הבנייה הירוקה בדרך לשלב המימוש
בשנתיים האחרונות תחום הבנייה הירוקה ערך קפיצת מדרגה משמעותית. אך עדיין יש פער בין החזון למימוש. איך נעמוד ביעדים?
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
חשבון נפש אמיתי מכיר מצד אחד בתמורות- בשנתיים האחרונות תחום הבנייה הירוקה ערך קפיצת מדרגה משמעותית. אפשר להגיד בלב שלם שמהפכת הבנייה הירוקה כבר כאן, היא החלה ונוכחת. הושקעו מאמצים רבים ביצירת התשתית והשיח המקצועי והאקדמי. מצד שני בבחינת אפקטיביות המהפכה עד כה, מבחינת טביעת הרגל שלה בשטח, ניכר שהמהפכה עדיין נחלתם של מוביליה בלבד - שייכת לחוד החנית ולמעגלים מצומצמים.
◄איך בונים עתיד ירוק?
◄בחזרה לעתיד: בנייה ירוקה מודל 2051
◄בנייה ירוקה אינה מעלה את מחירי הנדל"ן
◄שלא יעבדו עליכם: מה זו באמת שכונה ירוקה?
◄הבית של ננה: אודי תגרי בונה בית ירוק במושב
בשנה החולפת נעשו מהלכים משמעותיים: הושק התקן הישראלי החדש לבנייה ירוקה (5281), מאות התחלות של פרויקטי בנייה ירוקה כולל פרויקטים מתקדמים שכבר משוכנים, השלמת מחקרי בסיס והכשרות אנשי מקצוע.
מעגל רחב של אנשי המקצוע והמגזר העסקי החלו להפנים את היתרונות הסביבתיים, החברתיים והכלכליים שבבנייה ירוקה. קבלנים ויזמים כמו גם חברות מוצרים קיבלו על עצמם מחויבות לשימוש בתקני בנייה ירוקה. אלא שלצד זה, הבנייה הירוקה עדיין כמעט ולא נוכחת בשטח. היא לא פרצה את מעגל הציבור הרחב והפרקטיקה הנהוגה. הדבר בא לידי ביטוי במיעוט הביקוש, בשוק מצומצם של מוצרים וטכנולוגיות, ובפועל מיעוט של מבנים שעומדים בתקן ירוק.
מצב ביניים זה כאילו לקוח מספר המתכונים של מהפכות
המבחן להצלחה האמיתית של המהפכה יהיה אם נצעד את הצעד הבא או לאו. הצעד הבא הוא בתרגום הרעיון של בנייה ירוקה לפרקטיקה רחבה. הדבר צריך להיעשות בקצב, צורה ועיתוי מתאימים. הצעד איננו פשוט- הוא מצריך שינוי תפיסתי הכולל חשיבה אסטרטגית, רב תחומית, ארוכת טווח. הוא מחייב להתגבר על מכשולים בתמונה הרחבה יותר, של- מיעוט החברות שמכירות בקיימות כערך אסטרטגי אמיתי, שוק נדל"ן מסורתי שלא פתוח דיו לשינויים, משברים כלכליים עולמיים ומחאה ציבורית ברקע שנתפסת (שלא בצדק) כאויב.
המפתח להצלחה (קרי-לקיומו של מרחב בנוי בר קיימא בישראל), אחד הוא- ביצירת שוק מקומי לבנייה ירוקה. מהם אם כן המרכיבים ההכרחיים לאותו השוק?
ראשית, בהיותו של השוק רחב מספיק ומגוון בפריטים - מוצרים, כוח אדם מקצועי, מחקר ופיתוח, טכנולוגיות, פרקטיקות למעשה, רב-תחומי, תקנים וסטנדרטים, רגולציה מותאמת, תמריצים, דרישת שוק ומקום לקונספטים חדשים וחדשנות.
שנית, מידיות. ישראל מפגרת בין עשור לחמש שנים למול מדינות מערביות מפותחות. היתרון בכך הוא שניסיונם של אחרים הביא למצבור של ידע וניסיון שיכול לסייע לנו בקיצור המסע אל עבר החזון. קצב פיתוח השוק הרצוי משול לאופן קפיצת הצפרדע - צעידה שאיננה לינארית אלא מהירה. לא סתם השתמשו במילה צפרדע בצירוף באנגלית של משחק הילדים "חמור ארוך" (leapfrog) כמתארת את זה שאיננו נתקע בכל מכשול ומכשול.
שלישית, שילוב כוחות. שינוי מציאות אמיתי יגיע באמצעות הידברות כוללת, שיתוף והכוונה בין כל בעלי העניין הפעילים בתחום - עולם העסקים והתעשייה, הממשל הן ברמה הלאומית והן ברמה המקומית והחברה האזרחית- בדמות ארגונים מקצועיים, אקדמיה, ארגוני חברה וסביבה והציבור הרחב.
רביעית, יכולת היישום. אפקטיביות השוק תושתת על יכולת היישום הרחבה שלו על כל סוגי המרחב באופן הדרגתי. בראש ובראשונה יישום כולל בתוך המרחב הציבורי, לאחריו מסחרי, תעשייתי, משרדים ובסוף המגזר הפרטי. זאת תוך שילוב בין יישום בנייה ירוקה במרחב החדש והטמעתו במרחב הקיים.
ולבסוף, תמיכה. כדי לגשר על תקופת הביניים שבין שוק בפיתוח לבין שוק דינמי ואיכותי יש להפעיל תמריצים לבניה ירוקה. התמריצים צריכים לפנות לקהלי יעד מגוונים, להיות מוגבלים בזמן ובהלימה למדיניות ממשלתית כוללת שמגדירה את הבניה הירוקה כיעד אסטרטגי. בנייה של מדיניות תמריצים כוללת תחזק את התפיסה כי בנייה ירוקה איננה מגמה חולפת ותאפשר התגברות על חסמי שוק כמו בתחום שיפוץ מבנים קיימים (רטרופיטינג), כמו גם תמרוץ צרכן הקצה בחומרים ומוצרים ועידוד שימוש בתקן.
הפער הקיים כיום בין החזון של מרחב בנוי בר קיימא לבין המימוש שלו לא רק שאיננו מפתיע אלא אף מתבקש - פני המהפכה הזו כפני מהפכות אחרות. אלא שעלינו להישמר ולא להתאהב בהישגים שהשגנו עד כה, ושאלו ישרתו אותנו כנקודת מוצא לזינוק לקפיצת ה- leapfrog או קפיצת הצפרדע הפשוטה. קפיצות שיצעידו אותנו קדימה לשורה אחת עם מדינות המערב האחרות. בחשבון הנפש בשנים הקרובות ניווכח אם צלחנו את הקפיצה ועברנו משלב החשיבה והתודעה לשלב היישום והפרקטיקה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם