שלא יחלוף עם (אנרגיית) הרוח: הקרב על תמיכת הממשל
בוושינגטון מתכננים לבטל את הטבת המס שניתנה ב-20 השנה האחרונות למפיקי אנרגיית רוח. מי שרוצה לראות את ארה"ב בין המובילות בתחום חושב שההטבה היא השקעה ראויה. בצד השני טוענים שמדובר בבזבוז כסף. עסק ירוק
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
המכתב הזה הוא האחרון בשרשרת תגובות לפקיעה הצפויה של ההטבה במס, שבמשך שנים סייעה לאנרגיית הרוח לספק מחירים יותר אטרקטיבים. האזהרות לגבי ההשלכות הקשות שיהיו לביטול ההטבה אינן תיאורטיות – בחודשים האחרונים פוטרו כ-1,700 עובדים בתעשייה בגלל ההאטה הצפויה בייצור ובביקוש לאנרגיית רוח אם וכאשר ההטבה לא תוארך.
במקביל, ההטבה הזו גורמת גם לסערה במישור הפוליטי כשהיא מפלגת את המפלגה הרפובליקנית בין תומכים ומתנגדים להארכה ומציבה את מיט רומני במצב מאד לא נוח במדינות כמו אייווה או קולורדו לאור התנגדותו להארכת ההטבה. על הטבת המס שמטלטלת את תעשיית הקלינטק והפוליטיקה האמריקאית בכתבה הבאה. עסק ירוק.
◄בין פצלי השמן לצבא: הקלינטק לאן?
◄לטווח ארוך: המשקיעים מחפשים אפיק ירוק
◄רוח מן הים: אנרגיה חדשה נושבת מהאוקיינוס
ההטבה האמורה הקרויה wind power tax credit - PTC - חוגגת השנה יומולדת 20. היא תוצר של חוק שנחקק על ידי הנשיא בוש האבא (Energy Policy Act) ב-1992, שמטרתו היתה לסייע לאנרגיות מתחדשות שונות להיות תחרותיות יותר. ההטבה נותנת למעשה הנחה של 2.2 סנט לקוט"ש לאנרגיה שמקורה ברוח, כמו גם לאנרגיה גיאותרמית או אנרגיה מביו-מסה.
ההטבה הזו חודשה במהלך השנים מספר פעמים, כולל על ידי הנשיאים בוש הבן (אוקטובר 2008) ואובמה (פברואר 2009). היא בדרך כלל זכתה לתמיכה שחצתה מפלגות בעיקר בגלל ההכרה בחשיבות של פיתוח אנרגית רוח ואולי
ההטבה לאנרגיית רוח אמורה כאמור לפקוע ב-31 לדצמבר 2012 והיה ברור לכל מי שעקב אחרי מהלך העניינים שהפעם ההארכה, שבמשך שנים היתה די אוטומטית, עומדת בסימן שאלה. "בואו נתרכז בהפחתת הגרעון, הגדלת ההוצאות על מחקר וניפטר מסובסידיות. 20 שנים הם זמן מספיק ארוך עבור הטבת המס לייצור רוח למה שמזכיר האנרגיה המכובד שלנו, זוכה פרס הנובל, קורא 'טכנולוגיה בוגרת'", טען הסנטור הרפובליקני למאר אלכסנדר בנאום שנשא לאחרונה.
טיעונים דומים עלו במכתב שכתבו 46 חברי בית נבחרים רפובליקנים למנהיג בית הנבחרים הרפובליקני ג'ון ביינר, בו הם טוענים בשורה התחתונה שהארכת ההטבה יקרה מדי עבור משלם המיסים האמריקני ובסופו של דבר תפגע בו בגלל שהיא גורמת לעיוותים בשוק האנרגיה, ולכן הם מבקשים מביינר לתת לה לפקוע.
לא כל הרפובליקנים חושבים כך ובסנאט לדוגמה ישנם סנטורים רפובליקנים כמו ג'רי מורן מקנזס וג'ון בוזמן מארקנסו שתומכים בהארכה. בעקבות זאת היה גם יותר קל להעביר בחודש שעבר אישור בוועדת הכספים של הסנאט, בה יש רוב לדמוקרטים, את הארכת ההטבה. הבעיה היא בבית הנבחרים הנשלט על ידי הרפובליקנים, המתנגדים ברובם להארכה.
להתנגדות להארכה, מסתבר, שותף גם המועמד הרפובליקני מיט רומני, שמאמין שאנרגיית הרוח צריכה להתחרות בזכות מה שיש לה להציע ולא בזכות תמיכה ממשלתית. "אנרגיית רוח תשגשג בכל מקום שבו היא תחרותית מבחינה כלכלית והיכן שמתחרים במגזר הפרטי עם הרבה יותר ניסיון מהנשיא יאמינו שההשקעה תביא תוצאות", הסבירה שון מקוי, דוברת ממטה הבחירות של רומני את עמדתו בעניין.
בינתיים השוק עצמו לא יושב על הברזלים ומפצח גרעינים בעצבנות אלא עושה מה שעושים במקרים של חוסר ודאות ואי בהירות לגבי סביבת הפעילות העסקית – צמצום חשיפה וסיכונים למינימום האפשרי. במקרה של תעשיית אנרגיית הרוח זה בא לידי ביטוי בסגירת מפעלים ובפיטורי עובדים.
חברת סימנס, המייצרת בין השאר טורבינות רוח, הודיעה לדוגמה בשבוע שעבר כי היא עומדת לפטר 615 עובדים במפעלי החברה באייווה, קנזס ופלורידה בין היתר בגלל חוסר הוודאות לגבי הארכת ההטבה. צריך לציין כי זו לא הסיבה היחידה לקשיים בענף – תחרות קשה מצד גז טבעי שמחירו הוזל מאד עושה את החיים קשים ליצרני אנרגיית רוח כי היא הופכת את המוצר שלהם להרבה פחות אטרקטיבי מבחינת המחיר.
סימנס הסבירה כי היא פעלה בעשרת החודשים האחרונים להתמודד עם המצב של אי הודאות בשוק, אבל נאלצת כעת לצמצם את כח האדם שלה (מדובר ב-40 אחוז ממצבת העובדים של החברה בארה"ב) עד שהביקוש לטורבינות ישוב ויגדל.
סימנס לא לבד: חברות נוספות שפועלות בתחום אנרגיית הרוח, גדולות וקטנות כאחד, מצמצות את הפעילות שלהן. בסך הכל מדובר על 1,700 עובדים שפוטרו או יפוטרו מתוך 75,000 עובדים במגזר. זו עלולה להיות רק יריית הפתיחה – לפי ההערכות של האיגוד האמריקאי לאנרגיית רוח כחצי מהעובדים בענף יפוטרו אם וכאשר ההטבה לא תאושר. לעומת זאת, אם ההטבה תאושר לארבע שנים נוספות, הצפי של האיגוד הינו לתוספת של 54,000 משרות נוספות.
יכול להיות שצריך לקחת את ההערכות הללו בערבון מוגבל, אבל ברור לכל מי שמעורב בתחום שאם ההטבה לא תאושר מדובר בטלטלה של ממש לענף. לפי הערכות שונות, התקנות של טורבינות רוח בארה"ב שיכלו להגיע להיקף של 12 ג'יגה וואט ב-2013 יהיו בסופו של דבר בהיקף של 1.5-3 ג'יגה וואט בלבד לאור הקפאה של פרוייקטים שונים עקב חוסר הודאות לגבי הארכת ההטבה.
ב-2011 לשם השוואה היוו התקנות של אנרגיית רוח 32 אחוז מסך תוספת אספקת האנרגיה לרשת החשמל האמריקאי – סדר גודל של 6.8 ג'יגה וואט ששיקפו השקעות של 13 מיליארד דולר בתעשייה. השנה ההערכה היא כי ההתקנות יעמדו על כ-3 ג'יגה וואט בלבד, מה שיגדיל בסך הכל את היקף ייצור החשמל מאנרגיית רוח למעל 50 ג'יגה וואט.
מעבר לכך צריך לציין שמחיר החשמל המופק מאנרגיית רוח אינו קופא במקום אלא הולך ויורד באופן משמעותי. על פי משרד האנרגיה האמריקאי מחירי חוזי הרכישה לטווח ארוך של אנרגיית רוח ב-2011 ירדו ב-40 אחוזים לעומת 2010, מה שהופך את אנרגיית הרוח לעוד יותר תחרותית לעומת מקורות אנרגיה אחרים.
כמובן ששאלת השאלות היא האם לאור כל זאת אנרגיית הרוח לא יכולה להסתדר בלי ההטבה ואם זו אכן הדרך הכי טובה להשתמש בכספי המיסים האמריקאי? לשאלה הראשונה התשובה היא שכנראה שלא. למרות שאנרגיית רוח היא כבר טכנולוגיה מפותחת יחסית עדיין מדובר במקור אנרגיה חדש ויקר יחסית שהיכולת שלו להתמודד עם מקורות אנרגיה 'ותיקים' יותר כמו פחם, נפט או גז מוגבלת. למשוואה הזו צריך להוסיף שני אלמנטים חשובים:
ראשית, המחשבה על שוק חופשי שבה כל מקורות האנרגיה מתמודדים בזכות עצמם ולא בזכות תמיכה ממשלתית היא פיקציה. היום, מדי שנה בשנה, חברות הגז והנפט מקבלות מיליארדי דולרים מהממשל האמריקאי בצורת סובסידיות ואוי ואבוי למי שרק יעיז לחשוב לקחת את זה מהם.
אפילו הבום בשוק הגז הטבעי, שמגיע בעיקר כתוצאה מהתפתחות ההפקה של בגז באמצעות שבירה הידראולית (fracking) ונחשב לתוצר של השוק החופשי, הוא למעשה תוצר של תמיכה ממשלתית מסיבית. במשך שלושה עשורים קיבלו חברות גז תמיכה של מאה מיליון דולר בכספי מחקר ומיליארדי דולרים בהטבות מס לטובת מחקר ופיתוח של גז פצלים (shale gas). ואפילו לא התחלנו לדבר על כך את העלויות חיצוניות (externalities) שלא נכללות במחיר של גז טבעי, פחם ונפט ולמעשה מהווים סובסידיה גדולה על חשבון כיסו ובריאותו של משלם המיסים.
שנית, השאלה כאן היא גם שאלה של מדיניות ותכנון כלכלי - מי שרוצה לראות את ארה"ב בין המובילות בתחום בטווח הארוך מן הסתם חושב שההטבה במס היא השקעה ראויה. לעומת זאת מי שלא מאמין באנרגיית רוח, או לחלופין חושב שלא מדובר באינטרס אמריקאי מוצא שמדובר בבזבוז כסף. כרגע נראה שידם של האחרונים על העליונה, אבל עד ה-31 בדצמבר יש עוד הרבה זמן, אז נשאר רק לחכות ולקוות שההגיון יגבור בסופו של דבר על האידיאולוגיה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם