בחירות 2013: לאן מוביל אותנו נתניהו?

ההצלחה: הטרור פחת ודעת הקהל מתעניינת פחות בסכסוך הישראלי-פלסטיני. הכשלון: הקפאון המדיני יוצר את מדינת ישראטין. נתניהו שותף לחיסול כל סיכוי לפשרה היסטורית. זה לא הדבר הטוב ביותר לישראל, אבל זה בוודאי טוב לנתניהו

בן-דרור ימיני | 9/10/2012 23:28 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
נקודת הקיפאון שבה שורר התהליך המדיני מעולם לא הייתה נמוכה יותר. כל ההצעות האפשריות כבר הועלו: מיוזמות קלינטון ואולמרט ועד היוזמה הערבית או יוזמת ז'נבה. וכלום לא קורה. רוב הפרשנים, וזה כולל את הח"מ, סבורים שהקיפאון פוגע בישראל. אבל נדמה שכולנו זקוקים לקצת צניעות. משום שהיינו כבר בסרט הזה, והתוצאות היו עגומות. במקום פריצת דרך לאחר פסגת קמפ-דייוויד, הצעת קלינטון ושיחות טאבה - קיבלנו את האינתיפאדה השנייה.

במקום שקט ושלווה לאחר ההתנתקות, זכינו לישות איראנית נוספת ליד הגבול, ולהרבה יותר רקטות שמשבשות את חיי הדרום. במקום שינוי היסטורי בעקבות יוזמת אולמרט, קיבלנו קמפיין מתוגבר של דה-לגיטימציה.

אלא שהקיפאון הזה יוצר גם את ישראטין. זה מתאים יותר לחזון אחמדינג'אד, חמאס והשמאל האנטי-ציוני. בעניין הזה לא זכינו לשום תשובה רצינית מצד נתניהו. לאן הוא מוביל? לאיזה הסדר הוא חותר? זה לא רק שלציבור אין מושג. ייתכן שגם לנתניהו עצמו אין. ויש עוד תוצאה. זה לא חשוב מה אומרת האופוזיציה או אלה שנחשבים לנציגי "מחנה השלום". מה שחשוב יותר הוא מה חושבים עלינו מנהיגי המדינות הידידותיות.

צילום: אורי לנץ
הודעת רה''מ על הקדמת הבחירות צילום: אורי לנץ
שקט יחסי

ובכן, בעניין הזה יש חזית אחידה. אנגלה מרקל, פרנסואה הולנד, דיוויד קמרון, וכמובן ברק אובמה – כולם מפנים אצבע מאשימה לנתניהו. הקיפאון רשום על שמו.

אפילו "הצהרת בר-אילן", שעוררה את זעם הימין, נשכחה כלא הייתה. זה לא שהבנייה מעבר לקו הירוק או מעבר לקו ההפרדה נמשכת בקצב מואץ. ממש לא. העניין הוא שאבו-מאזן הצליח להנחיל לתודעת העולם את הגישה שמסתכמת ב"או שיחות או התנחלויות".

בחזית הסורית שיחק המזל לידיו של נתניהו. לנוכח מרחץ הדמים, גם החסידים הגדולים של ויתור על רמת הגולן נאלמו דום. או חזרו בהם. בטווח הנראה לעין, לא נראה שהסוגיה הזו תטריד את ממשלת ישראל.

בהנחה שרמת הגולן היא מחוז סורי, הרי שמדובר

במחוז המוצלח ביותר בסוריה. רוב הסורים היו מתים להתחלף עם התושבים הוותיקים שם. זה היה כך לפני שהחלו המהומות בסוריה, ובוודאי שזה כך בימים הללו, כאשר יש גידול במספר התושבים המקומיים המבקשים לקבל אזרחות ישראלית. זה לא העם עם הגולן. זה העם הסורי שהיה רוצה להיות בביטחון, שלווה ורווחה בנוסח רמת הגולן.
מנקודת מבטם של מצביעי הימין, נתניהו מספק את הסחורה.

הוא אמנם שותף להקמתה של ישראטין, אבל התהליך הזה מלווה בתרופת הרגעה של שקט יחסי. רמת הטרור מתקרבת לנקודת האפס, מצבם של הפלסטינים בגדה, למרות גל הפגנות קטן, מעולם לא היה טוב יותר, ודעת הקהל הבינלאומית מתעניינת פחות ופחות בסכסוך הישראלי-פלסטיני.

הטור המלא מחר ב"מעריב"

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''פוליטי/מדיני''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים