתן לומר כמעט בוודאות שההתלבטות בפרקליטות אינה אם לערער, אלא האם לערער גם על הזיכוי בפרשת ראשונטורס. על הזיכוי בפרשת טלנסקי הפרקליטות תערער כמעט בוודאות, שכן מדובר בקביעות משפטיות שערכאת הערעור מתערבת בהן יותר בקלות. "הפרשה לא הסתיימה", אמר היום ראש צוות התביעה, אלי אברבנאל. ולמי שלא הבין את הרמז - ניפגש בעליון.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

נועם שרביט

צילום: .

עו"ד. הפרשן המשפטי של מעריב

לכל הטורים של נועם שרביט

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים