דיון בכנסת: "2,000 אנשים הולכים
הביתה, לאף אחד לא אכפת?"
בצל החשש להמשך קיום עיתון "מעריב", הכנסת נדרשה להבטחת זכויות 2,000 העובדים. "אנחנו לא מבקשים טובות, כספי הפנסיה מגיעים לנו לפי חוק", אמר הכתב אריק בנדר. "לא היה משבר כזה עשרות שנים", הוסיף כבל. נשקלת הקמת ו.חקירה פרלמנטרית
- דעה: כולנו נרתמים להציל את מעריב. זה עדיין אפשרי
- פנייה לרה"מ: הצל את עיתון מעריב מקריסה
בפתח הדיון, אמר יו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן: "מעריב נכנס למבוי סתום מבחינה פיננסית. בתוך התהליך הזה התגלתה עובדה מדאיגה, שזכויות העובדים האמורות להיות מובטחות על פי חוק - נמצאות בחסר של קרוב למאה מיליון שקלים. זה מצב שלא מתקבל על הדעת, לא שמצבו של העיתון מרנין, אך הנושא החשוב ביותר הוא האם היה כשל כזה במערכת הזכויות הפנסיוניות, עד כדי כך ששקל לא יחסר לשום עובד, מי שעשה זאת ברשלנות פושעת צריך לעמוד לדין".
"ועדת הכלכלה שעסקה בשנה האחרונה בעיקר במשבר במדיה הדיגיטלית וערוץ 10, צריכה לשאול את השאלה - האם אין אינטרס ציבורי להתערב בשוק התקשורת כיוון שהמגמה די ברורה. קרוב לאלפיים עובדים מצויים על סף הליכה הביתה במצב תעסוקתי השורר כיום".
לאחר דבריו, ביקש שאמה-הכהן כי ראשון הדוברים יהיה עיתונאי הכנסת של מעריב, אריק בנדר, שמסקר את המשכן קרוב לשלושים שנה. "במהלך הקריירה העיתונאית שלי סיקרתי עשרות מאבקי עובדים. אנחנו סימפטום של מחלה שפוקדת את כל כלי התקשורת בישראל - היום זה אנחנו, מחר "הארץ", מחרתיים "ערוץ 10" ואפילו "ידיעות אחרונות" כבר לא מלקק דבש", אמר בנדר.
בדבריו, הבהיר בנדר כי ציפיית העובדים מהוועדה היא שהאחרונה תצא בקריאה לממשלה כדי לנקוט במהלך שיציל את העיתונים המודפסים מקריסה טוטאלית. "המדינה תישאר בסוף רק עם חינמון אחד שתומך בממשלה", הבהיר בנדר.
"במשבר של מעריב, 2,000 איש עשויים להיות מפוטרים. שמענו מפי גורמים רשמיים שיש מחסור של כספים בקופה ואנחנו לא מבקשים טובות מאף אחד, שיהיה ברור, אלה כספים שמגיעים לנו על פי חוק ודין. ואם לא ישולמו מדובר בעבירה פלילית ומי שיעשה זאת, יצטרך לתת את הדין על כך".
הנאמן, עורך הדין שלמה נס, המופקד כעת על הבראת החברה למשך חודש, סיפק סקירה של המתרחש בימים אלה ב"מעריב". "בית המשפט הטיל עלינו לייצב את העיתון והגענו להבנה עם נציגי העובדים", אמר. "העובדים ממשיכים לעבוד ויש בעיות לא פשוטות אבל ננסה לפתור אותן".
נס ציין כי עסקת בן צבי הוקפאה על ידי השופטת, וכעת נבדקות חלופות שונות, על מנת למצוא בעלים חדש שיחתום על עסקה וייכנס למעריב.
מנכ"ל החברה, טל רז, ציין כי מעריב לא התנהל כעומד על סף סגירה וכי לא נעשו השלמות שכר אחורנית. "גם לי יש בעיה עם העבר. מה שאני יכול לומר בוודאות רבה הוא שמתקופת כניסת IDB לעיתון שזה שנה ושמונה חודשים כל הניכויים וההפרשות נעשו כדין".
"אני לא יודע אם
חבר הכנסת איתן כבל ציין כי יש להתמקד בנושא הפיצויים וההשלמה הפנסיונית. "הדבר המיידי שבלעדיו אי אפשר להתקדם הוא איך יכול להיות שמעסיק במדינת ישראל אומר לעובדיו 'אני יכול לשלם לכם רק 70 אחוז פיצויים'. זה הסיפור".
יו"ר דירקטוריון מעריב, דני יעקובי, טען מצידו כי לא חסרים כספי פנסיה לעובדים. לדבריו, נוחי דנקנר חיפש במשך חודשים רבים משקיעים בארץ ובחו"ל כדי להימנע מסגירת העיתון וכעת בית המשפט הקפיא את ההליכים כשיש עסקה עם בן צבי בדרך.
עסקה נוספת שהוקפאה לדברי יעקובי היא "העסקה למכירת הנדל"ן שיושב עליו בית הדפוס, שלשם כך יצא מכרז שעכשיו יצטרכו לנהל אותו הנאמנים", כלשונו. "שתי העסקאות האלו אמורות להבטיח את התשלום של חובות העיתון, ואני מניח שגם את מרבית זכויות העובדים. אם ייווצר ההפרש, אנחנו ניקח את חלקנו בבעלות שזה 70% ואת היתרה השותף השני, הכשרת הישוב, צריך להשלים", הוסיף.
קים שהם-ניר, סמנכ"לית בהכשרת היישוב, השיבה לדברים, כשאמרה בתחילת דבריה כי לבעלי השליטה אין חובות לחברת "מעריב". עם זאת, לאחר מכן טענה כי החובות נמכרו יחד עם החברה לנוחי דנקנר ועל כן אמרו לה חברי הוועדה כי מאחר שברשותה 30% ממניות החברה, עליה להשלים את כיסוי החובות שנותרו.
למרות זאת, שהם-ניר לא הסכימה לקבל את העניין. יו"ר הוועדה השיב לה: "אם יש חובות לעובדים, בעלי השליטה לא יישארו נקיים. הכסף יוחזר לעובדים על ידי מי שאחראי לו, בין אם מדנקנר ובין אם מנמרודי".
העורך הראשי של מעריב, ניר חפץ, אמר: "נוחי דנקנר אומר כי הוא מגוייס רק לדבר אחד - לדבריו, אם יווצר פער, IDB תשלים את חלקה היחסי בחברה – 70 אחוזים. הכשרת היישוב עדיין מחזיקה ב-30 אחוז מהחברה".
"2,000 אנשים הולכים הביתה, זה כמו ארבע פעמים פיניציה – אף אחד לא מסתכל על זה?", קראה עדי זורע, עובדת מעריב בירושלים.
ציון חבס, עובד הפצה, סיפר כי בשנה האחרונה כי עשרה אחוזים מהכספים שהיו אמורים לעבור לקופת הפנסיה שלו, לא עברו. "פניתי במיילים למנכ"לים שלי ולא קיבלתי תשובות, אמרו לי יהיה בסדר", הוסיף.
יואב ריבק, ראש אגף החדשות במעריב, אמר כי לפני כשנתיים התחיל גל של מכתבים מחברות הביטוח לעובדים, בהם נכתב כי הם עלולים לאבד את הזכויות הפנסיוניות בגלל אי הפרשה של כמה חודשים. "כשבדקנו גילינו שהיו עובדים רבים שקיבלו מכתבים כאלה. מה שהתברר זה שלעובדים רבים במעריב נלקחו כספים מהמשכורות - ואף אחד לא יודע לאן הם לא הגיעו".
"בזמנו נאמר לנו שהייתה בעיה, ושסוכן ביטוח שמונה מטעם העיתון עשה את זה לעובדים. אני מספר את זה כדי שתבינו איך העיתון התנהל בשנים האחרונות. מי שביקש את הדוחות הרבעוניים, קיבל את זה. אבל יש מספיק עובדים שלא קיבלו את הדוחות הללו ולא בדקו את ההפרשות שלהם, ואם יבדקו יראו שבשנים 2009 ו-2010 נעלמו כספים".
המנכ"ל, טל רז, שהגיב לטענות בסוגיית כספי הפנסיה, אמר כי ידוע לו על מקרים בודדים בלבד אשר נמצאים במצבו של חבס. "אני יכול לספור אותם על יד אחת", אמר. עם זאת, כשיו"ר הוועדה שאל למי מבין העובדים שנמצאים באולם יש את אותן בעיות, הרימו רבים את ידיהם באוויר וטענו כי יש עוד רבים כמותם.
רז הוסיף והתייחס לפרטי עסקת בן צבי, וטען כי על פי מתווה העסקה עובדי ההפצה והדפוס נשארים עובדי מעריב, לפחות לחצי שנה. "עסקת שלמה בן צבי שהובאה לפתחו של דוקטור נס ועורך הדין ארבל, היא עסקה שאני עבדתי עליה אישית יומם ולילה, כיוון שהיא עסקה שכן מצילה את העיתון. והדבר השני הוא שהעסקה הזאת מותירה 1,600 איש עובדים", אמר רז. מטר התפרץ לדבריו ואמר - לחצי שנה.
"בעסקת בן צבי, אנחנו ניסינו וטרחנו והצלחנו להשאיר כמה שיותר עובדים. בחצי השנה הראשונה בן צבי שומר את העסק הזה עובד", הוסיף רז. שלמה נס, כונס מעריב, ביקש לציין על רקע הדברים כי נכון לעכשיו עסקת בן צבי מוקפאת על פי דרישת בית המשפט.
יו"ר ועד העובדים של מעריב, חגי מטר, הדגיש כי אמר לצד הדיון על זכויות העובדים, יש לנסות ולהציל את העיתון, וביקש לוודא כי ההתחייבות של נציגיו של דנקנר לשלם 70 אחוזים קבילה בבית המשפט. חברי הוועדה השיבו לו כי הדבר נרשם בפרוטוקול. "אנחנו בקשר גם עם אנשים שפוטרו בשנים האחרונות", אמר מטר. "לחלקם יש בעיות עד היום, חלקם פנו למשטרה".
חגי "יש משבר בעיתונות בכלל. זה משבר עולמי, עיתונות הפרינט נמצאת בקריסה. בתוך המצב הזה, יש גם אינטרס של הממשלה ושל הכנסת להתערב", אמר. "אנחנו חושבים שצריכה לצאת מפה קריאה לממשלה לשבת עם העובדים ועם העיתונים השונים, כי אנחנו נמצאים אחרי הדקה ה-90, וכלי התקשורת האחרים נמצאים בדרך".
בהמשך הדיון חלק מהשרים דנו במעורבות הציבורית והממשלתית הנדרשת להצלת עיתון מעריב. חבר הכנסת איתן כבל, אמר: "מאז מפעל אתא לא היה סדר גודל כזה של עובדיים שאמורים להיות מפוטרים. אני לא מקבל את זריקת האחריות מאחד לאחר".
לדברי כבל, המשמעות היא שזה ייגמר בבתי משפט. "אנחנו רוצים לתת מענה, אנשים לא מבינים את העוצמה של המשבר הזה במעריב, היא גדולה והיא מהווה תקדים שעדיין לא היה כמותו בשוק יחסי העבודה בישראל. לא נעבור על זה לסדר היום. לא ייתכן שעובדים צריכים להתחנן לקבל את מה שהם צריכים לקבל על פי דין. זו סוג של חוצפה".
"מה זה כן בדקתם או לא בדקתם? זה אמור להיות עסק נקי, לא עסק של גנבים. אני אומר לך אדוני היו"ר, אנחנו בבית המחוקקים לא נוותר. ואתה מתחייב לקיים ישיבה נוספת מיד אחרי החגים. יש דברים שלא יכולים להמתין. בסופו של עניין עסקים קורסים כי הבעלים חזירים, או כי המנהלים גרועים או שילוב של שניהם".
"אני מבקש שנרים את הכפפה כוועדה, אני פניתי אליך ללא הבדל של מפלגות, כדי שנקים ועדת משנה, שנקצוב לה זמן של עבודה אינטנסיבית. אם אנחנו לא נעשה את זה, הממשלה לא תעשה את זה. זאת חובתנו, העסק בקריסה", אמר.
ח"כ נינו אבסדזה (קדימה) התייחסה גם היא לסכנה הנשקפת למעריב, ואמרה: "זאת מחלה שמתפשטת, תקשורת מתה אחרונה לפני הדמוקרטיה".
ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר בדיון כי: "עסקת דנקנר – בן צבי היא שערורייה ומדאיגה אותי מאוד. 2000 עובדים מפוטרים, בתקופת החגים, מבלי שהובטחו זכויותיהם הבסיסיות לפיצויים ופנסיה".
"העובדים יאלצו לעבור סלקציה כפולה כדי להמשיך ולעבוד עבור הבעלים החדש: סלקציה פוליטית וסלקציה כלכלית במסגרתה המעטים שימשיכו לעבוד יתקבלו כעובדי קבלן ללא כל זכויות עבור השנים שעבדו במעריב".
לדברי חנין, המשבר בישראל אינו רק השתקפות נוספת של המשבר העולמי של העיתונות הכתובה אלא משבר ייחודי שהגורמים לו הם לא רק מנגנוני השוק אלא גם מנגנונים פוליטיים. "לכן על המדינה להתערב, להשקיע כסף בתחום העיתונות. דמוקרטיה עולה כסף וצריך להשקיע בה. אין מנוס מכך. בכל מדינות אירופה, להוציא בלגיה, יש מנגנונים של סבסוד ישיר או עקיף".
אני מציע שבמקום לחפש איל תקשורת כזה או אחר, נעביר את העיתון לעובדים – יש בו 2000 עובדים שיודעים לנהל אותו, לכתוב בו, להפיץ אותו. יש דבר אחד שאנחנו יודעים בוודאות: הם ירצו שיצליח".
בסיכום הדיון, אמר יו"ר הוועדה כרמל שאמה-הכהן, כי במידה ולא ימצאו פתרונות לבעיות הפנסיה של העובדים וכו', תיפתח ועדת חקירה פרלמנטרית שתבחן את הנושא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם