תהיו כחלונים
בכל מערכות החיים שלנו יש כאלה שממשיכים להיאחז בגלגל המסתובב, אבל שכחו כבר למה. כחלון, כך נראה, הוא לא אחד מהם
כחלון, פסק זמן או משהו אחר פלאש 90
בקטנה ובלי להשוות, קרה לי דבר דומה כשעזבתי את התוכנית "המקור" בערוץ 10. התפיסה המקובלת אצלנו היא שכשאדם עוזב מקום שיש בו מעמד מקצועי ותמורה בכסף או בכבוד, ואינו נוקב בסיבה, פרט לתחושה אישית של מיצוי ורצון ללכת למקומות אחרים, בטח הוא מסתיר משהו. בראייה הזו, טבעו של האדם הוא לרצות לרוץ הלאה במרוץ העכברים, להתקדם עוד קצת בפירמידה.
בחברה שלנו, כשאדם מקבל תפקיד, מקובל לשאול אותו מה יהיה התפקיד הבא; כשהוא מוותר עליו, כולם בטוחים שזה מאונס או כי יש לו הצעה קוסמת יותר. ואין כמובן שום מקום שיספק אדם חוץ מהמקום הראשון, או ליתר דיוק - לא קיים שום מקום חוץ מהמקום הראשון, תמדדו אותו איך שתמדדו.
כך אנחנו מסתכלים על אלופים שפרשו מהצבא ולא הפכו לרמטכ"לים, על סמנכ"לים שלא התמודדו על הכיסא מספר אחת כי המחויבות הנגזרת ממנו לא התאימה לרצונם בחיים, על כל מי שמדבר על זה שהוא רוצה להתנסות במשהו אחר. אנחנו לא מאמינים להם כי במקום הקטן והמזיע שיצרנו לנו - אף אחד לא זז לרגע מהכיסא, כי יתפסו לו. אף אחד לא מתרכז במה שיש לו עכשיו, כי מישהו ירוץ יותר ממנו למה שמתפנה בעוד שבוע.
אולי גם כחלון, שרץ מגיל צעיר והגיע רחוק, מסתכל מסביב ושואל את עצמו אם זה הכל. אולי גם הוא אומר לעצמו שבתנאים הקיימים, עם הסביבה הפוליטית הספציפית שיש סביבו, יותר מעניין אותו ללכת למקום אחר. אולי גם הוא מרגיש שעשה לא מעט, ואפילו אם הוא רוצה לעשות יותר - הוא זקוק לזמן איכות עם עצמו, עם משפחתו, עם כל מה שאינו פוליטיקה. בעיניי, זה הסבר יפה הרבה יותר מאשר איזה תרגיל פוליטי או איזו הצעה עסקית או, חס וחלילה, איזה סוד אפל.
הקללה הקשה ביותר של החיים הישראליים, לא רק הפוליטיקה, היא האמירה הידועה של אריק שרון שלא משנה אם אתה למטה או למעלה, תמיד צריך להיות על הגלגל.
היא קללה לא רק כי היא מייצרת פוליטיקאים שגלגלותם אמנותם, אלא כי היא מייצרת אנשים, לא רק בפוליטיקה אלא בכל מערכות החיים, שממשיכים לרוץ אבל שכחו כבר למה.
אנשים כאלה מאבדים את מטרת הריצה ששמו לעצמם פעם, בימים שהחליטו לעלות על הגלגל. בדרך כלל הם גם לא מגיעים לשום מקום, ואם הגיעו אליו - הם לא זוכרים מה רצו לעשות בו. תהיו כחלונים, אמר פעם בנימין נתניהו לשריו - אמירה מזלזלת ופטרונית כשלעצמה. בפירוש שלי לצעדו של כחלון, שאני מייחל שהוא נכון, כדאי לכל אדם להיות כמוהו. מי שצריך לשאול את עצמו שאלות הוא לא מי שיורד מן הגלגל, לתמיד או לזמן מוגבל, אלא מי שנשאר עליו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם